בריטני ספירס, שגידלה את ילידי שנות ה-90 על ברכיה הלא יציבות בעליל, מגוללת לראשונה מנקודת מבטה את סיפור חייה הטראגי וסוגרת חשבונות עם משפחתה ובני זוגה במה שכבר נהפך לממואר הנמכר ביותר של ידוען אי פעם

ב"מכתב לאמריקאים", שחיבר בן לאדן אחרי פיגועי 11 בספטמבר, הוא כתב "זה גורם לנו צחוק ובכי לראות שלא התעייפתם מהשקרים המזויפים שלכם על כך שליהודים יש זכות היסטורית על פלסטין". הטקסט הפך ויראלי בטיקטוק ומשמש להתנגחות בישראל

"ערבב את הטיח", הקלאסיקה מאלבום הבכורה של אהוד בנאי, מעורר מחשבות מדכדכות בימים אלה יותר מאשר בזמן שיצא

מיקי ויינברג, אמריקאי שחי בברלין, היה במקרה בביקור בארץ ב-7 באוקטובר. דווקא האסון גרם לו להישאר כאן ולהפוך את הפרויקט הבינלאומי המצליח שלו, Shiur, המשלב עיסוק בפרשת השבוע עם הגות מודרנית, חשיבה לא שגרתית והרבה הומור — לשיעור לימי מלחמה

שמונה הופעות קצרות נוגנו אמש בערב גיוס התרומות של תנועת "תרבות של סולידריות". יעל קראוס, מאיה דוניץ ואחרים הזכירו עד כמה יש לנו צורך במוזיקה, וגם אפשרות לעתיד בו הדמעות יהיו דמעות אושר

האמן הרן כסלו היה רגיל להישאר בסטודיו שלו בקיבוץ בארי בזמן האזעקות, האמין שהחרדה טובה ליצירה. אחרי ששרד את הטבח עם משפחתו, שעות ארוכות ומצמררות אותן חווה כאחרונות בחייו, הוא עדיין לא בטוח איך ומה ישוב לצייר: "כרגע אני עסוק במלחמה יומיומית על השפיות של ילדיי"

אולי המבנה המסורתי של טיפול, כולל ההפרדה בין המטפל למטופל, לא מתאים כרגע? דיאלוגיט, המבוססת על דיאלוג שוויוני ו"הקשבה רדיקלית", היא פתרון אפשרי