דיפ מיינד (DeepMind) מבית גוגל השיקה באחרונה את AlphaEvolve – כלי AI חדש שמתכנן אלגוריתמים באופן עצמאי. הכלי משתמש במודלים מתקדמים של שפה, כמו ג'מיני (Gemini) של גוגל, בשילוב מערכת הערכה אוטומטית ולולאת שיפור מתמדת – שהחברה הסבירה כי היא פועלת בדומה לאבולוציה בטבע. התוצאה, כך טוענים בדיפ מיינד, היא אלגוריתמים מתקדמים לפתרון בעיות בתחומים כמו תכנון שבבים, יעילות מחשוב ומתמטיקה. AlphaEvolve פועל דרך מספר שלבים: הוא יוצר קוד, בודק אותו, נותן לו ציון, ואז משפר אותו שוב ושוב. המודלים Gemini Flash ו-Gemini Pro משמשים בו יחד – האחד לשם חיפוש מהיר של רעיונות, והשני להבנה עמוקה ואיכותית של פתרונות. אלא שהמערכת לא רק מייצרת קוד – אלא שהיא גם מציעה פתרונות קריאים ונוחים למהנדסים, ובכך מקלה על שילובם בפרויקטים מעשיים. נכון לכעת, על פי דיפ מיינד, AlphaEvo נמצא שימוש בעיקר בתוך גוגל, לצורך אופטימיזציה של מערכותיה. בזכות AlphaEvolve, כך לפי הדיווחים השונים, גוגל כבר שיפרה את מערכות המחשוב שלה: המרכזים שלה פועלים ביעילות גבוהה יותר, תהליכי אימון AI הפכו לקצרים יותר, ועיצובי שבבים נעשים מהירים ומדויקים יותר. לדוגמה, האלגוריתמים של AlphaEvolve הצליחו לייעל את תהליך כפל המטריצות – פעולה בסיסית בלמידת מכונה – ב-23%, תוך חיסכון בזמן ובמשאבים. הכלי, כך דווחו חוקרי דיפ מיינד, גם הצליח לפתור בעיות מתמטיות שהיו פתוחות במשך שנים, ואף סייע, למשל, בקביעת גבולות חדשים בבעיות גיאומטריות סבוכות. Our system uses: ???? LLMs: To synthesize information about problems as well as previous attempts to solve them – and to propose new versions of algorithms ???? Automated evaluation: To address the broad class of problems where progress can be clearly and systematically measured. ????… pic.twitter.com/jbcbZrWGLI — Google DeepMind (@GoogleDeepMind) May 14, 2025 הכלי שימשיך לשפר בעצמו את הקוד של עצמו בהמשך מתכננים בחברה לפתוח את המערכת למשתמשים חיצוניים. בדיפ מיינד כבר בונים ממשק משתמש ומתכננים השקת תוכנית גישה מוקדמת למשתמשים אקדמיים נבחרים. היכולת הכי מעניינת וייחודית שהכלי הזה צפוי לספק למשתמשים, היא היכולת שלו לגלות ולשפר אלגוריתמים באופן אוטונומי לחלוטין. בניגוד לעוזרי קוד קונבנציונליים, AlphaEvolve הוא "סוכן קידוד" שיודע לכתוב, לבדוק, להריץ, להעריך, ולשפר בעצמו קוד של אלגוריתמים מורכבים. כלומר, המשתמש לא פשוט יבקש ממנה לכתוב פונקציה או קטע קוד, אלא יוכל להגדיר בעיה ו-AlphaEvolve ישתמש אז בשילוב של מודלי השפה הגדולים כדי להציע לה פתרונות קוד יצירתיים, ומערכות הערכה אוטומטיות, שמטרתן לבדוק את הפתרונות, ולהעניק להם ציון. על בסיס הציון וההישענות על המסגרת ה"אבולוציונית", המערכת תשפר באופן מתמיד את הרעיונות המבטיחים ביותר, תלמד מהם ותייצר "דורות" חדשים ומשופרים של קוד. בקיצור, היכולת המרכזית תהיה שגוגל תאפשר להשתמש ב-AlphaEvolve כשותף AI, שמסוגל לא רק לייצר קוד, אלא לחקור, לגלות, ולשפר אלגוריתמים מורכבים לבדו. בעתיד, AlphaEvolve עשוי להשפיע על תחומים רבים נוספים כמו מדעי החומרים, גילוי תרופות, קיימות ועוד.

