03.07.2025
חמישי
ז' בתמוז התשפ"ה
▲︎ לוהט
▲︎ חם
▲︎ עוררו עניין
18:53:15 | ◀︎ | EPOS ADAPT E1 – אוזניות עסקיות ומפתיעות לטובה | |
18:36:20 | ◀︎ | קוואנטס נפרצה בסייבר – ככל הנראה על ידי קבוצת "עכביש מפוזר" | |
18:07:02 | ◀︎ | ועדת המדע תדון בתיקון לחוק שירותי דיגיטל לאוכלוסיות מוחלשות | |
17:49:53 | ◀︎ | לא רק תל אביב: חממת החדשנות הבאה נולדת בשדרות | |
17:34:42 | ◀︎ | ענקית תקשורת חדשה נולדה: HPE-ג'וניפר |
זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 19:13 | 20:25 |
תל אביב | 19:29 | 20:28 |
חיפה | 19:22 | 20:30 |
באר שבע | 19:30 | 20:27 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
לפני 22 שעות ו-33 דקות
22.5% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
תחום האוזניות האלחוטיות נטולות החוטים כל כך עשיר, עד שלפעמים ממש אפשר ללכת בו לאיבוד. יש אוזניות יקרות, שמתרכזות במוזיקה איכותית במיוחד, ומשם למטה, כמעט בכל נקודת מחיר, אפשר למצוא אוזניות, כולל כאלה שמחירן כמה עשרות שקלים בלבד – ויכולות להספיק לאנשים שמחפשים משהו מאוד פשוט.
כמובן שגם בשוק הזה יש חלוקה לפי קטגוריות, חלקן אפילו נישות. אחת מהן היא אוזניות שמוגדרות כאוזניות עסקיות, שמיועדות, למרות העיצוב שלהן כנטולות חוטים, לעבודה במשרד, עם התמקדות במחשב, בדרך כלל. פגשנו כאן בעבר את Voyager Free 60+ UC של פולי, ועכשיו הגיע התור של ADAPT E1 מבית אפוס (EPOS) – חברה שמתמקדת בפתרונות אודיו משרדיים, אם כי בדרך כלל מדובר באוזניות קשת. כמו האוזניות של המתחרה הגדולה, HP, גם הן מיועדות לשימוש היברידי מקביל: מחשב, טלפון – וביחד.
עיצוב קצת שונה
אם בוחנים את ADAPT E1 מקרוב, אפשר לראות שהן מעט שונות מהמקובל בעיצוב שלהן. השוני הוא בכפתורים מאחור: הם טיפה מרוחקים מהאוזניות עצמן, וזה נראה כמו שילוב של כפתורי מגע עם כפתורים פיזיים. זה מצריך קצת לימוד, בעיקר בהיבט של עיתוי הלחיצות, כדי להיזהר לא לבצע לחיצות כפולות או ממושכות, אם לא רוצים בכך.
קיבלתי לבדיקה את האוזניות בצבע לבן, אבל הן זמינות גם בשחור. המארז שלהן קצת גדול מהמקובל בשוק הצרכני, אולם כאמור, גם מטרתן שונה. לפי אפוס, האוזניות, יחד עם המארז, יכולות לספק עד 50 שעות עבודה עם ANC – וזה הרבה מאוד, וכנראה עוד סיבה לגודל של המארז.
האוזניות עצמן מספקות, לפי הרשומות, עד שש שעות עבודה כשה-ANC פעיל, אבל הצלחתי להוציא מהן 6.5 שעות של עבודה ברמת שמע של כ-75% – בטלפון וגם במחשב.
אז מה העסקי כאן?
