אף על פי שסמסונג משקיעה את מירב יחסי הציבור ומאמצי המדיה שלה בסדרות הטלפונים המובילות שלה, Galaxy S וסדרת המכשירים המתקפלים שהיא מוכרת תחת השם Galaxy Z, כנראה שעיקר הכנסותיה מגיעות דווקא מסדרת שוק הביניים, Galaxy A, שמציעה מגוון של טלפונים במחירים שונים. זה לא משהו חדש אצל סמסונג. מזה שנים ארוכות, גם אם שמות המשפחה של הטלפונים השתנו, וגם אם המבחר התרחב או הצטמצם בשנה זו או אחרת, היא מנסה להתחרות בכל נקודת מחיר – אפילו מול הטלפונים הזולים של היצרניות הקטנות, שמציעות מכשירים במחירים שמדגדגים את הקו התחתון של שוק הביניים. ה-Galaxy A36 הוא אחד מהמכשירים הללו. זהו לא מכשיר שוק כניסה, אבל הוא נמצא, מבחינת התצורה שלו, רק מעט יותר גבוה. זה בא לידי ביטוי במיוחד במעבד – Snapdragon 8 Gen 3. זהו מעבד שוק ביניים בהיררכיה השלישית של מעבדי קוואלקום, ועל אף שהוא לא ממש ישן, הביצועים שלו בהחלט בינוניים. זה אמנם לא מורגש בכל היבט של השימוש בו, אבל בהפעלה של יישומים, בהעתקה של קבצים ועוד יש תחושה של איטיות מסוימת – והיא כנראה נובעת בעיקר מהבחירה של סמסונג להשתמש בזיכרונות אחסון מעט ישנים בדמות UFS 2.2. המכשיר מגיע עם זיכרון 6/128 גיגה-בייט בלבד, וזה עוד דבר שעוזר למחיר, אבל העובדה שאין אפשרות להרחבת זיכרון יכולה להרתיע מי שזקוק להרבה מקום אחסון וגם לתפעול מהיר יותר של המכשיר בעת עבודה בריבוי מטלות. מה עם המראה? ה-Galaxy A36, שהושק גלובלית לפני כחודשיים, מציע עיצוב שזהה כמעט לחלוטין לזה של כל מכשירי ה-Galaxy A. זה אומר גב זכוכית שטוח מאחור, מסך שטוח לחלוטין מקדימה עם שוליים יחסית צרים אבל קיימים, וחריר מצלמה במרכז המסך למעלה – ובמקרה שלו, בין החלק הקדמי לאחורי מחברת רצועת פלסטיק קשיח, שמקיפה את כל המכשיר. מסך ה-6.7 אינץ' מבוסס על פאנל AMOLED, וזה יפה במכשיר בקנה המידה הזה. סמסונג אף הוסיפה זכוכית הגנה באיכות יחסית גבוהה, +Gorilla Glass Victus, מקדימה וגם מאחור – וזה תורם לעיצוב ולהרגשה. תמיכה בתקן הסביבתי IP67 מבטיחה, בנוסף, עמידות בפני מים, אבל לא להגזים בבקשה. קצב ריענון יפה של 120 הרץ ובהירות מרבית של 1,900 ניט, שמאפשרת לעבוד עם הטלפון גם באור יום מחוץ לבית ועדיין לראות מה קורה על המסך, מוסיפים נקודות זכות לטלפון הזה. דבר נוסף שראוי לציון לחיוב הוא העובדה שאפשר להשתמש בו ב-eSIM – תכונה שסמסונג מביאה כעת גם עמוק אל תוך השוק שדורש תמורה גבוהה לכסף. מאחור – ושוב, מדובר בעיצוב זהה למכשירים אחרים בסדרה, שלוש העדשות של המצלמות מסודרות בעמודה זו מעל זו, כשכל זה ביחד בולט החוצה, עם משטח הגנה מזכוכית מעל לעדשות. המצלמה הראשית היא מצלמת 50 מגה-פיקסל עם מפתח f/1.8 ועם ליווי של מייצב תמונה אופטי, לידה יש מצלמת רוחב עם חיישן 8 מגה-פיקסל ושדה צילום גדול של 123 מעלות, והמצלמה השלישית מצוידת בעדשת מקרו ובחיישן 5 מגה-פיקסל. התמונות שיוצאות מהן באור יום בהחלט בסדר, אבל לא יותר מזה, ובצילום אוטומטי, גם התמונות בלילה סבירות, עד שמגדילים ורואים לא מעט רעשים. כלומר: המצלמות האלה לא מיועדות לחובבי צילום. ומה עם הביצועים? הסוללה הספיקה, בבדיקות הרגילות שאני מבצע לכל טלפון, ל-14 שעות ועוד רבע שעה – וזה בסדר גמור, אבל קצת פחות ממה שאפשר למצוא כיום בשוק. הביצועים הכלליים, בהתאם למעבד ולכמות הזיכרון הקטנה יחסית, בינוניים משהו לכל האורך, וכאמור, זה מורגש לפעמים גם בעבודה שוטפת, בעיקר בעת עבודה עם קבצים. יש, כמובן, גם תכונות בינה מלאכותית – אבל לא בכמות ובאיכות שיש במכשירים המובילים של סמסונג. בנוסף, בניגוד לרוב מכשירי האנדרואיד, כברירת מחדל, לחיצה ארוכה על כפתור ההפעלה לא מפעילה את ג'מיני של גוגל, אלא את ביקסבי, החכמה יותר מתמיד, שסמסונג לא מוכנה לוותר עליה. לחיצה ארוכה על כפתור הבית כן פותחת את ג'מיני, אבל תכונת שיתוף המסך החדשה לא קיימת כאן. ה-Galaxy A36 של סמסונג עולה 1,299 שקלים, והקופסה הדקה שלו לא מכילה מטען – בהתאם למה שנראה שסמסונג נוהגת כעת לכל האורך של ההיצע שלה. כדי שהסוללה שלכם תקבל את הטיפול המלא בזמן הטעינה שלה, תצטרכו לוודא שיש לכם מטען 45 וואט. אם לא, תוסיפו את העלות למחיר, כי זה בהחלט רלוונטי. מעבר לכך, מדובר במכשיר שמספק את הסחורה, כל עוד לוקחים בחשבון את הגבולות והמגבלות שלו.