לפי דיווח שהופיע לראשונה בלינקדאין על ידי חברת אבטחת הסייבר Underdark, באחרונה התרחשה פריצת נתונים שהשפיעה על 89 מיליון משתמשי שירות המשחקים המקוון הפופולרי Steam שמפעילה פלטפורמת ההפצה valve. כל מי שמנויים לשירות – מומלץ כי ישנו מיד את הסיסמה שלהם כדי לא לאבד את הגישה לספריית המשחקים שלהם ולמידע הפיננסי שלהם. בדיווח צוין, כי מידע על 89 מיליון חשבונות Stean הופיע למכירה ברשת האפלה. הנתונים כוללים לכאורה סיסמאות חד-פעמיות ומספרי טלפון של משתמשים. גורם האיום אומר שהוא מוכר את המידע הזה במכירה פומבית תמורת 5,000 דולר. בעת הדיווח על הפריצה היו מחוברים יותר מ-30 מיליון משתמשי Steam בו זמנית. מלבד שינוי הסיסמה, כדי להגן טוב יותר על החשבו, ניתן להשתמש במנהל סיסמאות כדי ליצור סיסמאות מורכבות, כמו גם להפעיל אימות דו-שלבי עם מספר הטלפון והדוא"ל, שיקשה הרבה יותר על משתמשים לא מורשים לגשת לחשבונות. כמו כן, רצוי להקפיד לבדוק את הדוא"ל עבור כל פעילות חשודה המקושרת לחשבון Steam. אם קיבלתם לאחרונה הודעות טקסט עם סיסמה חד-פעמית שלא ביקשתם, התעלמו מהן ושנו שוב את הסיסמה., שימו לב בשבועות הקרובים לניסיונות פישינג במסווה של הצעות למוצרי משחקים או תוכן אחר הקשור ל-Steam. בהתייחסותה לדיווח על הפריצה, הודתה Valve בבעיה, אך הדגישה שאף חשבון משתמש בפלטפורמת הפצת משחקי הווידאו הפופולרית שלה לא נפרץ בפועל. "בדקנו את דגימת הדליפה וקבענו שזו לא הייתה פריצה למערכות Steam", נכתב בפוסט. עוד ציינה, כי למרות שהייתה דליפה, היא ככל הנראה כללה רק מספרי טלפון והודעות טקסט ישנות וחד-פעמיות שנשלחו לצורך אימות דו-שלבי. הודעות טקסט אלו פגות תוקף 15 דקות לאחר שליחתן, כך שארכיון קודי אימות קודמים זה נראה חסר תועלת למדי עבור כל גורם פוגע שעשוי לגשת אליו. "הנתונים שדלפו לא קישרו את מספרי הטלפון לחשבון Steam, פרטי סיסמה, פרטי תשלום או נתונים אישיים אחרים", המשיכה Valve. "לא ניתן להשתמש בהודעות טקסט ישנות כדי לפרוץ את אבטחת חשבון Steam".

כמו יצרניות אחרות בשוק הטלפונים החכמים, שיאומי מציגה, תחת המותג הראשי שלה, טלפוני יוקרה, שמציעים את הטכנולוגיה החדישה ביותר ומתחרים לא רק בביצועים, אלא גם במחירים. וכמו יצרניות אחרות, יש לה כמה וכמה מותגי משנה, שמיועדים לשוק הביניים ומטה, שמציעים קודם כל מחירים יותר נמוכים – וגם אחראים למירב המכירות של החברה. המותג הכי ותיק (הוא בן 14) והכי מוכר של שיאומי הוא רדמי, ועוד יותר מזה מוכרת סדרת הנוט שלו. סדרה זו, שמאז תחילת דרכה ועד היום מוכוונת לכל נקודות המחיר של שוק הביניים, ידועה בכך שהיא מציעה בדרך כלל תמורה טובה לכסף. היא עושה את זה גם בדור הנוכחי, שכמו בשנה שעברה מורכב מחמישה מכשירים ברמות שונות. Redmi Note 14 Pro, בשמו המלא, נמצא במקום השני בהיררכיה הפנימית של הדור הנוכחי. מעליו נמצא Redmi Note 14 Pro Plus, עם מעבד שונה, שאני לא בטוח שהוא יותר חזק מזה של מושא הסקירה הזו, ועם מהירות טעינה גבוהה יותר – 