מחיר העסקה הכבד, מתסכל, כואב. נו מה, בוודאי. מי רוצה בכלל לשלם אותו, ונכון - אין צדק בעולם. זה לא מגיע לנו. לא אנחנו פתחנו במלחמה. כל הטענות של מתנגדי העסקה נכונות ומובנות. אבל בסופו של יום, צריך להסתכל למציאות בעיניים

חברי הכנסת והשרים: איפה אתם? עיניים לכם ולא תראו? אוזניים לכם ולא תשמעו? אינכם שואלים את עצמכם לאן כל זה מוביל? מה תשיבו לעצמכם מול המראה או מול ילדיכם ונכדיכם?

 הסכנה הגדולה היא לא שאנשים שנמצאים בניגוד עניינים “מוכרים את עמדותיהם” - אלא שהם בעצמם לא מרגישים שזה קורה. וזו בדיוק הבעיה עם ניגודי אינטרסים: הם שקופים למי שנמצא בתוכם

אותה אנטישמיות ששרה מילגרים הקדישה את חייה למיגורה, ליבתה והובילה לרציחתה. שרה וירון נרצחו כי היו יהודים. כי הפכו לסמל. כי הרוצח שלהם הרגיש בטוח ומורשה לפעול, בתוך עולם שבו אנטישמיות הפכה ליותר ללגיטימית, למסוכנת, לקטלנית