"כאשר השטח משתנה – גם הארגון נדרש לשינוי. עולם העבודה העתידי תמיד ישתנה. הרכבת של הבינה המלאכותית יצאה מהתחנה מזמן ומהלך זה ישפיע על עולם העבודה: מקצועות ייעלמו – או יעוצבו מחדש. צריך להיערך לכך ולהכין תוכנית אסטרטגית, לרבות התייחסות ל-IT, אל מול תהליכים", כך אמרה עו"ד ענבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה. עו"ד משש, לשעבר מנכ"לית משרד התקשורת, דיברה במסגרת מפגש של פורום e-Gov מבית אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (א') במלון אוריינט בירושלים. נושא המפגש היה "אתגרים בהטמעת מערכות מידע חדשות במגזר הציבורי" והנחו אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ורונה קייזר, בעבר מנמ"רית משרד הבריאות וכיום סמנכ"לית המגזר הציבורי בקבוצת יוניטסק, זרוע הדיגיטל של אמת. לדברי עו"ד משש, "אני מובילה את הטרנספורמציה הדיגיטלית בשירות התעסוקה, שבמסגרתה אנחנו בוחנים את כלל ההיבטים הארגוניים, מה ניתן לעשות מעט אחרת והאם הטכנולוגיה 'מגויסת' לעניין". "חזון שירות התעסוקה", אמרה העומדת בראשו, "הוא להיות ארגון יוזם, מוביל ומגיב בצורה פרו-אקטיבית, עם מהלכים להגדלת שיעורי התעסוקה במשק – ולעשות זאת עם ובאמצעות כלים מתקדמים ודיגיטליים. בדרך זו ניתן לחבר את כל רכיבי הארגון לאותם הערכים". לדבריה, "אנחנו רוצים להטמיע עוד כלי IT, על מנת לייצר תפיסת שירות מתקדמת. מדי שנה שירות התעסוקה מטפל בכ-400-600 אלף פניות. יש לנו פרטים על 2.5 מיליון משתמשים (יוניקים) בשירות. מדובר במאגר מידע שניתן לעשות בו שימושים". "כולם רוצים לעשות שינויים – אבל איש לא מוכן להשתנות" עו"ד משש ציינה כי "כאשר המצב משתנה – גם השטח משתנה. אלא שיש פה סתירה מסוימת: כולם רוצים לעשות שינויים וליהנות מפירות השינוי – אבל איש לא מוכן להשתנות. יש להבין ששינוי IT הוא שינוי ארגוני, וכאשר עובדים מודאגים – צריך לשדר ודאות. יש לקחת בחשבון את הגורם האנושי ולרתום את העובדים למהלך, לבחון מהם החששות שלהם ולספק להם מענה. כל מהלך צריך להיעשות בשיתוף". "אתגרי התקציב", אמרה, "הם חלק ממימוש החזון. אנחנו, בשירות התעסוקה, בחרנו להפוך משברים במשק, שקורים בכמה עולמות – ולהפוך אותם להזדמנויות, על מנת לשפר את השירות שאנחנו מעניקים". יחד עם זאת, ציינה מנכ"לית שירות התעסוקה, "יש לא מעט אתגרים שנדרש לפעול מולם, ובמרכזם זה של משרתי המילואים וזה של המפונים מהצפון. אנחנו רוצים לממש את התפיסה של קבלת כמה שיותר שירותים מרחוק, באונליין, כך שהפונים לא יגיעו פיזית ללשכות שירות התעסיקה". המפתחות להצלחה בניהול השינוי כחלק משיפור היא הוסיפה כי "המפתחות להצלחה בניהול השינוי כחלק משיפור הם: מעורבות של ההנהלה; איתור סוכני שינוי שיקדמו אותו; בניית תשתית תקשורת פנים ארגונית, שתהא אפקטיבית; והדרכות מותאמות לעובדים. כל ארגון צריך מנמ"ר.ית שיהיה תותח או תהיה תותחית. יש לדאוג למדידת המימוש בפועל, ולקבל ונתח את המשובים והקולות מהשטח, עם בקרה והליכי שיפור מתמיד". "חדשנות איננה פרויקט IT – זו בחירה ניהולית. ההצלחה תלויה באנשים וזה מרתון, הליך מתמשך", סיכמה עו"ד משש.

"לפני עשר שנים, כשהייתי בפיליפינים, נהג מונית הסיע אותי למזח שעגנה בו ספינת הצי האמריקני מרסי (USNS Mercy). הוא הצביע על הספינה וסיפר לי, שהרופאים על הספינה ניתחו באותו יום את החך השסוע של אחייניתו. מהמושב האחורי במונית לא יכולתי שלא להבחין במראה בחיוכו הזורח של הנהג: בארצו, הפיליפינים, ילדים בדרך כלל לא מקבלים טיפול לחיך שסוע. במקרים לא מעטים הם מוחרמים על ידי משפחותיהם, וסביר להניח שהם לא יתחתנו. אחד המנתחים שלנו תיקן את החך של הילדה הזאת, עשה זאת בתוך שעה – ושינה את חייה. אני רק איש IT, אבל אולי העבודה שלי תרמה לשינוי", כך אמר מייק טיילור, ששימש עד לאחרונה כמנמ"ר הספינה. טיילור, עובד IT בפנטגון, שימש מנהל ה-IT בבית החולים הצף הגדול בעולם, ונשא בתואר "מנהל משימות משותף של ספינת בית החולים". הוא השתתף ב-next25 – הכנס השנתי שערכה נוטניקס (Nutanix) בשבוע שעבר בוושינגטון הבירה, ליותר מ-5,000 משתתפים – לקוחותיה ושותפיה העסקיים של החברה. בראיון לאנשים ומחשבים אמר טיילור, כי לספינה שתי משימות – הצלת חיים של כוחות צבא ארה"ב, לא רק של הצי, לצד ביצוע משימות הומניטריות ברחבי העולם. זו הספינה השלישית בעלת השם מרסי, רחמים: קודמותיה השתתפו במלחמות