בעוד אצל חלקים בישראל יש תחושת חמיצות מעורבבת בשמחה לאור נסיבות שחרורו של עידן אלכסנדר, אצל חלקים אחרים יש תחושת חמיצות מעורבבת גם היא בשמחה, פשוט לאיד - על נתניהו

בגיל שאני התווכחתי עם בובות, הנוער של היום מתפלסף עם אלגוריתמים. האם אנחנו עדים למותו של בית הספר כפי שהכרנו אותו – או גרוע מכך, למות דמותו של המורה האנושי?

כשבוחנים את נסיבות שחרור אלכסנדר בהקשרן הרחב, התמונה שמתקבלת אינה נוחה. מרכיבים אותה גם המשא ומתן הישיר מול איראן, ההסכם מול החות'ים, וההתנהלות הישירה למול קטאר