ה-Galaxy S21 Ultra כל כך נכשל בבדיקת הפירוק של iFixit עד כדי שלא יכלו להרכיב אותו בחזרה

יש מעקף זמני למי שנתקל במסך הכחול בעדכון מרץ 2021

בתרחיש האופטימי זה יקרה רק במכשירי הביניים, אולם ייתכנו חוסרים גם במכשירי הדגל

מידע אישי של לקוחות בשירותי הבריאות של Walmart דלף בעקבות פריצה של האקרים; בית חולים בצרפת נפגע במתקפת תוכנת כופר

הנהגים טוענים שהאלגוריתם של Uber אחראי להפסקת עבודתם, אבל בית המשפט לא השתכנע

לפי מאמר של חוקרים מאוניברסיטת אריזונה, יש לשלוח מיליוני תאים של היצורים והצמחים בכדור הארץ כדי להבטיח את המשך החיים • "תיבת נוח מודרנית"

בנק ישראל ורשות התקשוב הממשלתי במשרד הדיגיטל הלאומי חנכו תשתית חדשה למערכת פיננסית פתוחה – Open Finance. המערכת עלתה לאוויר ותהווה תשתית, אשר תעמוד במרכזה של  המערכת הפיננסית הפתוחה בישראל ותסייע בקידום מהפכת  "הבנקאות הפתוחה" (Open Banking). התשתית תאפשר לספק צד ג' (למשל נותני שירותים פיננסיים שונים),לקבל מידע פיננסי אישי של לקוח ממקור מידע (למשל מהבנק) בצורה פשוטה, יעילה ובטוחה, וזאת לצורך מתן שירותי ערך ללקוח על בסיס מידע זה ומתן גישה לחשבון התשלום האישי ללא חשיפת פרטי המשתמש כפי שבוצע עד היום. מימוש יכולות המערכת הפיננסית הפתוחה יאפשרו לספקי צד ג' מתן שירותים ללקוחותיהם, שמטרתם שליטה טובה יותר על כספם, הן בקבלת מידע אמין וזמין והן בביצוע פעולות פיננסיות שונות. תהליך חדשני זה מאפשר לבנקים ולגורמים פיננסיים אחרים לפתח ממשקים המאפשרים צריכת מידע פיננסי מהם בצורה אחידה ובטוחה, בהתאם להנחיות הרגולטורים. התשתית לבנקאות פתוחה, פותחה על ידי יחידת ממשל זמין ברשות התקשוב הממשלתיבמשרד הדיגיטל הלאומי ומאפשרת הצפנה וחתימה של התקשורת ואימות מקוריות המסרים והתפקידים המותרים לספקי צד ג' אלו. להערכת בנק ישראל, ניתן יהיה להתחיל בהנפקת תעודות דיגיטליות שמשמשות כזיהוי לגוף הפיננסי כבר בחודש אפריל הקרוב, לאחר חופשת חג הפסח, כאשר יחידת ממשל זמין ערוכה לתחילת ההנפקות מול בנק ישראל. כיצד זה פועל? הלקוח נותן את הסכמתו לכך, שספק צד ג' ייגש לחשבונו ואת הסכמתו למקור מידע להעביר את המידע הרלוונטי, שאותו גוף פיננסי מחזיק עבור הלקוח, באופן ישיר אל ספק צד ג', באמצעות ממשקים פתוחים שמנהל מקור המידע. במקרה של ייזום תשלומים – ניתנת הסכמתו של הלקוח לספק צד ג' לכתוב עבורו הוראת תשלום, כאשר הלקוח מאשר למנהל חשבון התשלום לבצע את הוראת התשלום. בנקודת הזמן הנוכחית המערכת תאפשר פעילות בהתאם להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 368 בלבד. לדברי יוגב שמני, מנהל יחידת ממשל זמין ברשות התקשוב הממשלתי, "אנו ברשות התקשוב הממשלתי גאים להיות שותפים למהפכה, שתאפשר לאזרחים שליטה רבה יותר על המידע הפיננסי שלהם. הקמנו תשתית מאובטחת בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים על מנת להבטיח שהתהליך יהיה מאובטח וישמור על פרטיותם של הלקוחות". ליאור ג'ורג'י, מנמ"ר בנק ישראל, ציין, כי "הבנקאות הפתוחה הוא פרויקט אסטרטגי מבחינת בנק ישראל והמשק בכלל. הפרויקט כלל שותפים רבים ממשרדים שונים, וממשל זמין, כגוף בעל יכולות טכנולוגיות ותפיסה אסטרטגית, היה שותף טבעי לפיתוח תשתית טכנולוגית ומאובטחת על פי סטנדרט בינלאומי, שתאפשר התקשרות בין גופים פיננסיים". דני חחיאשוילי, סגן המפקח על הבנקים, אמר, כי "פיתוח התשתית החדשה על ידי ממשל זמין הינו שלב הכרחי בפרויקט בנקאות פתוחה שמקדם בנק ישראל, והוא מחבר בין היכולות, הידע והשירותים הקיימים במגזר הציבורי לבין אלו שבמגזר הפרטי. להערכתנו, פרויקט הבנקאות הפתוחה וחיבורים נוספים כאלו בעתיד יביאו להרחבה ולשיפור של מגוון השירותים הפיננסיים לאזרחים".

