גוגל שיגרה לפני סוף השבוע האחרון התרעה חסרת תקדים ל-1.8 מיליארד משתמשי ג'ימייל (Gmail) שלה ברחבי העולם, ובה הזהירה אותם מפני גל חדש של מתקפות סייבר מבוססות בינה מלאכותית, המסוגלות לגנוב מידע מבלי שהמשתמש יבחין בכך כלל. בניגוד לטקטיקות פריצה ופישינג קונבנציונליות, המסתמכות על אתרי אינטרנט מזויפים או קישורים חשודים כדי לפתות משתמשים לחשוף מידע, האיום החדש, המכונה "הזרקות פקודות עקיפות" (Indirect prompt injections), מנצל את כלי הבינה המלאכותית שאנו מסתמכים עליהם ביומיום. מתקפה זו פועלת על ידי הטמעת בקשות זדוניות בתוך מקורות נתונים תמימים לכאורה, כגון מסמכים, אימיילים או הזמנות ליומן. כאשר כלי AI מובנים כמו אלה המצויים בג'ימייל, או תוספי דפדפן, סורקים את התוכן, הם יכולים להיות מוטעים לפעול בשם התוקף. לדוגמה, עוזר ה-AI המובנה בג'ימייל עלול להיות מרומה כך שיעביר הודעות, ישתף יומנים או אפילו יחשוף פרטים אישיים אחרים – והכל ללא ידיעת המשתמש או הסכמתו. החלק המסוכן ביותר הוא שהמשתמש עלול לא להבין בכלל לעולם שדבר כלשהו אירע. פקודות בלתי נראות סקוט פולדרמן, מומחה טכנולוגיה, הסביר לדיילי רקורד כי "האקרים מצאו דרך להשתמש בג'מיני – הבינה המלאכותית של גוגל עצמה – נגדה. למעשה, האקרים שולחים אימייל עם הודעה נסתרת לג'מיני, כדי לחשוף את הסיסמאות שלכם מבלי שתשימו לב". הוא הדגיש כי מתקפה זו היא "AI נגד AI", ו-"הוראות נסתרות אלה גורמות ל-AI לעבוד נגד עצמה ולחשוף את פרטי הכניסה והסיסמה שלכם". פולדרמן הוסיף: "אין קישור שעליכם ללחוץ (כדי להפעיל את ההונאה – ג"פ). זה ג'מיני שקופץ ומודיע לכם שאתם בסכנה". מומחים הסבירו כי מה שהופך איום זה למסוכן במיוחד הוא שאינו דורש אינטראקציה מהמשתמש – אין צורך ללחוץ על דבר, ואין צורך להתקין תוכנה זדונית. הפעולות שמתבצעות על ידי הבינה המלאכותית יכולות אפילו שלא להופיע ביומן הפעילות של המשתמש, מה שהופך אותן לבלתי נראות. מומחה טכנולוגיה נוסף, מרקו פיגרואה, מצוות המחקר 0Din של מוזילה, הראה כיצד ניתן להחביא פקודות אלו בתוך מיילים באמצעות שילוב של HTML ו-CSS, המגדירים את גודל הגופן לאפס ואת צבעו ללבן, כך שהן נותרות בלתי נראות בתצוגה רגילה של ג'ימייל אך נגישות לג'מיני. פיגרואה אף הדגים הונאה בה ג'מיני הזהיר משתמש באופן שקרי כי סיסמת הג'ימייל שלו נפרצה ושילב בהתרעה מספר טלפון מזויף לצורך תמיכה. ההאקרים למדו להפעיל אותו נגד עצמו. כלי ה-AI המוביל של גוגל – ג'מיני. צילום: Shutterstock בגלל ה-GenAI – "גל חדש של איומים צומח בתעשייה" גוגל עצמה התייחסה לאיום, ובהצהרה רשמית מסרה: "התקפה עדינה אך עוצמתית זו הופכת לנפוצה יותר ויותר בתעשייה, במיוחד ככל שאנשים רבים יותר משתמשים בכלי AI בתהליכי העבודה היומיומיים שלהם". עוד כתבו בגוגל: "עם האימוץ המהיר של בינה