100 וואט לעומת 45 וואט של ה-Pro "הרגיל". עיצוב מרהיב Note 14 Pro הוא קודם כל ולפני הכול טלפון יפה, בוודאי בגרסת הגב הסגול שהגיעה לבדיקה, שבה העיצוב מרוכב ממלבנים בגוון סגלגל פסטל מתחלף. זה נראה פשוט מצוין כשהם עוטפים את אי המצלמות הבולט החוצה עם המסגרת השקופה מסביב לעדשות הגדולות. הסמארטפון מוצע גם בגוון ירקרק בעיצוב דומה וגם בצבע שחור, שמאבד את הייחודיות הזו. בשני הגוונים המיוחדים הללו הוא אף מציע מרקם ייחודי, שמרגיש טוב ביד, מונע הזעה ולא תופס כתמים. עם עובי של 8.4 מ"מ ומשקל של 190 גרם, המכשיר מרגיש מאוזן מדי, למרות אי הצילום גדל המידות. את התמונה הכללית של העיצוב משלימים הקימורים של המסך מקדימה, שיפים לעין – אבל גם גורמים לקצת בעיות, בגלל לחיצות שגויות על הקצוות ובעיה בלחיצה על "אפשרויות" בתפריטים שונים – בעיקר במשחקים, שבהם התפריטים יותר גרפיים. המסך מספק השלמה לחוויה עם תצוגה מרהיבה. הוא מבוסס על פאנל AMOLED בגודל 6.67 אינץ' וברזולוציית 1.5K, ויש לו ציפוי הגנה מסוג Gorilla Victus 2. המסך מציע קצב ריענון נאה של 120 הרץ ובהירות שמגיעה בשיאה ל-3,000 ניט – מה שאומר שבהחלט אפשר לעבוד איתו גם באור של יום שמש מלא. תצורת שוק ביניים המעבד בפנים הוא של מדיה-טק, Dimensity 7300-Ultra. זהו בפירוש מעבד שוק ביניים, ואם לדייק, ממש לאמצע שוק הביניים – המקום המסורתי של הטלפונים של המשפחה הזו. הוא מלווה, בגרסה שהגיעה לבדיקה, ב-12 גיגה-בייט זיכרון עבודה ו-512 גיגה-בייט זיכרון אחסון, שהיא תצורת הזיכרון הגבוהה ביותר שהוא מוצע איתה. הזיכרון לא ניתן להרחבה. בדומה לטלפוני שוק ביניים אחרים ברמות שונות, כמו ה-Galaxy A36, שגם אותו סקרתי, גם ה-Note 14 Pro מגיע עם אפשרות לשלב סים אלקטרוני. זו תופעה חיובית, שעד לפני זמן ממש קצר הייתה שמורה לטלפוני העילית – והיא הולכת ומתרחבת. באותה נימה חיובית אפשר לספר שיש גם תמיכה בתקן הסביבתי המוביל IP68. המצלמה הראשית מגיעה עם חיישן 200 מגה-פיקסל, שמלווה במייצב תמונה אופטי, וגם מציעה זום 4x אופטי. יש גם מצלמת רוחב על עם חיישן 8 מגה-פיקסל ויש מצלמת מאקרו בסיסית עם חיישן 2 מגה-פיקסל. כמתבקש, שיאומי הכניסה באפליקציית הצילום הרבה שימושים של בינה מלאכותית, כולל מחיקת אובייקטים מתמונה, הרחבת תמונה וגם אפשרות ליצירת תוכן ברמה מסוימת. מדובר בחלק מחבילת תכונות ה-AI שמציע המכשיר, עם Hyper OS 2 מעל אנדרואיד 15. בא לעבודה הסוללה של Note 14 Pro מציעה נפח עבודה של 5,110mAh, והיא תומכת בטעינה חוטית בלבד ובהספק שמגיע, כאמור, עד ל-45 וואט. במבחן הזמן הרגיל, עם PCMark for Android, הצליח המכשיר להגיע לזמן עבודה שחוצה באופן נוח את קו 18 השעות. זה פשוט נהדר ואומר שכנראה שבעבודה רגילה, אפשר למשוך גם יומיים בלי טעינה, ואולי קצת יותר. עם מחיר של 1,749 שקלים, עבור התצורה שהגיעה לבדיקה, מדובר שוב בטלפון שמספק תמורה יפה לכסף. יש דגמים יותר זולים במשפחה, אבל אני חושב שזו נקודת מחיר מאוד מאוזנת למה שהוא מציע.

