השיעור העכשווי טרי. האש שורפת את הכל. אנחנו צריכים לחשוב כולנו מה אנחנו, למה אנחנו בארץ הזאת, ובמה מחייבת אותנו הישיבה בה - כדי שנהיה ראויים למתנה המופלאה של ישראל. אחרת, שלא נדע

ההשוואה בין האתגר שניצב בפני נתניהו וזה שניצב בפני צ'רצ'יל מופרכת: מדינה קטנה כמו ישראל, שתלויה לחלוטין בסיוע אמריקאי, לא יכולה להיות במצב מלחמה ללא הגבלה - והיא נלחמת לא מול הוורמאכט הגרמני, שהיה עדיף בכוחו על הצבא הבריטי  אלא מול ארגון טרור

שלושה ימים לפתיחת כנס הקיץ של הכנסת, הקואליציה נערכת למשבר חוק הגיוס שעלול להפיל אותה סביב חגי תשרי ולמהפכת חוקי התקשורת, שמעוררת קרב סוער בליכוד בין קרעי לביטן. ובינתיים באופוזיציה, שיחות על משחק כיסאות שעשוי לשנות את מפת המפלגות

ההבטחות של ראש הממשלה ושר הביטחון להגן על הדרוזים התגלו כפוליטיקה זולה ותו לא: המשטר האיסלאמיסטי בסוריה מבצע רצח עם בדרוזים, והמדינה שהבטיחה להיות המושיעה של המזרח-התיכון לא עושה דבר

גם ביום ההולדת של המדינה תחת ממשלה שעיוותה ועיקמה ודרסה את כל אמות המידה, התברר שוב שמי שהצילו, מצילים ויצילו את המדינה מתוך הכאוס השלטוני יהיו שוב הראשונים לרוץ אל תוך האש

בשיחות שקיימתי עם חרדים חזר שוב ושוב הטיעון שלפיו התרומה שלהם לכלכלה דווקא גבוהה יותר מזו של החילונים. לטענה הזו אין רגליים - ואילו הדרכים שבהן ניתן להוכיח זאת גם להם 

ההצהרות וההתחייבויות בישראל להבטיח את קיום חייהם של הדרוזים בסוריה, לבקשת אחיהם ובני בריתנו בדם – הדרוזים בישראל, מחייבת אותנו להחלץ לעזרתם בזמן אמת ולא להפקיר אותם למותם