העולם הראשונה והשנייה. זו הנוכחית הייתה בעברה מכלית נפט, עברה הסבה, והיא שטה ברחבי הימים מאז 1985. הספינה מונה 800-1,200 אנשי צוות, ועם קבלת התראה, היא עוברת ממצב "מנוחה" ל"הפעלה" תוך זמן שיא של חמישה ימים. אז מוקמות ומתופעלות במהירות כלל המערכות הטכנולוגיות – IT ורפואיות, לטובת יותר מ-1,000 מיטות חולים, שטופלו בהן במהלך השנים עשרות רבות של אלפי חולים ופצועים. לצד המחשוב, טיילור היה אחראי על התקשורת והרישות, ובנוסף, על אבטחת מידע והגנת סייבר. "זה עוד אתגר", אמר טיילור, "לתת מענה הגנה גם בהיבטי הרפואה, וגם לדרישות הצבא. האבטחה הופכת לקריטית כשאנחנו בנמלים בחו"ל, ואלפי זרים עולים לסיפון – לא רק החולים, אלא גם תיירים ומומחים רפואיים. זו הזדמנות לשחקנים רעים לנסות לחדור במגוון וקטורי התקפה. לצד זאת, בשל הייחודיות של הספינה, אנחנו נדרשים גם לאמצעי גיבוי ברמה גבוהה". "האתגר הגדול שלי", אמר, "הוא הסופיות והמוגבלות של המשאבים. כל הזמן אנחנו מחפשים דרכים לצרוך פחות חשמל, להיות יותר ידידותיים לסביבה ולתפוס פחות מקום בארונות השרתים והתקשורת. לכן, עשינו שימוש בטכנולוגיית Hyperconvergence (היפר-אחודה), עם מחשוב וירטואלי, אחסון מוגדר תוכנה (SDS) ורשתות וירטואליות – לשילוב אחסון, מחשוב ורישות במערכת אחת". הריקוד המטורף של המנמ"ר בסביבות קריטיות אתגר נוסף, ציין, "הוא לבצע הטמעות ושדרוגים והחלפת ציוד – בלא לעכב את המוכנות של הספינה. זה 'ריקוד מטורף' של כל מנמ"ר הפועל בסביבות קריטיות, והוא דורש מאמץ". "צוותי ה-IT התעייפו מהמערכות שהיו לנו", אמר, "חווינו כאבים בהיבטי עומסים וגם ביצועים – אבל צריכת האנרגיה הייתה הכי קשה. האתגר להמשיך ולתפעל היווה בעיה, ולא רק בהיבט הכלכלי. היו גם קשיי תמיכה". "החלטתי להגר מהמערכות הווירטואליות שהיו לי – ובניתי תשתית משולבת של דל (Dell), סיסקו (Cisco) ונוטניקס", אמר טיילור, "בנו לי מפת דרכים להגירה, וזו עברה בלי שהיו איתה בעיות. אתגר נוסף היה לערוך את הפרויקט תוך כדי תנועה, בלא השבתות, כי אינך יודע מתי יקפיצו אותנו. בימים אלה אנשי עורכים רענון וחידוש לתשתית ולמערכות". "באחד הימים", סיפר טיילור, "חווינו סופה. כך הרווחנו את אחת מהבדיקות שהיינו צריכים לבצע: למערכות חדרו מי מלח. לא הבחנו בדליפה בזמן אמת, ולמרות זאת – הן פעלו". "הספינה היא הדרך של ארה"ב להקרין את העוצמה ההומניטרית שלנו לעולם. היכולת לעזור לזה לקרות – מאוד מספקת. זה נותן לך תחושה של מטרה ומשמעות", סיכם טיילור. ספינת הצי האמריקני מרסי. צילום: אתר הצי האמריקני

מאת: אסף מלובני, מנהל תחום Low Code/No Code בקונסיסט בעידן של עומסי מידע ופעילות תפעולית מרובת ממשקים, ארגונים גדולים נדרשים לבחון מחדש את הדרך בה הם מתמודדים עם משימות יום-יומיות: מילוי טפסים, עדכון נתונים, איסוף חתימות, ושילוב המידע במערכות הליבה הארגוניות. תהליכים אלה – שבגירסתם הידנית או החצי-אוטומטית הם בדרך כלל מסורבלים, רגישים לטעויות וצורכים משאבים רבים – הפכו בשנים האחרונות למועמדים טבעיים לייעול באמצעות פתרונות דיגיטליים. מעבר למערכות מבוססות Low Code/No Code אחת המגמות הבולטות בארגונים כיום היא המעבר לשימוש בתשתית דיגיטלית המאפשרת בניית תהליכים עסקיים באופן עצמאי, ללא צורך בכתיבת קוד או תלות במחלקות פיתוח. מערכות אלה, אשר נקראות Low Code/No Code, מאפשרות לאנשי מקצוע שאינם מפתחים לנהל ולתחזק תהליכים בצורה יעילה, גמישה ומהירה. סוויטת MAGNUM של קונסיסט היא דוגמה לפלטפורמה כזו, המספקת כלים לבניית טפסים דיגיטליים חכמים, החתמה דיגיטלית, שילוב במערכות מידע ועמידה בתקני אבטחת מידע ורגולציה. הממשק הוויזואלי של המערכת ( BLOX) מאפשר גרירה של רכיבים לבניית טפסים ותהליכים דיגיטליים מורכבים, תוך שמירה על אפשרות להתאמה מלאה של תהליכים ותנאים. אינטגרציה עם מערכות ארגוניות תהליך דיגיטלי אפקטיבי אינו יכול להתקיים במנותק ממערכות הליבה של הארגון. לאור זאת, פתרון כגון MAGNUM כולל גם שכבות אינטגרציה המאפשרות עדכון מיידי של מערכות מקור כגון HR, ERP, CRM, שכר ואחרות, תוך הפחתת כפילויות ומניעת תקלות הנובעות מהזנה ידנית חוזרת. מקרה מבחן: עדכון שכר מינימום במהלך 2025, בעקבות שינוי שכר המינימום בישראל, נדרשו ארגונים לבצע עדכונים גורפים בשכר העובדים. בארגון קמעונאי גדול המעסיק אלפי עובדים, יושם תהליך דיגיטלי לצורך כך, תוך