מעבר לכך שניתן לחבר את האוזניות במקביל לעד 10 מכשירים, כשבחיבור ה-11, החיבור ה-10 ברשימה, מבחינת עבודה, מאבד את הקישוריות שלו, יש עוד היבט משמעותי שמחזק את ה-"עסקיות" של ה-ADAPT E1: הן מציעות תכונות שייעודיות למשתמשים בטימס של מיקרוסופט. האוזניות האלה אמנם זכו גם לאישור של זום כתואמות לעבודה בסביבת שיתוף הפעולה המקוונת הפופולרית, אבל עם טימס הן ממש עובדות. זה אומר שלחיצה אחת על הכפתור באוזניה השמאלית פותחת את טימס, ואם כבר נמצאים בתוך המערכת, היא בודקת אם יש הודעות. בזמן שנמצאים בשיחה, לחיצה כפולה מאפשרת להרים/להוריד את היד כשיש מה לומר.
יש גם אלמנט קטן נחמד שמתרחש בדונגל שמגיע במארז הטעינה כדי לחבר את האוזניות למחשב. אם מחברים אותו והוא מזהה את ההתקנה של טימס, מכתמי התאורה משני צדדיו הופכים לסגולים. בעת החיבור הדונגל מציג תאורה כחולה, שמיד לאחר החיבור הופכת ללבנה, ומראה שהכול בסדר.
קצת הופתעתי לטובה מהאוזניות הללו. המחיר הנדרש עבורן הוא 699 שקלים, כך שממש לא מדובר בהוצאה גדולה מדי עבור מי שרוצה אפשרות שמע לעבודה ולחיים האישיים גם יחד
אם רוצים להשתמש באוזניות במקביל גם בטלפון האישי, כדאי להתחיל עם הצימוד בטלפון ואז לעבור למחשב – ולא להתחבר באמצעות הבלוטות' או הדונגל המוזכר לעיל. לאחר מכן, אפשר לקבל שיחות בטלפון גם בזמן שעובדים עם המחשב. עונים לשיחה במכשיר עם המסך הקטן, ובסיומה חוזרים לעבודה במכשיר עם המסך הגדול.
המרחק שממנו אפשר להתחבר למחשב גדול למדי בשימוש עם הדונגל, והוא מגיע עד 20 מטר. כדי לבדוק זאת התחברתי למחשב והתחלתי לנגן מוזיקה. לאחר מכן ירדתי דרך חדר מדרגות מבוטן, על מנת לאבד את הקישוריות מול המחשב. כשהתייצבתי מתחת לחלון, חמש קומות למטה, שמעתי באוזניות את ההודעה: "דונגל זוהה, מתחבר", ולאחר כמה שניות המוזיקה פרצה לאוזניים. לא באותה איכות כמו במרחק סביר ובאותו חדר, אבל עדיין שם.
איכות השמעת המוזיקה אולי לא תספק אודיופילים מושבעים, אבל את רוב השוק כנראה שכן. לאפוס יש יותר מקשרים אמיצים עם סנהייזר, כך שמדוב בחברה שאיכות האודיו והצליל אינם זרים לה – במיוחד כשמחפשים פתרון שיכול לשמש את הפעילות ליד המחשב, ובדרך לשם, את הפעילות הטלפונית על כל גווניה (אם כי במשחקים מורגשת השהיה קלה, שחובבי הענף לא יאהבו).
יש על מה לדבר
מבחינת איכות דיבור, מדובר בזוג אוזניות מהטובות ביותר שנכנסו לאוזניים שלי. בשיחות רבות שבוצעו באמצעות המחשב ובאמצעות הטלפון, במצבי עבודה שונים, כולל ליד אוטובוס עם מנוע פועל, השיחה זרמה באופן חלק לחלוטין לשני הצדדים בלי הפרעה, ללא עיוותים, כמעט בלי רעשים חיצוניים שיפריעו לשיחה, ובטח לא רוח. למעשה, אפשר להניח אוזניה אחת להטענה ובשנייה להשתמש כדיבורית, אם לא רוצים את שתי האוזניות באוזניים – או שאסור, כמו בזמן נהיגה.