מלאכותית יוצרת (GenAI), גל חדש של איומים צומח בתעשייה, שמטרתו לתפעל את מערכות ה-AI עצמן. וקטור תקיפה מתפתח כזה הוא הזרקות פקודות עקיפות… ככל שיותר ממשלות, עסקים ואנשים פרטיים מאמצים GenAI כדי להשיג יותר, מתקפה עדינה אך עוצמתית בפוטנציה זו הופכת רלוונטית יותר ויותר בכל התעשייה, ודורשת תשומת לב מיידית ואמצעי אבטחה חזקים". למרות שגוגל מיישמת הגנות מפני הזרקת פקודות מאז 2024, שיטה זו יכולה לעקוף את ההגנות הנוכחיות, והחברה ציינה כי היא פורסת כעת באופן פעיל הגנות מעודכנות. דובר גוגל הצהיר: "ההגנה מפני התקפות המשפיעות על התעשייה, כמו הזרקות פקודות, הייתה עבורנו בעדיפות מתמשכת, ופרסנו הגנות חזקות רבות כדי לשמור על בטיחות המשתמשים, כולל הגנות למניעת תגובות מזיקות או מטעות. אנו מחזקים ללא הרף את ההגנות החזקות ממילא שלנו באמצעות תרגילי 'צוות אדום', המאמנים את המודלים שלנו להגן מפני סוגים אלה של התקפות עוינות". החברה הוסיפה ועדכנה כי היא נוקטת בגישת אבטחה רב-שכבתית, תוך הצגת אמצעי אבטחה המיועדים לכל שלב במחזור חיי ההנחיה. "מחיזוק מודל ג'מיני 2.5, דרך מודלי למידת מכונה ייעודיים המזהים הוראות זדוניות, ועד לאמצעי הגנה ברמת המערכת, אנו מעלים באופן משמעותי את הקושי, ההוצאה והמורכבות שעומדים בפני תוקף", נאמר בבלוג של גוגל. גישה זו "מאפשרת לאויבים להידרש לשיטות שקל יותר לזהותן או שהן דורשות משאבים רבים יותר". נכון לעכשיו, גוגל לא צפתה ניצול פעיל של טכניקה ספציפית זו. מה יכולים המשתמשים לעשות? הפגיעות המסוים מדגישה כיצד טקטיקות הפישינג מתפתחות יחד עם הבינה המלאכותית וזה נושא מרתיע. בזמן שפתרון מלא ידרוש ככל הנראה שינויים מחברות טכנולוגיה וספקי AI, ישנם צעדים שמשתמשים יכולים לנקוט כדי להגן על עצמם. גוגל מציעה לנהוג בזהירות עם מסמכים משותפים והזמנות ליומן, במיוחד מאנשי קשר לא מוכרים. בנוסף, מומלץ להימנע מתוספים או הרחבות של צד שלישי הטוענים ל-AI משולב, אלא אם כן אתם סומכים לחלוטין על המקור. חשוב לא לסמוך באופן עיוור על תוכן שנוצר בידי AI; יש לוודא מידע קריטי, כגון התרעות אבטחה או מספרי טלפון, באמצעות מקורות רשמיים. כמו כן, אם אימייל נראה חריג, במיוחד אם הוא בלתי צפוי או מאדם שאינכם מזהים – הימנעו משימוש בתכונת סיכום ה-AI וקראו את המייל במלואו. כמו כן, מומלץ לשמור על עדכניות יישומים ותוספים ולבצע סקירה שוטפת של הרשאות החשבון ויומני הפעילות דרך הגדרות חשבון הגוגל. בנוסף, יש לשמור על שיטות אבטחה מומלצות כמו אימות דו-שלבי וסיסמאות חזקות וייחודיות, ולהיות ערניים להתנהגות חריגה או התרעות לא שגרתיות. למי שחושש במיוחד, ניתן לשקול השבתת תכונות AI מיותרות או סיכומי ג'מיני בהגדרות הג'ימייל או ה-Docs, ואולם חשוב לדעת שאין "מתג כיבוי" מרכזי אחד להסרת כל התייחסויות ה-AI של ג'מיני בכל מקום.