שימוש בפלטפורמת MAGNUM. לכל עובד נשלח טופס דיגיטלי אישי, הכולל נתונים שמולאו אוטומטית על בסיס תנאי העסקה קיימים. לאחר שהעובד אישר וחתם דיגיטלית, הנתונים זרמו ישירות למערכת השכר הארגונית. תהליך זה, שבוצע כולו באמצעים דיגיטליים, אפשר השלמה מהירה ומדויקת של השינוי תוך זמן קצר וללא פניות חוזרות למוקדי שירות. שיקולים מערכתיים והשלכות המעבר לפתרונות מסוג זה מביא עימו מספר השפעות רוחב: שיפור אמינות ואחידות המידע קיצור זמני טיפול ומשוב הפחתת עלויות טיפול ישיר ועקיף הנגשה מלאה על פי תקנים בינלאומיים מחמירים ועמידה בדרישות החוק  מעקב ובקרה מרכזית אחר התקדמות וביצוע חיסכון עצום בשעות עבודה צמצום שגיאות ותקלות קיצור משמעותי בזמני אישור וקבלת החלטות שיפור ניכר בחוויית העובד והלקוח כל טופס ותהליך מהווים הזדמנות לייעול טופסי קליטת עובדים, עדכוני שכר, אישורים רפואיים, דיווחים תקופתיים או הסכמים – כל אחד מהם יכול להפוך מתהליך מורכב לתהליך קל, דיגיטלי ויעיל. לדוגמה: טופסי קליטת עובדים יכולים לכלול הזנה אוטומטית של נתוני העובד ממערכות HR, חתימה דיגיטלית על חוזים ואישורים, וחיבור ישיר לתיק העובד במערכת הארגונית; דיווחים תקופתיים, כגון הצהרות עובדים או טפסי עמידה בנהלים, ניתן להפיץ לכלל הארגון עם אפשרות למעקב אחר השלמה וחתימה, ולקבל תמונת מצב בזמן אמת; טפסי רכש ניתנים להגשה דרך מערכת ממוחשבת, עם שליחת בקשות אוטומטית לאישור מנהלים, תקציב ורכש – ללא מעורבות ידנית; הסכמים עם ספקים עוברים מחזור חיים שלם – מהכנת טיוטה, דרך החתמה דיגיטלית ועד לשמירה במערכת ניהול החוזים – תוך מעקב מלא על תאריכים, חידושים ואישורים. לא עוד טכנולוגיה, אלא גישה חדשה לניהול ארגוני MAGNUM היא הרבה מעבר לפלטפורמה – היא דרך חשיבה חדשה, המאמינה שתהליכים לא חייבים להיות מסורבלים. עם הכלים הנכונים – כל ארגון יכול לנוע מהר יותר, מדויק יותר, וחכם יותר.

רבעון טוב למאנדיי: התוצאות הכספיות שהחברה פרסמה היום (ב') מצביעות על כך שברבעון הראשון של השנה היא רשמה עליות בהכנסות וברווח הנקי למניה ומעבר לרווח תפעולי. ההכנסות של היוניקורן הישראלי הסתכמו ברבעון ב-282.3 מיליון דולר, לאחר שזינקו ב-30%. הרווח התפעולי על בסיס GAAP הסתכם ב-9.8 מיליון דולר לעומת הפסד של חמישה מיליון ברבעון הראשון המקביל. שלא על פי חישוב זה, הרווח התפעולי זינק בכמעט פי שניים ועמד על 40.8 מיליון דולר. הרווח הנקי צמח ביותר מפי 3.5 ל-27.4 מיליון דולר והרווח למניה – בכמעט פי ארבעה ל-52 סנט. תזרים המזומנים נטו שנבע מפעילות שוטפת עמד על 112 מיליון דולר – גידול של כ-20%, עם תזרים מזומנים חופשי מתואם בסך של 109.5 מיליון – עלייה של כ-21%. מספר הלקוחות המשלמים של מאנדיי עם יותר מ-10 משתמשים עמד על 60,566 – גידול של 9% משנה לשנה. מספר הלקוחות המשלמים עם ARR (הכנסות חוזרות שנתיות) של יותר מ-100 אלף דולר זינק ב-46% ל-1,328. הכרזות נוספות עוד הודיעה החברה על מינויו של קייסי ג'ורג' לתפקיד סמנכ"ל הכנסות ועל השקת יכולות חדשות לארגונים גדולים במוצר ניהול העבודה שלה, כולל כלים שלדבריה שמים דגש על שקיפות ניהולית, אחידות ותיאום בין צוותים לצד ניצול מיטבי של משאבים. כמו כן, היא מסרה כי היא המשיכה במהלך הרבעון לשלב יכולות AI בכל מוצריה. לצד התוצאות, מאנדיי מעלה את תחזית הכנסות: היא צופה כי ברבעון השני של השנה, הן יגדלו ב-24%-25% ל-292-294 מיליון דולר, ובשנה כולה – ב-25%-26% ל-1.22-1.226 מיליארד. היא צופה שתזרים המזומנים החופשי המתואם יעלה בטווח דומה ויעמוד על בין 310 ל-316 מיליון דולר. "התחלה טובה מאוד ל-2025" "שנת 2025 התחילה עבורנו טוב מאוד, עם נתוני צמיחה חזקים בהכנסות ברבעון הראשון, תוצאות שיא ברווח התפעולי ותזרים המזומנים החופשי המתואם הגבוה ביותר שלנו לרבעון", אמרו המייסדים והמנכ"לים המשותפים של מאנדיי, רועי מן וערן זינמן. "תוצאות אלה מעידות על החוזקה והיכולת של פלטפורמת המוצרים שלנו, המסירות ועבודתם הקשה של עובדינו והמשך ההתמקדות שלנו בהשגת מצוינות תפעולית". "התוצאות הפיננסיות והביצועים החזקים ברבעון מסייעים לנו להתמודד עם האתגרים וסביבת אי הוודאות הקיימים, ואלה שעשויים להגיע בהמשך", ציין אלירן גלזר, סמנכ"ל הכספים של החברה. "אנחנו ממשיכים להשקיע בחדשנות, ומשוכנעים ביכולתנו לממש את ההזדמנויות שלפנינו ולהמשיך לגדול בהתאם לאסטרטגיה שלנו".