גם ה-ANC עובד היטב בכל מצב, ואפשר לבטל אותו או לעבור לחיזוק השמע הסביבתי על ידי לחיצות מתאימות על שתי האוזניות. אפשר גם להשתמש באפליקציה לטלפון – שמעבר לעדכוני קושחה גם מאפשרת לבחור כמה אפשרויות מוגדרות מראש לאקולייזר, למשל העצמת בס/טרבל והעצמת דיבור. לא מדהים, אבל מוכיח את הקשר למקורות.
בשורה התחתונה, אני יכול לכתוב שקצת הופתעתי לטובה מהאוזניות הללו. המחיר הנדרש עבורן הוא 699 שקלים, כך שממש לא מדובר בהוצאה גדולה מדי עבור מי שרוצה אפשרות שמע לעבודה ולחיים האישיים גם יחד.
לפני 23 שעות ו-52 דקות
22.5% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לאחר לא מעט מהמורות רגולטוריות, מיזוג הענק, בשווי של 14 מיליארד דולר, יצא לדרך: הושלמה עסקת הרכישה של HPE את ג'וניפר.
לפני יותר משנה, כשהוכרזה העסקה, אנטוניו נרי, מנכ"ל HPE, תיאר אותה כ-"נקודת מפנה… מה שישנה את הדינמיקה בשוק הרשתות", וכינה את המיזוג "ניצחון הן ללקוחות והן לשותפים. העסקה תחזק את מעמדה של HPE, הממוקמת בצומת של האצת מגמות מקרו-בינה מלאכותית, תרחיב את השוק הכולל שלנו ותניע חדשנות נוספת ללקוחות, כאשר אנו עוזרים לגשר בין עולמות הבינה המלאכותית והענן". לדבריו, "מה שאנו עושים ברכישה הוא ליצור ליבה חדשה. ליבה זו היא מארג הרשת שבאמצעותו אנחנו מספקים שירותי ענן היברידי".
עם ההכרזה על העסקה ציינו אנליסטים כי "ההיצע של ג'וניפר כולל פתרונות של נתבים, מתגים, אבטחת רשת, AIOps ,SD-WAN ו-Wi-Fi. הוא אטרקטיבי ביותר עבור HPE, שמחפשת להתרחב ולהתחרות באופן טוב יותר עם סיסקו". הבוקר (ה') כתב אחד מהם כי "HPE 'מרוויחה' קווים עסקיים בעולמות הרשת – לא רק מנקודת מבט של ההיצע המאוחד הנרחב שלה, אלא גם קשרים מסחריים עם רבות מספקיות השירותים המובילות. ההיצע של ג'וניפר גם מרחיב את המיתוג של HPE בדאטה סנטרים, כולל תמיכה ואוטומציה בסביבה מרובת ספקים, עם עוד יותר יכולות אבטחה וזיהוי איומים".
"הזדמנות נהדרת לכל מי שאינו סיסקו"
"הבעיה של סיסקו", ציין אנליסט אחר, "היא שכעת יש ל-HPE אקדח דו-קני, שעימו היא יכולה לצאת בביטחון לשדה הקרב". הוא אמר ש-"המיזוג מציע פלטפורמה חדשה, מבוססת בינה מלאכותית וטכנולוגיית ענן. החברות ישפרו את ההצעות המשותפות שלהן, וזו הזדמנות נהדרת לכל מי שאינו סיסקו".
לדברי אנליסט אחר, "הבינה המלאכותית היא חלק מהמניע שמאחורי העסקה: פתרונות רשת חזקים יהיו המפתח להנעת פתרונות ה-AI קדימה". הוא סבור שהמיזוג יעשה טוב לשתי החברות, בשל החפיפה שבין עולמות הרישות והבינה המלאכותית: "יש AI לרשתות ויש רשתות ל-AI. בתחום ה-AI לרשתות, HPE תציע יכולות פריסה רחבות של רשתות, כשהבינה המלאכותית תסייע לעשות זאת טוב יותר, עם פריסה בהיקפים, יותר גמישות ועוד נכסי האבטחה שג'וניפר מביאה לחתונה. בעולם של רשתות לבינה מלאכותית, HPE תוכל לבנות דאטה סנטרים גדולים, שיהוו מעין 'מפעלי בינה מלאכותית' ולהציע לארגונים פתרון מלא – החל מרשתות, דרך מחשוב ואחסון, ועד ליכולות אוטומציה וקונסולידציה (איגום)".
