מגיש ערוץ 14 וכתב "ישראל היום", יהודה שלזינגר, עלה לשידור בתכנית של אייל ברקוביץ' ואראל סג"ל ב-103FM למורת רוחו של ברקוביץ' שבסופו של דבר דרש משלזינגר לרדת מקו הטלפון. צפו

"בואו נעשה את זה כמו שצריך. סיידי קאררה לראשות המחוז" - כך הכריזה סיידי לה ניניה, זמרת קובנית ויוצרת תוכן מיני נועז, על כוונתה להתמודד על ראשות מחוז מיאמי-דייד בבחירות 2026. בכרזת הבחירות שהעלתה לחשבון האינסטגרם שלה (שם יש לה מיליון עוקבים - יחד עם עוד 5 מיליון עוקבים בפייסבוק ו-2 מיליון בטיקטוק) היא הציגה חזות רשמית ומאופקת: בלייזר כחול, פנינים לבנות ורקע שמעוצב כמו מסיבת עיתונאים של מועמדת פוליטית, כולל מיקרופון, לוגו בחירות והבעת פים רצינית. כל זה תחת הכיתוב: "בחירות 2025. סיידי קאררה לראשות המחוז. מיאמי-דייד טובה יותר". כל זה עומד בניגוד לדימוי הזוהר והפרובוקטיבי של הזמרת שהפכה לדוגמנית עירום. המעבר שלה לתדמית ממלכתית ומכובדת היה כמעט בלתי נתפס = וזה בדיוק מה שהצית את הסערה.

אלון אולארצ'יק מציין 75 שנים עם פרויקט מפתיע: מאה שירים וקטעים מוזיקליים המחולקים לשמונה אלבומים עם שירים שטרם נחשפו. את צאת האלבום מלווים חמישה שירים, ביניהם "סביבנו כל כך הרבה רעש" - מהטקסטים האחרונים שכתב עלי מוהר, ו"את לא בעניין" - שנכתב במקור לליאור נרקיס. האזינו כאן לאלבום המלא

תזמורת המהפכה אירחה את המלחין לערב שהוקדש לללחניו לשירים של אברהם חלפי, דליה רביקוביץ' ועלי מוהר. זה מופע למתקדמים עם כוכבים מפתיעים, הכי רחוק שאפשר מהאיחוד של הכבש השישה עשר

המוזיקאי שון קומבס ("דידי") הורשע היום בשני סעיפים של שידול לזנות ובמקביל זוכה מכל שאר סעיפי האישום נגדו, ביניהם סרסור בת זוגו לשעבר וסרסור אישה נוספת. חבר המושבעים בבית המשפט המחוזי בניו יורק הגיע היום להחלטה הזו, וזיכה כאמור את דידי מאשמת קשירת קשר לביצוע עבירה וסחר בנשים. נגד קומבס בן ה-55 היו חמישה סעיפי אישום חמורים מאוד. כעת, כאמור, הוא זוכה מרובם. דידי (שבעבר כונה "פי דידי"), שעמד בשנים האחרונות במרכזם של פרויקטים מוזיקליים ועסקיים נרחבים, התמודד בתקופה האחרונה עם כתב אישום חמור בגין עבירות של סחר בסמים, סחיטה באיומים וניצול נשים. אילו היה מורשע בכולם, הוא היה עלול לעמוד בפני עונש מאסר עולם. גזר דינו טרם הוחלט אך לא מן הנמנע שיישב שנים ארוכות בכלא. לפני כמה שבועות הגיע הראפר קניה ווסט לבית משפט בלוס אנג'לס במטרה להביע תמיכה פומבית בדידי.

אחרי שעמיחי שיקלי התרסק מול פירס מורגן, גם השרה מאי גולן ניסתה את מזלה מולו בניסיון להרשים את הבייס. בהתחלה זה עבד לא רע, אבל שאלה פשוטה על מספר ההרוגים בעזה חשפה את גבולות ההכנה, ההיגיון - והמחיר של הסברה לצורכי פריימריז

"תארי לי את העיר" של מאיה ערד יסעור מספר על מריומה, אישה יהודייה צעירה בבנגאזי של 1923 שבעלה עזב אותה עם תינוק. המחזאית הוותיקה יוצרת ברומן הביכורים שלה מסכת דימויים מסחררת ושפה מקורית. טקסט ספרותי חזק שמנווט בין רוך לאימה בעיר הנמל הלובית

הייתה לי תחושה שעכשיו, אחרי ההדחה של מאור, הבית יהפוך למקום של אושר ואחווה, והדיירים שהיו עסוקים עד היום בעיקר במגננה יוכלו לצאת החוצה - ממש כמו הדרדסים אחרי הסתלקותו של גרגמל - להסתובב להם בחופשיות, לקטוף פרחים בגינה ולעשן אותם מיד אחר כך. טוב, אולי זאת לא הייתה תחושה אלא סתם גזים. כי אמנם מאור לא בבית, אבל נראה שהיא הטילה קללה על הדיירים - מאז שעזבה, היחסים ביניהם הפכו לגרועים אף יותר. אווירת "כולם נגד כולם" שוררת בבית, ומרגיש שרק איזון עדין במיוחד שומר על העניינים מפני פיצוץ. מה שמוביל כמובן למשימה השבועית - הפקק הגדול - וההחלטה להעיר את המתוקים שלנו בצפירות מהגיהנום (תתמודדו חבר'ה, המלחמה הסתיימה כבר לפני יומיים), ולנעול אותם ברכבים לשלוש-עשרה שעות עוד לפני שצחצחו שיניים. חבל שלשרת התחבורה מירי רגב אין הומור עצמי, כי משימת הפקק הייתה יכולה להיות הזדמנות נהדרת לשת"פ. אם להיתקע במקום קטן כשאתה עוד נושא את הבל הפה של הלילה לא נשמע מאתגר מספיק, "האח" החליט לחלק את הדיירים לרכבים לפי קבוצות שיאתגרו אחד את השני: איסקוב, תרצה ומאי מצאו את עצמם בג'יפ שחור שכמעט התחיל לנסוע רק מהמתח המיני; שני ויובל נתקעו על וספה עם סירת צד והמשיכו בוויכוחים כאילו הם עדיין במיטה; מוגרבי, אלאיה ונתנאל הוכנסו לרכב ברירות המחדל; שאול ויוסי הוכנסו לרכב בדיחות הקרש; שלקה ודרורע צומדו יחדיו לרכב שכמעט עלה באש - ולא בגלל תקלה במנוע; וחן ואנה נכנסו לרכב הנשכחים, שצריך היה לשים עליו סימון מיוחד כמו שמשאירים להורים כדי שלא ישכחו את ילדיהם במושב האחורי. לורן, או ליידי קסקסה בשבילכם, חזרה למקצועה מהעבר ושימשה כשוטרת התנועה של הבית.