רוב אזרחי המדינה מבינים היטב שהשלב החדש במלחמה ימית את החטופים, ישיט עלינו משבר מוסרי, אסטרטגי, פוליטי והומניטרי/ בימים אלו, כשעשרות אלפי צווי 8 נשלחים אל הבתים, קשה שלא להתקמט מצער על הקונפליקט הנורא שמפיל השלטון על ראשם של הצעירים המשרתים, הנאלצים לבחור בין צו מצפונם לבין... ובכן, צו מצפונם

השר לביטחון לאומי דיבר גבוהה-גבוהה על משילות, ריבונות ומלחמה בדיפ-סטייט, הכל בשם חשיבות רצון הציבור, אך במבחן האמת חתם מרצון על הכפפת השר לביטחון פנים לשיקול הדעת של הדרג המשפטי 

גם אחרי שהמשפחות מקבלות מידע ודאי, גם כשהן משוכנעות שאהוביהן אינם בין החיים, הפצע לא יוכל להתחיל להגליד עד שהחטופים החללים יושבו הביתה

האיש הבא עם האצבע בסכר, חברי הקואליציה, נפגעי האסון הבא ומדליק המשואה העתידי: מה שכדאי שתדעו

למה שקורה במדינה אי-אפשר לקרוא "כאוס". אלה סימנים של צמיחה תודעתית אזרחית, של אנשים שמרגישים שלא רואים אותם. וככל שהמחאה צוברת כוח, מתרבים גם הסימנים לכך שהחצר מתפרקת. אבל מי יספר ללוין, קרעי וזוהר שהקרבות שהם בוחרים מעידים יותר מכל דבר אחר איזו מלחמה באמת חשובה להם עכשיו

רוב מקרי הפגיעה בילדים לא נעשים בידי מפלצות. הם תוצאה של תהליך. של נשים טובות ונורמטיביות – שנשארו לבד. אז שימו מצלמות אם אתם חייבים, אבל תתחילו לבנות גם מערכות תמיכה. עצרו את השחיקה והתמקדו במניעה