לא להספיד את סיסקו
יש לציין שלא כולם הצטרפו למקהלה המספידה את מובילת השוק, סיסקו. כך, בכיר בענף המקומי, שמכיר את סיסקו היטב, אמר לאנשים ומחשבים כי "מבלי לזלזל בגוף התקשורת החדש שנוצר, ומבלי להמעיט בערכה של אריסטה, לסיסקו יש היסטוריה, יש מובילות שוק, ויש בסיס לקוחות איתן ונאמן ברובו. על אף שהיא ממצבת את עצמה כענקית IT, שפועלת רבות בעולם התוכנה והגנת הסייבר, הרי עסקי הליבה שלה הם רישות, והיא טובה בזה. בהחלט יש סיכוי שלמרות עסקת הענק בין HPE לג'וניפר, היא תישאר דומיננטית".
קנאליס, שערכה סקר בקרב שותפים על הרכישה, יצאה עם מסקנה דומה: השותפים של שתי המתחרות, סיסקו ו-HPE-ג'וניפר, העריכו שסיסקו תישאר המובילה בשוק הרשתות.
לא בלי מהמורות
הרגולטור הבריטי אישר את המיזוג, אולם בסוף ינואר השנה, משרד המשפטים האמריקני רצה לעצור אותו, בטענה כי "הרכישה תבטל תחרות עזה בין ספקיות ה-WLAN" היריבות.
מהמורה נוספת הגיעה באפריל השנה, כאשר אליוט מנג'מנט, קרן השקעות אגרסיבית, הגדילה את היקף אחזקתה ב-HPE ליותר מ-1.5 מיליארד דולר, והיא כעת הבעלים של כ-8% מהחברה. אליוט מנג'מנט ידועה בהשקעותיה הגדולות בחברות טכנולוגיה כמו סיטריקס, סאפ וסיילספורס. בעקבות ההשקעה שלה, החלו לצוץ שמועות כי המנכ"ל, נרי, עלול למצוא את דרכו החוצה.
עסקי הרשתות המשולבים של HPE וג'וניפר יעמדו על כ-9.6 מיליארד דולר. אתמול, לאחר סיום הפרשה, אמר רמי ראחים, לשעבר מנכ"ל ג'וניפר ומי שעומד מהיום בראש HPE Networking, כי "אני מרגיש עכשיו כמו ילד בחנות ממתקים, כשאני מסתכל על רכיבי טכנולוגיה סביבי. הצוות שלי ואני פשוט נרגשים מאוד להפשיל שרוולים ולממש את מפת הדרכים שכולם מאוד מעוניינים לראות. הישות החדשה ממוצבת טוב יותר מאי פעם כדי לסייע לשותפים וללקוחות לנצל את ההזדמנויות הגדולות הטמונות בשילוב שבין בינה מלאכותית ורשתות".
לפני 23 שעות ו-19 דקות
20% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשותו של ח"כ יאסר חוג'יראת, תדון בשבוע הבא בהצעה לתיקון לחוק התקשורת הדיגיטלית עם גופים ציבוריים, שמטרתו לדאוג למתן מענה הולם לאוכלוסיות מוחלשות, ולכאלה שאין להן אוריינות דיגיטלית.