"פתרונות מחשוב ענן קיימים מזה יותר מ-25 שנים – ולמרות זאת, הטכנולוגיה, עדיין, מקדימה את הצרכים של הלקוחות והמשתמשים. מחשוב הענן מספק יותר ממה שהצרכנים יודעים ויכולים להשתמש. הענן הוא חלק מתהליכי החיבוריות שאותם אנחנו חווים מזה 30-40 שנה – של חיבור הכול להכול, כולם לכולם. זו מהפכה, ויש המכנים אותה המהפכה התעשייתית הרביעית", כך אמר פרופ' איל יניב, יו"ר מחב"א. פרופ' יניב, המשמש גם כראש מרכז בר אילן לערים חכמות, פתח את כנס The New Age of Cloud. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (א') והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. בדבריו הסביר פרופ' יניב על מחב"א: "זהו מרכז החישובים הבין אוניברסיטאי. זו עמותה ללא מטרות רווח, שנוסדה על ידי אוניברסיטאות המחקר בישראל ושנמצאת בבעלותן. העמותה עוסקת בשירותים בתחומים הטכנולוגיים – תשתיות תקשורת ומחשוב, שירותי מידע דיגיטלי, יישומים ואפליקציות, וטכנולוגיות למידה". לדבריו, "מחב"א מאפשר לחוקרים גישה לשירותי ענן ציבורי, עם כמה מהיתרונות הבאים: שירות לקוחות כערך עליון; מוקד ידע; ניצול תהליכי הרכש הקיימים במוסדות ההשכלה הגבוהה; ובקרה תקציבית". הוא אמר כי "אנחנו גוף מרכזי וממנפים את יתרון הגודל לטובת ביצוע פעולות מחשוב, לטובת האוניברסיטאות". "מחשוב הענן", הסביר פרופ' יניב, "משמש מרכיב מרכזי במהפכת המחשוב בכלל, ובאוניברסיטאות ובעולם האקדמי בפרט. האקדמיה רגילה להיות מרכיב מרכזי במהפכה – כידוע, היא השתמשה באינטרנט עוד שנים לפני שהעולם העסקי עשה זאת. מימוש אתגרי המחשוב בעולם האקדמי, המתאפיין בהיותו עתיר ביצועים, חייב להיעשות על ידי חיבורים, והענן הוא פתרון מרכזי בפעילות המחשוב המדעית-אקדמית". איל אסטרין, ארכיטקט ענן במחב"א. צילום: יח"צ דובר נוסף באירוע היה איל אסטרין, ארכיטקט ענן במחב"א. הוא אמר כי "החיבוריות מספקת לנו כוח מחשוב בלתי מוגבל: היכולת לצרוך כמויות של שרתים בעלי מספר רב של מעבדים וזיכרון, וכן יכולת לצריכת נפחי אחסון גדולים, ולעשות זאת דרך מערכות בשירות עצמי". לדבריו, "יתרון נוסף גלום ביכולת לצרוך שירותים מנוהלים בענן: שירותי בינה מלאכותית ולימוד מכונה, שירותי ניתוח מעמיק של נתונים, מחשוב עתיר ביצועים ופורטל בשירות עצמי". עם זאת, ציין, "היתרון העיקרי שהענן מעניק לעולם המחקר הוא היכולת להרים סביבות מחשוב תומכות מחקר, ולעשות זאת בצורה מהירה: החל מאפיון הצרכים מול החוקר, עבור בבחירת משאבי המחשוב, הקמת סביבת המחקר וניתוח התוצאות, וכלה בסיום התהליך בענן, עם הפסקת התשלום בתום השימוש". אסטרין אמר כי "יש יתרון משמעותי בצריכת מחשוב שכזו, שאיננה בדרך האון-פרמיס, הרישוי המסורתי: היכולת לצרוך, באופן בלתי מוגבל, כמויות של שרתים, מעבדים ומערכות אחסון, ולעשות זאת דרך מערכות שירות עצמי. יתרון נוסף הוא המודלים לתמחור – מהמודל הנפוץ של תשלום עבור שימוש בפועל ועד ל-Spot Instance, עם יכולת לשלם אחוז מזערי מהמחיר הרשמי, וזאת בשל שימוש בעודפי קיבולת, שאינם נמצאים בשימוש. תרומה נוספת מגיעה מהיכולת לצרוך שירותים מנוהלים – מבוססי בינה מלאכותית או לימוד מכונה, או שירותים אוטונומיים או ניתוח דטה באופן מנוהל או ניצול של אשכולות מחשוב עתיר ביצועים. כל אלה מאפשרים לעשות מחקר בזמן מאוד קצר". בסיום דבריו הוא ציין את הסיוע של ענקיות הענן למכוני מחקר בתקופת הקורונה. אסטרין אמר כי "ספקיות מחשוב הענן דוגמת מיקרוסופט, AWS וגוגל חברו למכונים כדי להעניק להם שירותים בענן, ועשו זאת ביתר שאת בשנה החולפת, לטובת המאבק בנגיף. כך, במכון וייצמן הקימו אשכול עתיר ביצועים על גבי AWS, לטובת מיגור הקורונה; הטכניון, צה"ל ובית החולים רמב"ם חברו יחדיו בענן לטובת פיתוח כלי המזהה את התפשטות המגיפה; בפקולטה לכימיה באוניברסיטת ליובליאנה השתמשו בתשתית הענן של מיקרוסופט, Azure, במטרה לפתח תרופה לנגיף הקורונה; ובאוניברסיטת נורת'ווסטרן שבבוסטון בוצע מחקר על גבי תשתית של גוגל קלאוד, במטרה לחזות קצב הדבקה של הנגיף בתנאי ריחוק חברתי".