תקציבי הגיוון וההכללה של חברות היי-טק רבות – ישראליות ורב לאומיות – נמצאים בחודשים האחרונים בירידה חדה, ואחד הסעיפים הראשונים שקוצצו היה התמיכה בקהילה הלהט"בית ובאירועי הגאווה. הסיבות לכך שונות – אבל התוצאה דומה: חברות ההיי-טק יקיימו השנה פחות אירועי גאווה, פחות גדולים ועם פחות תקציבים. בשנים האחרונות, יותר ויותר ארגונים, בפרט בהיי-טק, קיימו אירועי גאווה, כחלק מפעילות הגיוון וההכללה שלהם. חלק בחרו לעשות זאת במסיבות גדולות מרובות אומנים ומשתתפים, אחרות על ידי הזמנת הרצאות שקשורות לנושא הגאווה והיו גם כאלה שציינו את החודש הכי גאה בשנה ב-Happy Hour סמלי. אלא שלאנשים ומחשבים נודע שהשנה, חברות רבות בענף ביטלו או צמצמו את האירועים האלה, כמו גם שיתופי פעולה מתוכננים, או כאלה שהיו להן בעבר, עם ארגונים להט"ביים – ביצוע פרויקטים משותפים, תמיכה שוטפת, השתתפות במצעדי גאווה ועוד. יש לכך כמה סיבות, והראשונה שבהן, לפחות כשמדובר בחברות רב לאומיות, היא כניסתו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לבית הלבן. טראמפ, ואיתו אילון מאסק, ביטלו את תוכניות הגיוון וההכללה בממשל, ומפצירים בתאגידים האמריקניים לעשות זאת גם הם. רבות מענקיות הטק מיהרו להיענות לקריאה, מתוך הבנה שאם הן לא יעשו זאת, הממשל עלול לפגוע בהן כספית. בארץ מורגשת גם השפעת המלחמה וההעדפה לנתב את הכסף לטובת תמיכה בתוכניות ובפעילויות שקשורות אליה. "ירידה של 50%-40% בתמיכה בפעילות הארגונים הגאים" אחד הארגונים שמציעים בשנים האחרונות לחברות, לרבות לחברות היי-טק, מרצים לחודש הגאווה הוא איגי – ארגון הנוער הגאה. רן לייבל, בעבר מנכ"ל איגי וכיום מייסד ומנהל מכללת מרשה, שמכשירה אוכלוסיות להט"ב שפחות מיוצגות בשוק העבודה ומהווה חלק ממנו, אמר כי "מדובר בירידה דרסטית, של 50%-40%, בהזמנת מרצים ובתמיכה של חברות בפעילות שלנו, וזה מאוד משפיע עלינו, כי זה חלק מרכזי ממנה. היה הייפ של תמיכה בנו ובמטרות שלנו עד 2019-2020, ומאז יש ירידה, שהולכת ונהיית קיצונית יותר ויותר". "זה בא לידי ביטוי בעיקר בהיי-טק. אנחנו רואים את זה מחברות רב לאומיות – החברות הגדולות שהיינו עובדים איתן", אמר. "קשה להתעלם מהמציאות: הגיוון וההכללה כבר לא מבוקשים כמו בעבר" ב-LGBTWork, ארגון שפועל למען להט"בים.ות במקומות עבודה ובעולם התעסוקה (לשעבר LGBTech), מרגישים מגמה דומה. שרי ירושלמי, מנכ"לית הארגון, אמרה כי "בהשוואה לשנים קודמות, השנה אנחנו עדים לירידה משמעותית בביקוש לאירועים ולפעילויות לקראת חודש הגאווה. אנחנו מקבלים תגובות שמצביעות על קיצוצים בתקציבים המיועדים, ואפילו על ביטול מוחלט שלהם. קשה להתעלם מהמציאות, שבה גיוון והכללה של קהילת הלהט"ב כבר לא נראים כמצרכים מבוקשים כמו בעבר". "אנחנו רואים את המגמה הזו גם בחברות ההיי-טק הגדולות, שבעבר היו מחליפות את הלוגו שלהן לכבוד חודש הגאווה וחוגגות עם מסיבות עתירות תקציבים", ציינה. "חברות אלה, לצד הסטארט-אפים הקטנים, כבר לא מקדישות את אותם המשאבים וההמשכיות לפעילויות ולתמיכה בקהילה הגאה. נראה כי מה שהיה פעם חלק אינטגרלי מהתרבות הארגונית הפך לנושא שמעורר פחות עניין ורצון להשקעה". שרי ירושלמי, מנכ"לית LGBTWork. צילום: יח"צ "התחושה היא שאנחנו עומדים לפני תקופה לא פשוטה, שמחייבת חשיבה מחדש על מטרותינו, כקהילה, וכיצד ניתן לרתום את החברות למאבק לשוויון – כדי שלא נוותר על הישגינו לאורך השנים", הוסיפה ירושלמי. "במקביל, חשוב לפנות גם לחברות שכן מחויבות אך טרם הזמינו פעילות השנה. דווקא כעת, חשוב להבין שהנראות והעשייה לא יכולות להידחות. הפעילות הזו היא שמונעת את המשך ההתדרדרות, והיא זו שמייצרת סטטוס קוו של תמיכה בקהילה הגאה וחינוך לשינוי, גם מול רוחות נגד". לייבל אמר כי "כדאי לחברות לשתף פעולה עם ארגונים גאים, סביב חודש הגאווה ולאורך כל השנה, בגלל כמה סיבות: הראשונה היא האמירה – זהו אקט של הבעת תמיכה וסולידריות עם קהילת הלהט"ב, שמשקף את הערכים של החברה. סיבה נוספת היא סיוע בשמירה על ישראל כמדינה ליברלית ודמוקרטית, בטח בתקופה שאנחנו חיים בה. תמיכה בארגוני החברה האזרחית נותן להם את הכוח והמשאבים להמשיך לפעול. סיבה שלישית, ספציפית לאיגי, היא תמיכה בבני הנוער הגאים. זה יאפשר לנו להגיע לעוד בני נוער, שרבים מהם נמצאים בארון וחווים קשיים. מה גם שברגע שמדינה היא פחות להט"בפובית, היא גם פחות אלימה ופחות גזענית". האם נוכחות של להט"בים בהנהלות הבכירות עוזרת בכך? "כן. נוכחות של להט"בים בהנהלות הבכירות מסייעת להטות תקציבים ולקיים פעילויות לטובת הקהילה הגאה. אלא שזה לא תמיד קורה, וכמו כן, נדרשת גם הירתמות של העובדים.