החוק, שנחקק ב-2018, הסדיר את השירותים שמשרדי הממשלה צריכים לתת לאזרחים באמצעים דיגיטליים, אך לדברי יוזם החוק, ח"כ ישראל אייכלר, לא מעט אזרחים לא יכולים לקבל אותם – בעיקר כאלה שיש להם אוריינות ומיומנויות דיגיטליות חלשות, וכאלה שאין להם גישה למערכות דיגיטליות. בשל כך, הם נתקלים בקשיים לקבל את השירותים והזכויות שמגיעים להם.
בעקבות זאת, משרד המשפטים הוציא ב-2020 תזכיר שבו הוא מציע לעגן בחקיקה את חובת מתן מענה הולם לאוכלוסיות אלה, על בסיס הנחיות שהתווה היועץ המשפטי דאז לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט. אולם, בדיונים על חוק ההסדרים לשנים 2021-2022 אוחד חוק התקשורת הדיגיטלית עם חוק הדיוור הדיגיטלי, והסעיף הנוגע לאוכלוסיות מוחלשות הוסר, כך שהן נותרו ללא מענה חוקי.
בתיקון לחוק, שוועדת המדע תתבקש לאשר בשבוע הבא, מוצע להוסיף לו סעיף שיחייב משרדי ממשלה לתת שירות סביר לאותן אוכלוסיות שמתקשות במימוש שירותים שמגיעים להן באמצעים דיגיטליים. בהקשר זה, הוועדה תתבקש לאשר סעיף שיחייב מוסדות ממשלה וגופים ציבוריים לשלוח הודעות קוליות, ולא רק הודעות SMS. זאת, כדי לתת מענה לבעלי הטלפונים הכשרים, שבחלקם לא מקבלים הודעות SMS, ולאנשים המתקשים בקריאה. עוד מוצע לא לשלוח קישורים בהודעות מייל, אלא להציב את הדברים בגוף ההודעה, ללא צורך בלינק.
אם התיקון לחוק יאושר בוועדה, הוא יועבר לאישור מליאת הכנסת.
לפני 22 שעות ו-50 דקות
17.5% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת התעופה האוסטרלית קוואנטס נפרצה השבוע בסייבר. הפריצה באה ברקע התרעות של הממשל הפדרלי בארצות הברית, שלפיהן מגזר התעופה מצוי תחת איום מוגבר בסייבר.
קוואנטס אישרה את המתקפה והודיעה כי מידע אישי של עד שישה מיליון לקוחות "עלול היה להיגנב" במתקפת הסייבר. ההאקרים התמקדו במתקפתם במוקד שירות הלקוחות הטלפוני של החברה, ומשם השיגו גישה למערכת צד שלישי שבה מאוחסנים פריטי מידע על לקוחות.
החברה דיווחה כי זיהתה את "הפעילות החריגה" ביום ב' השבוע והשביתה את המערכות הנגועות, אך היא מאמינה ש-"ייתכן שכמות משמעותית מהמידע האישי של הלקוחות נלקחה".
לפי קוואנטס, הנתונים שנלקחו כוללים: שמות, כתובות מייל, מספרי טלפון, תאריכי לידה ומספרי הנוסע המתמיד. חברת התעופה מסרה שהפריצה לא כללה פרטי כרטיס אשראי, מידע פיננסי אישי או פרטי דרכון, מכיוון שמידע זה לא הוחזק במערכת. היא הוסיפה כי לא הייתה גישה לסיסמאות וכי לא נפגעו חשבונות הנוסע המתמיד (על אף שכאמור, נקצרו גם פרטים אלה).
קוואנטס הודיעה ללקוחות שנפגעו מהפריצה כי בשלב זה אין דרישה לאפס את הסיסמה או הקוד הסודי שלהם.
קוואנטס: "נספק ללקוחות את התמיכה הדרושה"
טוני ברק, שר הפנים האוסטרלי, האחראי על אבטחת סייבר, אמר כי "המציאות היא שעם הרשתות האלה, הם (התוקפים – י"ה) ילכו למקומות שבהם הם יכולים למצוא פגיעות. כאשר חברות נסמכות על צדדים שלישיים עבור המערכות שלהן, זה הופך את מחויבויות אבטחת הסייבר שלהן למורכבות יותר".