סאגה שאינה נגמרת: הכנסת דחתה אתמול (ד') בעוד שנה את יישום החוק, שחוקק לפני שמונה שנים וקבע שבמאגר הביומטרי ייכללו רק תמונות פנים של אזרחי ישראל, ולא טביעות האצבע שלהם. כאשר נחקק החוק המקורי ב-2017 הוא כלל הוראת שעה, שמאפשרת לדחות את כניסתו לתוקף ולהמשיך בשמירת טביעות האצבע – כדי לאפשר לאנשי המאגר הביומטרי להיערך בהתאם. אלא שמאז, הוארכה הוראת השעה כמה פעמים בוועדה. בדיונים האחרונים של הוועדה המשותפת לעניין המאגר הביומטרי של ועדת החוקה, ועדת הפנים ו-ועדת המדע והטכנולוגיה, מתח יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד), ביקורת קשה על העובדה שמשרד הפנים לא מקדם את יישום החוק מאז חקיקתו לפני שמונה שנים, ואיים שאם עד מועד הדיון אתמול לא יימצא פתרון, הוועדה תגיש הצעת חוק חדשה, שתחייב את המשרד לעשות זאת. ח"כ מילביצקי טען שאי אפשר להאריך הוראות שעה כל כך הרבה פעמים, מאחר שזה מעוות את המטרה המקורית שלהן. הוא אמר כי הוראת שעה היא לא שיטה להתחמק מביצוע חוק. "הסיבה לעיכוב התקציב: המלחמה" בדיון אתמול שבו נציגי הרשות לניהול המאגר הביומטרי וטענו שעד היום לא הוקצה תקציב לפרויקט, ושיש צורך ביציאה למכרז חדש, שגם הוא מתעכב כבר זמן רב. הנימוק האחרון לעיכוב הוא המלחמה. נועה שוקרון, רכזת פנים באגף התכנון במשרד האוצר, אמרה כי תיקון החוק ב-2017 לא כלל מקור תקציבי, ולכן על משרד הפנים לקדם את הנושא ולהצביע על מקור שכזה – בין אם בהחלטת ממשלה או במסגרת תקציב המשרד. "כרגע התהליך טרם קרה, ולכן אין מקור תקציבי. זה לא מצב אידאלי, וראוי למצוא לכך מקור", אמרה. ח"כ מילביצקי העלה על הקו לצורך כך את מנכ"ל משרד הפנים, שמצידו התחייב אישית לדאוג לתקציב מתאים. עמיר אריהן, ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי, אמר בדיון כי "הוצגו לוחות זמנים למערכת החדשה וקיימת החלטה שגם בהעדר מקור תקציבי לא נעכב את פרסום המכרז, אבל לא נוכל להתקשר עם הזוכה לפני שיהיה תקציב לנושא". הקלה בהנפקה תעודות ביומטריות לעולים בנתב"ג בנושא אחר, הוועדה החליטה לאשר להגשה לקריאות שנייה ושלישית בכנסת הצעת חוק שלפיה גם עובד מדינה שאינו עובד רשות האוכלוסין יוכל להנפיק תעודת זהות ביומטרית לעולים חדשים, לתקופה של שלוש שנים, כבר עם הגיעם לנמל התעופה בן גוריון. הדבר ייעשה על ידי עובדי משרד הקליטה, כחלק מתהליך קליטתם של העולים. החוק יאפשר לרשות האוכלוסין לתגבר את עובדיה בתקופות לחץ, שבהן יש ביקוש גבוה לדרכונים ולתעודות זהות. נציגת רשות האוכלוסין הבהירה בדיון שעובדים שיוכשרו להנפיק תעודות ביומטריות יעברו הכשרה בהתאם לתקנות הקיימות מכוח החוק, עם אפיונים ורגישויות לאנשים שמגיעים לנמל התעופה כעולים חדשים. על עובדים אלה יחולו כל החובות והתקנות שחלות על עובדי מדינה.

יום אחרי ההנפקה, שעלתה על כל הציפיות, לפי שווי של 4.26 מיליארד דולר, חגגה איטורו היום (ה') את ההצלחה עם צלצול בפעמון פתיחת המסחר של נאסד"ק. חשוב מכך, זינוק של 29% במחיר המניה ביום המסחר הראשון שלה הביא אותה לשווי של יותר מחמישה מיליארד דולר. ההנפקה בוצעה כ-18 שנה לאחר שהוקמה, ואחרי ניסיון הנפקה קודם ב-2021, שבוטל, בסופו של דבר. איטורו היא חברת הטכנולוגיה הראשונה שיוצאת להנפקה לאחר החלטת המכסים של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, והיא עושה את זה בעיתוי מושלם מבחינתה. היא