חברת TSG, העוסקת בפיתוח של מערכות ומוצרי תוכנה ופתרונות מתקדמים למגזר הביטחוני והאזרחי, פרסמה היום (א') תוצאות כספיות לרבעון השני של 2025 ולמחצית הראשונה של השנה. התוצאות מלמדות על המשך מגמת הצמיחה החזקה בפעילות החברה, תוך גידול בשיעור דו-ספרתי בהכנסות ובסעיפי הרווח הגולמי, התפעולי והנקי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. במהלך הרבעון השני, ההכנסות עלו בכ-35.3% והגיעו לכ-104.6 מיליון שקל, לעומת כ-77.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי עלה ברבעון השני של 2025 בכ-46%, לכ-25.7 מיליון שקל, לעומת כ-17.6 מיליון שקל ברבעון השני של 2024. שיעור הרווח הגולמי הסתכם בכ-24.6% מסך ההכנסות, לעומת כ-22.8% ברבעון השני אשתקד. הרווח התפעולי המתואם, לפני עלות תשלום מבוסס מניות, עלה ברבעון השני של 2025 ב-32.4% לכ-11.6 מיליון שקל, לעומת כ-8.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח התפעולי המתואם נובעת מצמיחה אורגנית במכירות ומרכישת חברות בנות. הרווח התפעולי עלה בכ-73.9%, לכ-9.8 מיליון שקל, לעומת כ-5.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח התפעולי מסך ההכנסות הסתכם בכ-9.3%, לעומת כ-7.3% ברבעון המקביל ב-2024. ה-EBITDA המתואם עלה ברבעון השני של 2025 בכ-34.8% לכ-17.6 מיליון שקל, לעומת כ-13.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור ה-EBITDA המתואם הסתכם בכ-16.8% מסך ההכנסות, לעומת כ-16.9% ברבעון המקביל. עלייה חדה של כ-239.4% ברווח הנקי ברבעון השני הרווח הנקי המתואם עלה ברבעון השני של 2025 בכ-46.7% לכ-6.4 מיליון שקל, לעומת כ-4.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הסתכם ברבעון השני של 2025 בכ-4.7 מיליון שקל – עלייה חדה של כ-239.4% לעומת כ-1.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח נובעת בעיקר מצמיחה במכירות של הפעילות האורגנית וכן מרכישת חברות בנות, בקיזוז גידול בהוצאות התפעול ובהוצאות המימון, נטו. במחצית הראשונה של השנה, ההכנסות עלו בכ-35% לכ-205.6 מיליון שקל, לעומת כ-152.3 מיליון שקל במחצית הראשונה אשתקד. העלייה נובעת מצמיחה אורגנית במכירות וכן מרכישת חברות בנות בתחום הפעילות הביטחונית במהלך הרבעון השלישי ובסוף הרבעון הרביעי של שנת 2024. הרווח הגולמי בששת החודשים הראשונים של 2025 עלה בכ-42.6% לכ-49.3 מיליון שקל, לעומת כ-34.6 מיליון שקל בששת החודשים הראשונים אשתקד. שיעור הרווח הגולמי הסתכם בכ-24% מסך ההכנסות, לעומת כ-22.7% בששת החודשים הראשונים אשתקד. הרווח התפעולי המתואם עלה