ונסה הדסון, מנכ"לית קוואנטס, אמרה כי החברה גייסה מומחי אבטחת סייבר עצמאיים לביצוע החקירה של האירוע. "אנחנו מתנצלים בכנות בפני לקוחותינו ומכירים בחוסר הוודאות שזה יגרום", אמרה הדסון. "יצרנו קשר עם הלקוחות שלנו, ונספק להם את התמיכה הדרושה".
עכביש מפוזר – ותוקף
זהות התוקפים לא נמסרה, אולם מומחים העריכו כי למתקפה יש קווי דמיון עם דפוסי הפעולה של קבוצת הכופרה עכביש מפוזר (Scattered Spider). הקבוצה התמקדה במתקפות שאותן היא ערכה בשבועות האחרונים בחברות תעופה בארצות הברית. במתקפות אלה, ההאקרים התקשרו לתמיכת ה-IT של חברות גדולות, לעתים קרובות תוך התחזות לעובדים או לקבלנים. או אז, הם רימו את הנציגים שבמוקדי התמיכה של ה-IT ושכנעו אותם להעניק להם גישה, תוך עקיפת אימות רב גורמי (MFA).
השבוע פרסמנו כי ה-FBI וחברות הגנת סייבר מזהירים שחברי עכביש מפוזר מכוונים בימים אלה מתקפות נגד חברות תעופה וארגונים במגזר התחבורה. לפי הבולשת, היא "צפתה באחרונה במתקפות סייבר, שדפוס פעולתן דומה לזו של עכביש מפוזר, שכוונו לארגונים ממגזר התעופה". גם חוקרים ממנדיאנט, יחידת אבטחת הסייבר של גוגל, ומיחידה 42 – יחידת מחקר האיומים של פאלו אלטו, דיווחו שהם היו עדים למתקפות סייבר שכאלה.
קבוצת עכביש מפוזר, המכונה גם UNC3944, היא קהילת האקרים, רובם דוברי אנגלית, ובדרך כלל מדובר בבני נוער או בצעירים. המניע שלהם הוא כלכלי: לגנוב נתונים רגישים מרשתות הקורבן ולסחוט אותו. הם ידועים גם בטקטיקות ההונאה שלהם – לרוב אלה מתבססות על הנדסה חברתית, פישינג ולפעמים גם על איומים באלימות כלפי מוקדי תמיכה ומוקדים טלפוניים של הקורבן. זאת, כדי לקבל גישה לרשתות שלהם, ולפעמים לפרוס כופרות.
לפי הודעת ה-FBI, "ההאקרים עלולים לפגוע בתאגידים גדולים ובספקי ה-IT של צד שלישי שלהם". כלומר, נמסר, "כל אחד במערכת הסובבת של חברות התעופה, כולל ספקים וקבלנים – עלול להיות בסיכון".
גם חברות תעופה מהוואי ומקנדה דיווחו שנפרצו
האזהרה של ה-FBI הגיעה לאחר שבוצעו לפחות שתי פריצות לחברות תעופה, שעליהן הן דיווחו בחודש שעבר: הוואיאן (Hawaiian Airlines) וכן חברת התעופה השנייה בגודלה בקנדה, ווסטג'ט. דיווחים בתקשורת קישרו את האירועים האלה לחברי עכביש מפוזר.
מומחים ציינו שגל חדש זה של מתקפות מגיע זמן קצר לאחר שכנופיית פושעי הסייבר התמקדה במגזר הקמעונאי בבריטניה ובתעשיית הביטוח. כמו כן, ההאקרים פרצו בעבר לרשתות מלונות, בתי קזינו וענקיות טכנולוגיה. כך, קבוצת העכביש המפוזר זכתה לפרסום בזכות מעורבותה בפריצה ובסחיטה של שתי חברות הימורים וקזינו ענקיות – סיזרס אנטרטיינמנט ו-MGM Resorts International – ב-2023. באחרונה, חבריה פרצו ללקוחות סנואופלייק.