גם חברת הפינטק הראשונה שיוצאת להנפקה מאז 2021, וההתרגשות ניכרה בפניו של יוני אסיא, מנכ"ל איטורו ומי שיחד עם אחיו, רונן, ייסד את החברה – במסיבת עיתונאים שהיא ערכה לפני הצלצול בפעמון היום. "תמיד האמנו, באיטורו, ששוק ההון יכול לסייע לאנשים להשקיע במניות ובנכסים דיגיטליים, וזה מאוד מרגש אותי לסגור סוג של מעגל, לאחר שעשיתי קורס ניהול תיקים כבר בגיל 19 אצל צבי סטפק, שבנו, אבנר, הוא כעת דירקטור בחברה. אני שמח לראות שהלקוחות של איטורו יכולים כעת להשקיע ולקנות מניות של איטורו. זה תהליך מדהים ומטורף עבור מישהו כמוני, שאוהב את שוק ההון", אמר אסיא. לגבי ניסיון ההנפקה הקודם של החברה הוא ציין כי ההחלטה להישאר חברה פרטית עד עכשיו הייתה חכמה. "אחד הדברים המרכזיים שלמדנו ב-2022 הוא שלהיסחר על בסיס מכפיל הכנסות זה דבר שלא יכול להחזיק לאורך זמן. אני שמח שלקחנו את הזמן ללמוד את השוק טוב יותר, ועכשיו אנחנו חברה ציבורית, שתמשיך לגדול ולצמוח. אנחנו מלווים את המעבר של ניהול הכספים לידיים של הדורות הצעירים, שתמיד רוצים לנהל את הכסף שלהם בצורה קלה ושקופה, עם סיוע של AI. זה בדיוק מה שאנחנו מציעים להם באיטורו", הוסיף. איטורו הרחיבה את העסקים באירופה ונכנסת לארה"ב בתהליך ההנפקה פגשו אנשי איטורו מעל 180 משקיעים, כולל בלקרוק, שהחליטה להשקיע בה כ-100 מיליון דולר, כמשקיע עוגן. "יש גם 15 בנקים שקנו מניות, ואני מאמין שנזכה לסיקור נרחב של המניה. עם רבים מבין המשקיעים הנוכחיים אנחנו נמצאים בקשר רציף מאז ניסיון ההנפקה ההוא ב-2021, ונמשיך לעבוד קשה כדי שיבינו את הסיפור שלנו ולאן אנחנו הולכים", אמר אסיא. האחים יוני ורונן אסיא, ואביהם, דיוויד (במרכז). צילום: איטורו אנשי החברה סיפרו שבשנה האחרונה הורחבו מאוד העסקים באירופה ובבריטניה, שמשם עדיין מגיעים כ-70% מלקוחות החברה, ושהיא נמצאת בתהליך של התרחבות באסיה, באוסטרליה ובאחרונה גם באיחוד האמירויות, שהופכת להיות מרכז של קריפטוגרפיה. "אנחנו מתחילים כעת גם בארצות הברית. נשיק את כל האפשרויות שאנחנו מציעים גם בארצות הברית, ואנחנו מאמינים בכוחנו להתחרות גם שם. גם אם עד עכשיו קצת חששנו מהשוק (האמריקני – צ"ק), האווירה משתנה ואנחנו הולכים לוודא שאנחנו מנצלים את ההזדמנות להגדיל את הביזנס שלנו בארצות הברית", סיפר המנכ"ל המאושר. מה עם ישראל? סטפק אמר כי "בגדול, אנחנו חברת פינטק שהמוצר הוא במרכזה, והמטרה היא לעזור ללקוחות שלנו ללמוד על שוק ההון ולהפוך להיות משקיעים טובים יותר, תוך שימוש בטכנולוגיה הכי מתקדמת שקיימת. ההכנסות שלנו ממסחר במטבעות קריפטוגרפים מהוות כ-25% מכלל ההכנסות, ולא יותר, ואנחנו זהירים בתחום זה, כי לא חסרים מטבעות פחות טובים מבין ה-11 אלף שקיימים כיום בשוק". עם זאת, לדבריו, "מאוד חשוב שהקורלציה בין המטבעות לשוק הכללי הקלאסי תלך ותפחת. זה יהיה טוב לנו. זה סוג של הזהב הדיגיטלי הבא, ומדובר בתהליך שמאוד בריא לנו, כי גופים מוסדיים בכל העולם נכנסים אליו. התהליך הזה יקטין את התנודתיות הכללית שלנו, הוא יעזור לנו ליציבות". אנשי החברה הוסיפו כי היא ממשיכה לשקול לספק את השירותים שלה גם בישראל, וכי הם מאמינים שזה יקרה בעתיד. "אנחנו בינתיים שוקלים עדיין כל דולר שאנחנו משקיעים, והבחירה היכן להשקיע אותו קשה. אנחנו מספקים שירות כבר ב-12 אזורים בעולם, ואני מאמין שזה יקרה גם בישראל", סיכם אסיא.