במחצית הראשונה של 2025 ב-30.9%, לכ-22.3 מיליון שקל, לעומת כ-17 מיליון שקל במחצית הראשונה אשתקד. הרווח התפעולי עלה בכ-49.8%, לכ-18.5 מיליון שקל, לעומת כ-12.4 מיליון שקל במחצית הראשונה אשתקד. שיעור הרווח התפעולי מסך ההכנסות הסתכם בכ-9%, לעומת כ-8.1% במחצית הראשונה ב-2024. ה-EBITDA המתואם עלה במחצית הראשונה של 2025 בכ-31.5% לכ-34 מיליון שקל, לעומת כ-25.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור ה-EBITDA המתואם הסתכם בכ-16.5% מסך ההכנסות, לעומת כ-17% בחציון המקביל. הרווח הנקי המתואם עלה במחצית הראשונה של 2025 בכ-40.1% לכ-11.5 מיליון שקל, לעומת כ-8.2 מיליון שקל במחצית הראשונה אשתקד. הרווח הנקי הסתכם במחצית הראשונה של 2025 בכ-8.1 מיליון שקל, עלייה של כ-122.8% לעומת כ-3.7 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2024. חתימה על הסכמי שת"פ הביטחוניים בנוסף לעלייה החדה בפעילות העסקית בחודש מאי 2025 דיווחה החברה על חתימת הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת RETIA, חברה מקבוצת CSG (ר"ת Czechoslovak Group) הצ'כית – אחת הקבוצות הביטחוניות המובילות באירופה, להגשת הצעה למכרז של משרד ההגנה הצ'כי. בחודש יולי 2025 דיווחה החברה על הזמנה ראשונה במסגרת שיתוף הפעולה שנחתם במרץ האחרון עם ספקית טכנולוגיה צבאית בינלאומית מובילה. הזמנה זו מהווה אבן דרך חשובה ומסמלת את תחילת מימושו של ההסכם שנחתם בין הצדדים. בחודש יולי 2025 חתמה החברה על הסכם אסטרטגי עם חברת מערכות הגנה ימיות גרמנית מובילה, בהיקף של כ-3 מיליון יורו. בחודש יוני 2025 אישררה חברת הדירוג S&P מעלות את דירוג החברה ברמה של 'ilA' עם תחזית 'יציבה'. "חמישה רבעונים של צמיחה רצופה מרבעון לרבעון" בעקבות פרסום התוצאות אמר אריק קילמן, מנכ"ל TSG כי "התוצאות הכספיות לרבעון השני ולמחצית הראשונה של 2025 משקפות את המומנטום העסקי החזק של TSG ואת הביקוש הגובר לפתרונות המתקדמים שלנו. אנחנו מציגים חמישה רבעונים של צמיחה רצופה מרבעון לרבעון, צמיחה דו-ספרתית גבוהה בכל הפרמטרים המרכזיים, וממשיכים לחזק את מעמדנו הן בשוק המקומי בישראל והן בשווקים בינלאומיים, שם אנו פועלים באינטנסיביות למיצוב החברה כשחקן משמעותי בתחום המערכות והפתרונות הביטחוניים. בהקשר זה, בין היתר עדכנו לאחרונה על הזמנה ראשונה במסגרת שיתוף הפעולה האסטרטגי המשמעותי עליו חתמנו השנה עם ספקית טכנולוגיה צבאית אמריקנית מובילה. נמשיך להשקיע בחדשנות, בשיתופי פעולה אסטרטגיים ובפיתוח היכולות שלנו, כדי להבטיח את המשך צמיחה והתפתחות החברה בתחומי פעילותה".