לפני 23 שעות ו-36 דקות
17.5% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
באחרונה הסתיים בשדרות מחזור של תוכנית מיט"ל, שמציעה לבני ובנות נוער מהעיר מסלול לעולם היזמות הטכנולוגית. התוכנית מעניקה למשתתפים הכשרה מעשית, ליווי מקצועי ופלטפורמה לפיתוח מיזמים מבוססי טכנולוגיות מתקדמות, בדגש על פתרונות מבוססי בינה מלאכותית ודיגיטציה.
במהלך התוכנית, שנמשכת ארבעה חודשים, הנערים והנערות משתתפים בסדנאות יזמות וטכנולוגיה, לומדים כיצד לזהות בעיות מהעולם האמיתי, מגבשים רעיונות לפתרון, בונים מוצרים, מפתחים מודלים עסקיים ומציגים פיץ' מול משקיעים. כל צוות בתוכנית מלווה על ידי מנטור מהתעשייה – יזם, מפתח או מומחה בתחומים כמו AI, בריאות דיגיטלית, חדשנות עסקית וניהול מוצר.
מאחורי התוכנית עומד שיתוף פעולה בין אגפי החינוך והפיתוח הכלכלי-תעסוקתי בעיריית שדרות והאב בריאות וחוסן, יחד עם יזמים ואנשי מקצוע מקומיים. המטרה היא לא רק להעניק לנוער כלים טכנולוגיים, אלא גם להצית בהם חשיבה יזמית ולעודד יצירת פתרונות שיש להם ערך ממשי לקהילה. השאיפה שעומדת מאחורי תוכנית מיט"ל אינה לטפח יזמים צעירים בלבד, אלא להקים בשדרות אקו-סיסטם טכנולוגי פעיל, שימשוך משקיעים, שותפויות ויוזמות נוספות.
המיזמים שפותחו בתוכנית מבוססים על צרכים שזוהו על ידי המשתתפים בתחומי החינוך, הבריאות, העבודה וניהול מצבי חירום. בין הרעיונות: מערכות לניהול תהליכי אימון אישי, פלטפורמות שיתוף משאבים קהילתיים וכלים ללמידה מותאמת אישית או לתמיכה במחקר. הם יוצגו באירוע דמו דיי שיתקיים בקרוב בעיר, במעמד ראש העיר, אלון דוידי, בכירי מערכת החינוך בה, שותפים טכנולוגיים, משפחות ומשקיעים.
"הרבה מעבר למסלול הכשרה"
דוידי אמר כי "תוכנית מיט"ל היא מיזם שמוביל את שדרות קדימה – מחזון לחזית החדשנות. זוהי הדרך להפוך את שדרות לעיר יוצרת, יוזמת ומשפיעה".
לדברי ד"ר יפה מלדה-אדלשטיין, שמובילה את התוכנית, "תוכנית מיט"ל היא הרבה מעבר למסלול הכשרה – זו פלטפורמה שמחברת צעירים לחדשנות, לעשייה ולמשמעות. אנחנו רואים פה תהליך של העצמה, יצירתיות והשפעה, עם רעיונות שנולדו מהשטח וצומחים לכדי מיזמים ממשיים".
אחד השותפים המרכזיים למיזם הוא תא"ל (מיל') חנן גפן, לשעבר מפקד יחידה 8200, וכיום מוביל יוזמות חינוך וחדשנות ברחבי הארץ. הוא אמר כי "החדשנות האמיתית נמצאת בדיוק במקומות כאלה. כשנותנים לנוער בפריפריה הזדמנות אמיתית, מגלים עומק, יצירתיות ורוח יזמית שקשה למצוא במקומות אחרים. מיט"ל היא מודל שראוי להתרחב לכל הארץ".