26% מהארגונים ברחבי העולם מגדירים את רמת המוכנות של אבטחת סייבר, הנדרשת כדי לעמוד באיומים העכשוויים – כ"מתקדמת". 61% מהם מגדירים עצמם כ"מעצבים" את התחום. 9% מדווחים שהם רק בתחילת הדרך בעולם זה. והנתון העצוב: רק ל-4% מהארגונים ברחבי העולם יש רמה "בוגרת" של מוכנות אבטחת סייבר, הנדרשת להתגוננות מפני איומים עכשוויים, כך על פי מדד המוכנות לאבטחת סייבר של סיסקו (Cisco) ל-2025. הנתון מייצג שיפור שולי למול זה של השנה שעברה – 3%, מה שמצביע, לפי החוקרים, על כך ש-"שמוכנות אבטחת הסייבר העולמית נותרה לא מספקת, בין השאר בשל היפר-קישוריות ובינה מלאכותית, שהוסיפו מורכבות נוספת למקצועני האבטחה". המחקר נערך בקרב 8,000 מומחי אבטחה ומנהלי אבטחת מידע בארגונים במגזר הפרטי ב-30 שווקים גלובליים. לפי החוקרים, "המחקר מדגיש את ההשפעה של אירועי אבטחה הקשורים לבינה מלאכותית – על ארגונים". Cyber Ready or Not? We imagine what Gen Beta will expect in a world shaped by #AI and digital trust-drawing insights from the 2025 @Cisco #Cybersecurity Readiness Index. Are we ready? ???? https://t.co/r0WlQscOYB pic.twitter.com/yCXhbuquJr — Cisco APAC (@ciscoapac) May 15, 2025 ה-AI – מקדמת אבטחת סייבר וגם… מתקפות ואיומים על פי המחקר, "AI מחוללת, בו זמנית, מהפכה בפרקטיקות האבטחה, לצד הסלמה בהיקף ומורכבות המתקפות והאיומים". כך, 86% מהארגונים כבר חוו אירועי אבטחה שהופעלו על ידי AI בשנה האחרונה. למרות הסכנה הברורה הזו, רק 49% מהם הביעו ביטחון שהעובדים שלהם מבינים היטב את האיומים הקשורים לבינה מלאכותית. 48% מאמינים שהצוותים שלהם מבינים כיצד שחקנים זדוניים משתמשים בבינה מלאכותית כדי לבצע התקפות מתוחכמות. שילוב בינה מלאכותית באסטרטגיות אבטחת סייבר היה לנפוץ: 89% מהארגונים משתמשים בבינה מלאכותית כדי להבין טוב יותר איומים, 85% משתמשים בה לזיהוי איומים, ו-70% משתמשים בה לתהליכי תגובה והתאוששות. עם זאת, אימוץ כלי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) טומן בחובו סיכונים נוספים. בעוד ש-51% מהעובדים משתמשים בכלים (מאושרים) של צד שלישי, ל-22% יש גישה בלתי מוגבלת לפלטפורמות בינה מלאכותית יוצרת – ציבוריות. נתון מדאיג יותר: 60% מצוותי ה-IT אינם יודעים או לא מודעים לאינטראקציות של עובדים עם בינה מלאכותית יוצרת. מהו "צל בינה מלאכותית"? הדו"ח מזהה דאגה חדשה מתעוררת: "צל בינה מלאכותית". 60% מהארגונים הביעו חוסר אמון ביכולתם לזהות פריסות AI לא מפוקחות, המהוות סיכוני אבטחת סייבר והגנת פרטיות. הבעיה מחמירה את האתגרים הקיימים בעבודה היברידית, בהם 84% מהארגונים מתמודדים עם סיכוני אבטחה מוגברים מעובדים הניגשים לרשתות במכשירים לא מנוהלים.  המורכבות של תשתיות האבטחה מהווה מכשול נוסף: 77% מהארגונים דיווחו כי מערך האבטחה שלהם כולל יותר מ-10 פתרונות, מה שפוגע ביכולתם להגיב במהירות וביעילות לאיומים. ועם זאת, למרות האיומים ההולכים וגדלים, ההשקעה באבטחת סייבר יורדת: 96% מהארגונים מתכננים לשדרג את תשתית ה-IT שלהם, אולם רק 45% מהם מקצים יותר מ-10% מתקציב ה-IT לאבטחה. הנתון משקף ירידה של 8% משנה לשנה. 71% מהארגונים צופים שיבושים עסקיים כתוצאה מאירועי סייבר במהלך 12 עד 24 החודשים הקרובים. הנתון הופך מדאיג יותר כאשר בוחנים את המחסור המתמשך בכישרונות במגזר אבטחת הסייבר. 86% מהארגונים מזהים את המחסור באנשי מקצוע מיומנים בתחום אבטחת הסייבר כאתגר עיקרי, כאשר יותר ממחציתם, 53%, מדווחים על יותר מעשר משרות פנויות לאיוש בארגוניהם. לסיום, המחקר דן בהקשר של איומים: ארגונים רואים איומים חיצוניים כגון שחקנים זדוניים וקבוצות הקשורות למדינה (58%) כמשמעותיים יותר מאשר איומים פנימיים (42%), "מה שמדגיש את הצורך באסטרטגיות הגנה יעילות".