ות בנות ובני הקהילה. יש לי חבר שבמשך שלוש שנים מוביל את התא הגאה בחברת היי-טק, והוא לא מצליח לרתום את הלהט"בים בתוך החברה להיות מובילים ודומיננטיים. זה מדאיג שיש להט"בים שבעצמם נחים על זרי הדפנה, מבלי להבין את המשמעות של חוסר דחיפת הנושא, וחוסר דחיפה של להט"בים נוספים בתוך החברות. תא גאה משמעותי בחברה יכול לחולל בה שינויים". רן לייבל, מייסד ומנהל מכללת מרשה. צילום: הגר בדר לדברי לייבל, זכויות קהילת הלהט"ב עלולות להיות בסכנה בשנים הקרובות במדינת ישראל, ועל המשק, וחברות ההיי-טק בכלל זה, להירתם ולסייע לשימור שלהן. "חנה קליין, מראשונות הפעילות הלהט"ביות בארץ, אמרה לי פעם: 'כל מה שנתנו לנו או שהשגנו בכוחות עצמנו – יכולים גם לקחת'. זה משפט שמהדהד אצלי, ואני זוכר שמה שאנחנו לוקחים כמובן מאליו – לא בטוח שיהיה בהמשך, ואסור לנו להירדם על המשמרת. אנחנו צריכים לייצר יותר מודעות לנושא, במיוחד בתקופה הזאת", אמר. חברה שבחרה להמשיך לתמוך בקהילה הגאה גם בתקופה הזו היא אינוביד. החברה תקיים מחרתיים (ד') במשרדיה ברמת גן אירוע למנהלות ומנהלי גיוון, בשיתוף איגי, שבו הם.ן מוזמנים.ות "לשמוע, לשתף ולחשוב יחד על האתגרים וההזדמנויות שבציון חודש הגאווה, ועל תפקידם של הארגונים כמובילי שינוי". לצד לייבל, תדבר בו בל אגם, אשת תקשורת ומשפיענית, שתספר את סיפורה האישי. נעה דותן, דירקטורית חוויית עובד באינוביד, אמרה כי "כחברה שתומכת לאורך שנים בנושאים הקשורים לקהילת הלהט"ב ובגיוון חברתי, בשיתוף פעולה עם הארגונים הפועלים בתחום, החלטנו לארח השנה, לקראת חודש הגאווה, מפגש של מנהלות ומנהלי גיוון בחברות היי-טק, כדי לשמר ולחזק את המודעות לחשיבות התמיכה בקהילה דווקא כעת. מטרת המפגש היא להציג מודלים קיימים ואפשריים של שיתופי פעולה עם איגי ומנעד – המרכז לחינוך, תרבות וגאווה, ליצור חיבורים בין ארגוניים ולקיים דיון פתוח על תפקידי מנהלי הגיוון בתקופה המאתגרת שאנחנו נמצאים בה".

טכנולוגיה, ציונות והרוח של איין ראנד, אחת ההוגות והסופרות החשובות של המאה ה-20, התערבבו לפני ימים אחדים באולם האירועים של הבורסה בתל אביב, באירוע שבו הוענקו פרסי אטלס לסטארט-אפים פורצי דרך (על כך בהמשך). באירוע השתתפו, אלה לצד אלה, בכירים בענף ההיי-טק, סטארט-אפיסטים, אנשי תקשורת ובנות ובני הדור הבא של הענף. מיזם האטלס יצא לדרך ב-2016. בועז ארד, מנהל מרכז איין ראנד בישראל ומייסד משותף של פרס אטלס, אמר באירוע כי "כשיסדנו את הפרס, זה נראה כמו פנטזיה בלתי אפשרית. השנים שחלפו וצמיחת המיזם הדגימו את הכוח המיוחד שלנו". הוא ציין שהמיזם "חוגג את הרעיונות של איין ראנד – רציונליות, עצמאות, חירות, גאווה ואחדות מוסרית, המהווים את הבסיס לאומת הסטארט-אפ". בקליפת אגוז, ראנד הייתה סופרת ופילוסופית יהודייה-אמריקנית, שראתה בקפיטליזם כשיטה המוסרית היחידה וטענה שכל אחד צריך לפעול ולחיות למען מימוש עצמו – עקרונות שמתכתבים עם אלה של החדשנות והיזמות. היא כתבה שני ספרים ידועים במיוחד – כמעיין המתגבר ומרד הנפילים. מימין: ערן בר טל, העורך הראשי של ערוץ הכלכלה, ד"ר אלינה לוסטוב, המובילה הפדגוגית של אטלס ג'וניורס, ארין מולן, זוכת פרס האומץ המוסרי, ובועז ארד, מנהל מרכז איין ראנד בישראל. צילום: עודד קרני אות האומץ המוסרי – ללוחמת למען ישראל מטבע הדברים, בתקופה כזאת של מלחמה, חטופים ושנאת ישראל, אי אפשר היה שלא להתייחס למצב גם באירוע הזה. כאן זה בא לידי ביטוי בדמות פרס חדש – אות האומץ המוסרי. ד"ר מייקל קאופמן, שהציג את הפרס, אמר כי "מדובר במסורת חדשה, שבמסגרתה ניתן בכל שנה פרס לאדם שעומד נגד תעמולה שקרית וטרוריזם, מבדיל בין טוב לרע ובוחר בערכים של חיים מול ערכים של מוות". הפרס הוענק השנה לעיתונאית ארין מולן, שפוטרה מערוץ החדשות סקיי ניוז אוסטרליה כי הביעה עמדות פרו-ישראליות. היא זכתה למחיאות כפיים סוערות ולסטנדינג אוביישן כשהביעה את ההזדהות איתנו גם באולם בלב תל אביב. "אם הייתם אומרים לי לפני ה-7 באוקטובר שיקרה טבח כזה ואאבד את העבודה כי יש לי אומץ מוסרי ואני עומדת לצד ישראל – הייתי אומרת לכם שאתם משוגעים", אמרה מולן בנאום