למרות המרחק מחמשת ילדיה והתנאים המאתגרים בשטח, שלומית בת ה-48 לא מתחרטת על רגע במילואי. עם תחילת המלחמה, בעלה גויס יחד עם שני ילדיה הגדולים ושלושתם נלחמו במשך חודשים ארוכים. אחרי שחבר של בנה נפל, שלומית - אחות במקצועה - החליטה להצטרף גם היא למשימה. היום היא נלחמת על האמר בלב הרצועה - ולא מצפה לשום הנחות: "המטרה שלי היא לתת יד ולעזור במה שאני יכולה"

גברים ישראלים נמצאים בלחץ רב, בעיקר בתקופה הזאת, אבל שומרים את זה לעצמם. המילואים הממושכים והקושי לחזור מהם הביתה ולתפקד, המצב הכלכלי המסובך, מערכות יחסים מתפרקות - עבור מי שהושפעו קשות ממצבים אלה הוקם מרכז ראשון מסוגו, שבעקבותיו יקומו נוספים, שם גברים יכולים לקבל תמיכה נפשית שמטרתה למנוע מהם להגיע לאלימות ולמצבי קצה אחרים

בזמן שהמתיחות האחרונה מול איראן הביאה לביטולים המוניים של טיסות לישראל, בחרה קבוצה של כ-50 צעירים וצעירות ממדינות שונות בעולם - דווקא להישאר בארץ ולהתנדב במד"א. גם כשהמערכה החלה והטילים נפלו והסבו נזק עצום, הם סירבו לחזור הביתה למרות לחצי ההורים. "הסברתי שלא בא לי לברוח עוד פעם - זה הרגיש לי נכון יותר להיות בישראל", אומרת שחר מהולנד. אילן, חבר ילדותה, מוסיף: "יש לנו אחריות כלפי המדינה, אז לא בורחים ממנה כשהמצב קשה"