מהפכת הבינה המלאכותית ממשיכה להסעיר את העולם, ולהגביר את השפעתה כמעט על כל תחום בחיינו. בפרק הזה של פודקאסט אנשים ומחשבים אירחנו את אריאל כץ מומחה לבינה עסקית, כיום מנכ"ל חברת סייסנס הישראלית, לשעבר בכיר במיקרוסופט ישראל ובמטה מיקרוסופט הבינ"ל. תפקידו האחרון היה CTO של מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל. בראיון, כץ מספר על היבטים של שילוב כלי בינה מלאכותית במגזר הארגוני העסקי, ואילו אתגרים עומדים בפני המנמ"רים, ההנהלות והמשתמשים. כץ בוגר הטכניון, ובפועל הוא נמצא בתפקידי ניהול במשך 30 שנה. לפני שהצטרף ל-מיקרוסופט עבד כארבע שנים באינטל. בתקופת עבודתו במיקרוסופט עסק בעיקר בפיתוח פתרונות סייבר, ועל שמו רשום האנטי וירוס החינמי הראשון של מיקרוסופט, שהושק בשנת 2009. לאחר שפרש ממיקרוסופט ייעץ לחברות סטארט-אפ, שם הכיר את מי שהיה אז מנכ"ל חברת סיינס, אמיר אוהד, ובעקבות ההכרות עבר לעבוד כיועץ לחברה ואחר כך הפך למנכ"ל. סייסנס עוסקת ב-BI – ניתוח נתונים שיוצרים תובנות עסקיות – ועל השילוב של כלי בינה מלאכותית בתהליכים אלו שוחחנו עם כץ בפודקאסט. בינה מלאכותית בשוק הארגוני-עסקי היא אתגר גדול, שאחד החסמים שלו הוא היעדר טיוב נכון. איך מתגברים על החסם הזה? "אכן ארגונים מוצפים בכמויות אדירות של דאטה ורוב המידע לא מטויב והוא ברמה גולמית. כדי להוציא ממנו את האנליטיקה המיטבית, אתה צריך בעצם להכין את מערכות הבינה המלאכותית לשאלות, לוודא שהתשובות שהן יתנו נכונות, שהמידע מדויק ועוד שורה של תהליכים… זה די קשה. הארגון עושה את הפעולות האלו בהתאם לפרויקטים, כל פעם בנפרד, ובסוף יש התעייפות ולא ממשיכים עם זה. אתגר רב שנים". אז מה הפתרון? "קודם כל להכניס את כל תהליכי העבודה עם הדאטה לכמה שיותר מהתהליכים הגרעיניים של החברה, ולשלב את המפתחים כבר בהתחלה ולא רק אחרי שהמוצר יוצא. היום ישנם פתרונות של בינה מלאכותית שיכולים לסייע בתהליך הטיוב. הבינה המלאכותית יכולה להסתכל על הדאטה, לראות כפילויות ולהוריד אותן – למשל, בן אדם גם יודע לעשות זאת, אבל יהיה לו הרבה יותר קשה והוא לא יהיה מדויק תמיד". ארגונים לא מתלהבים להתחיל להשקיע בטיוב משנים רבות אחורה. מה בכל זאת אפשר לעשות? "אז אני חושב שזה מתחיל קודם כל ברצון לשאוף למידע מטויב. אם אין רצון כזה אז אין טעם להתאמץ. הבינה המלאכותית גורמת לארגונים לצרוך הרבה יותר מידע מטויב. אז אם הוא מידע מלפני שנה או קודם, מן הסתם עושים מאמצים לטייב ובאופן טבעי המיקוד עובר לאותם סוגי נתונים שהם ליבת הארגון ובהתאם לזה כלי הבינה המלאכותית יתנו מענה". בוא נדבר על המצב של המשתמשים, שעושים הרבה דברים באמצעות אפליקציה בחיי היום-יום, אבל כאשר מדובר בארגונים חוויית המשתמש עדיין לא ממש טובה. איך משפרים את זה? "הציפיה של חוויית המשתמש ביישומים עסקיים לא שונה מהחוויה שלו כמשתמש באפליקציה פרטית. הדרישה היא לחוויה מקסימלית טובה, זמינות מיידית, וגם מיקוד בתשובות. אבל בניגוד לאפליקציות פרטיות, ביישומים עסקיים לפעמים שואלים שאלה ומקבלים ים של דו"חות, שבעצם אלו הן חידות ולא תשובות, מה שמייצר תסכול, וזה האתגר של חברה כמו שאני מנהל אותה. לייצר חוויה חדשה לצרכנים. כפי שאמרתי, זה מתחיל קודם כל בעבודה עם המפתחים, לשבת איתם על אנליטיקה נכונה לכל אפליקציה. זה מגדיל את הסיכוי שחוויית השימוש באפליקציה העסקית תהיה הרבה יותר טובה ויעילה. זהו תהליך שמתחיל לחלחל בארגונים, אבל הוא בחיתוליו עדיין". נעבור לבאזזז אחר שמדברים עליו: סוכני בינה מלאכותית. מה זה? "סוכני בינה מלאכותית הם הדור הבא של