הזכייה. "אני עובדת בתעשיית הטלוויזיה 20 שנה, ו-20 שנה אני חיה עם פחד מכישלון. בשנה שעברה, כשפוטרתי, איבדתי את הכול. במשך כמה שעות הייתי בפאניקה, אבל מיד לאחר מכן התחלתי להרגיש תחושה עמוקה של חופש. כשהכול נלקח ממני וראיתי את עצמי בעמוד הראשון של העיתון, הבנתי שהפחד הזה לא משנה. שעכשיו אני מגיעה לגרסה הכי אותנטית שלי, מבחינה מקצועית". לדבריה, המסקנה שלה היא שכישלון זה לא דבר כל כך נורא: "צריך להתגבר על הפחד מכישלון ולהיכשל כמה שצריך – עד להצלחה". מולן רואה בישראל "ארץ נהדרת, עם האנשים בעלי התושייה הגבוהה ביותר בעולם. לא חשבתי שזה יהיה משהו מיוחד לעמוד לימינכם. מה שמעציב אותי הוא שמדינות אחרות מנסות להכריח אתכם לעשות דברים שהן לא היו סובלות בעצמן. אף מדינה לא הייתה מאפשרת לארגון כמו החמאס להיות בחצר האחורית שלה. המלחמה שלי למען ישראל, למען הטוב ונגד הרע, ממשיכה, ולא תיפסק לעולם". ואלה הזוכים יו"ר ועדת השיפוט, שמחליטה לאילו חברות להעניק את הפרסים, הוא איש ההיי-טק והיזם הוותיק מושיק קוברסקי. תקצר היריעה מלהכיל את שמות כל השופטים, אבל ניתן לומר שמדובר בבכירים בתעשיית ההיי-טק והחדשנות. מה שכן, יש להם טיפים לסטארט-אפיסטים צעירים: בקצרה – לחשוב בגדול, על מוצר שיעשה שינוי בעולם, להקשיב ללקוחות ולפעול במהירות כדי ששעון החול שיש לכל סטארט-אפ לא יתרוקן – גם אם זה אומר להיכשל בחלק מהפעמים. שיטת השיפוט של חברי הוועדה ייחודית בכך שהיא משקללת, יחד עם ראיונות פרונטליים עם היזמים של החברות שמועמדות לעלות לגמר, נתונים כמותיים ואיכותיים. כלומר: לא מדובר בפרסים לסטארט-אפים שהם בגדר הבטחה בלבד, אלא לכאלה שכבר מתחילים לממש אותה. לדברי קוברסקי, "מדובר בהחלטה קשה, כי יש חברות שלא עולות לגמר ולגמרי מגיע להן". אמיר חבר, מייסד משותף ומנכ"ל UVeye. צילום: עודד קרני הפרס המרכזי הוענק ל-UVEye, שמצטרפת לזוכות מהשנים הקודמות, בהן מוביט, זברה מדיקל ויז'ן, אינוויז וזוכת השנה שעברה – אקסטנד. UVEye נוסדה ב-2016 על ידי אמיר ואוהד חבר. בנימוקי הפרס צוין כי UVeye היא מובילה עולמית בבדיקת רכבים המבוססת על בינה מלאכותית, והטכנולוגיה שלה קובעת סטנדרטים חדשים בבטיחות, אחריות ואיכות בתחום הרכב. החברה לכדה את תשומת הלב של יונדאי, טויוטה, הרץ, ג'נרל מוטורס ועוד חברות גדולות בתחום, שהשקיעו בה או חתמו על שותפויות איתה. UVEye אף זכתה בפרס באחת הקטגוריות שבהן חולקו האותות בטקס – תחבורה וחלל. הקטגוריות האחרות היו סייבר והגנה, רפואה ומדעי החיים, טכנולוגיה פיננסית וטכנולוגיות מזון וחקלאות. הזוכות נבחרו מתוך יותר מ-100 חברות שהגישו מועמדות לתחרות השנה.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין בקטגוריית הסייבר וההגנה זכתה די-פנד סולושנס, שפיתחה מערכת מתקדמת נגד רחפנים, שמשמידה סיכון שנובע מרחפנים בצורה בטוחה, מבלי לשבש או להרוס אותם, ומבטיחה רציפות תפעולית ובטיחות ציבורית. אימונאיי, שזכתה בקטגוריית הבריאות ומדעי החיים, פיתחה פלטפורמת AI שממפה את מערכת החיסון ומאיצה גילוי ופיתוח של טיפולים אימונולוגיים מהדור הבא. זוכה נוספת, בעולמות הפינטק והבלוקצ'יין, היא אוקורה, שמאפשרת תשלומים גלובליים חכמים אוטומטיים וניהול מטבעות שונים עם כלים מתקדמים לשליטה בסיכון וליעילות פיננסית. החברה מסייעת לשלוט על היעילות. בתחום המזון והחקלאות זכתה ביהירו (Beehero), שהופכת את הגידול המסורתי של דבורים למערכת מדויקת להאבקה באמצעות כוורות חכמות, לצורך שיפור יבולי החקלאות וקיימות חקלאית. בני הנוער במרכז הבמה ולקראת סיום – הדור הבא: בשלוש השנים האחרונות יש למיזם האטלס אח צעיר – אטלס ג'וניורס, שמאפשר לבני נוער מהפריפריה, רבים מהם מעוטף עזה והסביבה, ללמוד יזמות, לסייר בחברות היי-טק ו-"לטעום" ממה שהן עושות, ולקבל כלים שיסייעו להם בעתיד, אם וכאשר יבחרו לעבוד בענף. ד"ר אלינה לוסטוב, המובילה הפדגוגית של אטלס ג'וניורס, אמרה כי "המשתתפים בתוכנית הם חבר'ה צעירים מכיתות ט'-י"א, שפוגשים בפעם הראשונה בחיים שלהם את חוויית הסטארט-אפים. הם פועלים בחברות ויחד עם הסטארט-אפיסטים נותנים פתרונות לבעיות שעולות מהשטח". אגב, חלק מהמשתתפים אף מראיינים בערוץ הכלכלה החדש, ערוץ 10, שהעביר את הטקס בשידור חי. המראיינים הצעירים מארחים בכל ראיון בכיר בעולם ההיי-טק, שעולה על שאלות מעניינות, ולעתים לא פחות נוקבות משל מראיינים בוגרים ומנוסים.

דיווח חדש על גיוס הון טכנולוגי מעורר באחרונה הד תקשורתי נרחב, ולא בכדי – לפי הטענות, בילי אוונס, בן זוגה של אליזבת הולמס ואבי ילדיה, גייס באחרונה מיליוני דולרים כדי להקים חברה חדשה שעיסוקה הוא בבדיקות דם מתקדמות, לכאורה. אלא שהסיטואציה החדשה הזו דומה להפליא למה שאירע בעבר ושלח את הפרטנרית שלו, מייסדת תראנוס (Theranos), לכלא. כאמור, הפרשה מדווחת בהרחבה במדיה בשל הדמיון המטריד בינה לבין המיזם שהוביל להרשעתה של הולמס ולאחד הסיפורים הגדולים ביותר של הטעיה וכישלון בעמק הסיליקון. המיזם החדש, האמנתוס (Haemanthus) שמו – שנקרא על שם פרח המכונה גם 'חבצלת הדם' – מתואר במסגרת הקמפיין לשיווקו ככזה שמייצג את "עתיד הדיאגנוסטיקה" ונטען כי מדובר ב-"גישה רדיקלית חדשה לבדיקות בריאות". תיאורים אלו מזכירים במהותם את ההבטחות שניתנו בעבר על ידי תראנוס סביב המוצר שלה, שכאמור התגלה כתרמית נרחבת. העובדה ששותפה לחיים של הולמס עומד מאחורי חברה דומה, בעת שהיא בכלא בשל הונאת בדיקות הדם שהשיקה בעבר, נתפשת בעיני רבים כהתפתחות מדאיגה שיש לחקור ולפקפק בה. כך למשל התייחס לפרשה ניק מארק, רופא בטיפול נמרץ אשר מגיש פודקאסט רפואי, בציוץ בחשבון ה-X שלו: "אוקיי, זה מטורף. בזמן שאליזבת הולמס עדיין בכלא בגין ההונאה שביצעה, השותף שלה מגייס כסף עבור חברת בדיקות דם חדשה: האמנתוס, הידועה גם בשם תראנוס 2.0". גם רוד פרוינד, עורך דין בתחום הפרסום והמסחר האלקטרוני, הגיב ב-X וציין כי: "אנחנו הולכים לקבל מיחזורי חדשות של Fyre Fest 2 (תרמית מפורסמת אחרת – ג"פ) ותראנוס 2 באותה שנה". Ok this is nuts. While Elizabeth Holmes is in STILL IN PRISON for the fraud she committed, her partner is raising money for a new blood testing company: Haemanthus aka Theranos 2.0 pic.twitter.com/PJMkEJrL9j — Nick Mark MD (@nickmmark) May 10, 2025 "אופטימיזציית בריאות האדם" או אופטימזציית חשבון הבנק של אוונס? הפרטים המעניינים שנחשפו על האמנתוס כוללים את היעד שלה לגייס 50 מיליון דולר לצורך "אופטימיזציה של בריאות האדם". דיווחים מצביעים על כך שאוונס כבר גייס מיליוני דולרים, כולל 3.5 מיליון דולר ממשפחה וחברים, ומאז גויסו 15 מיליון דולר נוספים. החברה, כך לפי הדיווחים, היא סטארט-אפ המבוסס על בינה מלאכותית, ומתיימרת, לכאורה, לזהות בעיות בריאות מבדיקות נוזלי גוף כמו דם, רוק או שתן. לא ידוע הרבה על טיב הבדיקות, אולם כן דווח כי תוכניותיה הראשוניות כוללות בדיקות בחיות מחמד לפני המעבר לבדיקת בני אדם. על פי חומרי שיווק שנסקרו, האבטיפוס של המכשיר כולל לייזר שיסרוק דם, רוק או שתן מחיות המחמד. הדמיון הפיזי של אב הטיפוס למכונת בדיקות הדם של תראנוס, שנקראה בשמות 'אדיסון' או 'מינילאב', מתואר בדיווחים השונים כלא פחות ממצמרר. אוונס עצמו מופיע ב-לינקדאין כבעל בתפקיד כלשהו ב"סטארט-אפ" לא ממש מזוהה, שאותו החל באוקטובר 2022. מסמכים רשמיים מראים כי חברה בשם המאנתוס נרשמה בטקסס בפברואר 2024 כתאגיד זר למטרות רווח. Elizabeth Holmes is advising her husband’s AI medical testing startup, which can “conduct diagnostic tests using a small sample of blood” from prison. We’re so back. pic.twitter.com/xOV31NKQjs — Chris Bakke (@ChrisJBakke) May 10, 2025 הולמס הורשעה – האם התרמית שלה חוזרת לחיים? כדי להבין את הסערה התקשורתית, יש לחזור לסיפורה יוצא הדופן של הולמס ולקריסת תראנוס – החברה שהקימה בגיל 19 במטרה מובטחת "להפוך את שירותי הבריאות לדמוקרטיים", תוך שימוש בכמה טיפות דם בלבד לשם ביצוע בדיקות. הולמס, שנשרה מסטנפורד, הציגה פחד ממחטים כמניע לרעיון והצליחה לרתום אליה אנשי אקדמיה, פוליטיקאים ומשקיעים מהשורה הראשונה. בין האישים המשפיעים שגייסה למועצת המנהלים של תראנוס היה למשל הנרי קיסינג'ר ובין המשקיעים הגדולים אשר גייסה נכלל רופרט מרדוק. החברה שייסדה, Real-Time Cures, ששמה שונה ל-תראנוס (הלחם של "תרפיה" ו"אבחון") ב-2003, גייסה מאות מיליוני דולרים והוערכה בשיאה בכ-9 מיליארד דולר. הולמס עצמה הוגדרה על ידי פורבס כמיליארדרית הצעירה ביותר שהגיעה להונה בעצמה, והשוותה לסטיב ג'ובס – כולל אימוץ סגנון לבושו וטון דיבור נמוך ומחושב כשלו.  אולם מאחורי הקלעים – הטכנולוגיה לא עבדה. סדרת תחקירים של ג'ון קארירו מהוול סטריט ג'ורנל חשפה ב-2015 שמכשיר ה-אדיסון של החברה סיפק תוצאות שגויות, ושבעצם תראנוס השתמשה בציוד של חברות אחרות. בהמשך, ה-FDA אסר שימוש באחת ההמצאות המרכזיות של החברה, והולמס הושעתה מניהול מעבדות. ב-2018, ה-SEC האשימה את הולמס ואת שותפה ראמש "סאני" בלוואני בהונאה מסיבית, כולל בשימוש בטענות שווא על שימוש בטכנולוגיה של החברה שעשה כביכול משרד ההגנה האמריקני. הולמס הסכימה לפשרה שכללה קנס, החזרת מניות ואיסור על כהונה בחברות ציבוריות. לאחר הליך פלילי ממושך היא הורשעה ב-2022 ב-4 סעיפים של הונאת משקיעים, ונגזרו עליה 11 ורבע שנות מאסר וקנסות לשם פיצוי נפגעיה בגובה 452 מיליון דולר. היא החלה לרצות את עונשה במאי 2023, וערעורה בנדון נדחה בפברואר 2025. עתה מתחדשת ההתעניינות הציבורית בה, בעקבות הפעילות של בן זוגה, אוונס, בחברה החדשה האמנתוס, כשרבים תוהים האם מדובר בהיסטוריה שעלולה לחזור על עצמה – רק תחת שם אחר.