ה-AI, ואומרים ששנת 25 תהיה שנת הסוכנים. באופן כללי זה מערכות שפועלות באופן לגמרי אוטונומי, כדי להשיג מטרות עסקיות ולא רק לענות על שאלות. זה בסופו של דבר תוכנה, שיודעת לא רק לענות על שאלות, אלא גם מבינה מה המשתמש מצפה בבקשה לתהליך כלשהו, ויכולה לבצע אותו אוטונומית בצורה שהכי דומה למה שהוא היה עושה. זה יכול להיות גם בתהליכים עסקיים פנים-ארגונים, כמו סוכן רדום שעוקב אחר מערכת המלאי וברגע שהוא מזהה שיש צורך להגדיל את המלאי הוא נכנס לפעולה ומבצע שורה של תהליכים שהמשתמש בכלל לא מודע אליהם". עדיין יש חשש לאיבוד שליטה, חוסר דיוק ואמינות בכלים שמספקים לנו… "נכון, והפתרון הוא בדרישה להגבת השקיפות התאגידית, שכבר קיימת באירופה והחלה בסוף תקופת הנשיא ביידן. רשויות רגולטוריות כבר מתחילות לבחון שימושים לבינה מלאכותית, ולראות היכן יש מקום לשפר. בעולם העסקי מדברים על תקינה בכלי בינה מלאכותית, אבל זה עדיין בהתחלה". האם יש בסיס לחששות שהבינה המלאכותית תגרום לאיבוד מקומות עבודה? "אני פחות שותף לתחזיות הקודרות שאנשים יהיו ללא עבודה בגלל הבינה המלאכותית. ובסופו של דבר התובנה לפיה כלי ה-AI נועדו לסייע תחלחל. היא באה לעזור ותמיד יהיה מקום לאדם לפקח ולנהל. בכלל, אחת המסקנות שלי מה-7 באוקטובר היא שאסור לסמוך יותר מדי על מכונות". להאזנה לפרק המלא לחצו כאן

נייס מדווחת על פתיחת שנה טובה: הדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה היום (ה') מצביעים על עלייה חד ספרתית בהכנסות ודו ספרתית ברווח הנקי. על פי הנתונים, ההכנסות של נייס ברבעון הראשון של השנה גדלו ב-6% ל-700.2 מיליון דולר והרווח הנקי צמח ב-22% ל-129.3 מיליון. הרווח למניה טיפס ב-26% ל-2.01 דולר. הרווח הגולמי הסתכם ברבעון הראשון ב-468.1 מיליון דולר, לאחר שעלה ב-7.2%, וזה התפעולי צמח ב-22% ל-148.2 מיליון. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת עמד בתום הרבעון על 285.1 מיליון דולר. במהלך הרבעון ביצעה נייס רכישה עצמית של מניות בסכום של 252.3 מיליון דולר. נכון ל-31 במרץ השנה, יתרות המזומנים ושווי המזומנים, וכן ההשקעות לטווח הקצר, עמדו על 1.6 מיליארד דולר. יתרת החוב עמדה על 459.2 מיליון דולר, מה שהעמיד את המזומנים וההשקעות נטו על 1.151 מיליארד. מה התחזיות? נייס הודיעה כי היא מאשררת את תחזית ההכנסות ל-2025, וצופה שהן יעמדו בתום השנה על בין 2.92 מיליארד דולר ל-2.94 מיליארד – גידול של 7% לפי נקודת האמצע של התחזית בהשוואה לאשתקד. לעומת זאת, היא מעלה את תחזית הרווח למניה (non-GAAP) לטווח של 12.28 דולר עד 12.48 דולר – עלייה של 11% לפי נקודת האמצע של התחזית. סקוט ראסל, מנכ"ל נייס, ציין כי "אנחנו מדווחים על רבעון נוסף עם תוצאות חזקות בכל הפרמטרים. ההכנסות מענן צמחו ברבעון הראשון של 2025 ב-12% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והמשיכו לתרום לשיפור הרווחיות, כולל לגידול בשיעור הרווח התפעולי ולעלייה דו ספרתית ברווח למניה. ברבעון זה רשמנו שיא רבעוני בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת, שעלה ב-12% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה". לדבריו, "הפרופיל הפיננסי החזק שלנו מאפשר את הגמישות הפיננסית ליישום אסטרטגיית הצמיחה ארוכת הטווח שלנו. אנחנו פועלים בשוק שמתפתח וגדל במהירות, ובינה מלאכותית היא הזרז העיקרי לכך. ארגונים בוחרים בפלטפורמה שלנו כדי להטמיע בינה מלאכותית בתהליכי שירות הלקוחות שלהם. ברבעון הראשון, ההכנסות שלנו מפתרונות AI ושירות עצמי צמחו ב-39% – עדות ברורה לערך שמספקת הפלטפורמה שלנו".