פגישת יישור ההדורים בין הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לבין מנכ"ל אינטל (Intel) ליפ-בו טאן הולידה תוצאה בלתי צפויה. לפי דיווחים בסוף השבוע בעיתונות הכלכלית והטכנולוגית בארצות הברית, הממשל האמריקני שוקל לרכוש כמות גדולה יחסית ממניות יצרנית המעבדים, וזאת כדי להבטיח שהמפעלים שהיא תכננה לבנות בארה"ב אכן ייבנו, והחברה תתחיל לייצר יותר שבבים בסביבה אמריקנית. טראמפ אמר לא אחת שהוא חושב שחוק ה-CHIPS שנחקק בתקופת הנשיא הקודם ג'ו ביידן לא תורם כדי 'להפוך את אמריקה לגדולה שוב'. לדעתו מה שכן יעשה את העבודה הוא רק לחץ מסיבי על החברות והגדלת המכסים – מה שהוא עשה בפועל. עם זאת, לפי הדיווחים הנשיא טראמפ מתכוון להשתמש בתקציב הזה כדי לרכוש מניות של אינטל. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ומנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: Shutterstock ו-יח"צ (בהתאמה) "מצפים להמשיך את עבודתנו עם ממשל טראמפ" אינטל, כזכור, נמצאת בתקופה קשה מאוד עם עוד גל של פיטורים המוניים שכבר נוגע בליבת הייצור, ועם הפסקה של בניית כמה פרויקטים. במרץ האחרון החברה הודיעה, לדוגמה, שהיא דוחה את פתיחת מפעל השבבים שלה באוהיו – וזה ממש לא עולה בקנה אחד עם המנטרה של ממשל טראמפ. הממשל רוצה שהחברה כן תעביר את נקודת האיזון היצרנית שלה בחזרה לארצות הברית, והמחשבה שעומדת מאחורי רכישת המניות היא שזה יסייע לאינטל להשלים את הפרויקטים בארצות הברית ולהתחיל את הייצור במפעלים החדשים – ואולי כך תקטין את הכוח שיש ל-TSMC בשוק הזה, שהיא חברה ששייכת בעצם ברובה לממשל הטייוואני. "דיון על עסקאות היפותטיות צריך להיחשב כספקולציות, אלא אם כן הממשל הודיע על כך רשמית", נמסר מהבית הלבן, ואילו בצד של אינטל הגיבו ואמרו כי "החברה מחויבת עמוקות לתמוך במאמציו של הנשיא טראמפ לחזק את המנהיגות הטכנולוגית והייצורית של ארצות הברית. אנו מצפים להמשיך את עבודתנו עם ממשל טראמפ כדי לקדם את סדרי העדיפויות המשותפים הללו, אך איננו מתכוונים להגיב לשמועות או ספקולציות".

האקתון אלברט איינשטיין לחדשנות בחינוך, ביוזמת קבוצת עדנה פשר ושותפים מהתעשייה, ייערך השנה בפעם החמישית, בחודש דצמבר. באירוע ישתתפו תלמידים, סטודנטים, יזמי חינוך, מתכנתים ומובילי קהילה, כדי לאתר רעיונות ופתרונות לקידום נושא החינוך במספר תחומים.  התהליך כולו מלווה במנטורים מקצועיים, אנשי חינוך וטכנולוגיה, והוא מסתיים בהצגת מיזמים בפני חבר שופטים בכיר ומתן פרסים לקבוצות הזוכות. "ההאקתון נולד מתוך הבנה עמוקה שחדשנות חינוכית לא נולדת בוועדות – אלא מהשטח, ממורים שמזהים צורך, מתלמידים שחולמים אחרת, מיזמים שלא מפחדים לשבור תבניות", אמרה ד"ר עדנה פשר, שיזמה את רעיון ההקאתןן לפני חמש שנים.  המסלולים שיהיו השנה בהאקתון הם: חינוך פיננסי, בינה מלאכותית, קיימות וכן חדשנות מקומית וממוקדת קהילה. השותפים למיזם הם: קרן רש"י, בית ברל, רשת עמל, משרד החינוך וגופים נוספים.  בשנה שעברה השתתפו בהאקתון 25 קבוצות, מתוכן חמש הגיעו לשלב הגמר. במקום הראשון זכה המיזם BeeActive – אפליקציה חדשנית להפחתת התמכרות למסכים באמצעות פידבק חיובי ושיטות לשינוי הרגלים. תהליך המיון הראשוני להאקתון 2025 ייערך בזום ואילו טקס הבחירה – יהיה פרונטלי.  יזמי ההאקתון ציינו כי "אם גם אתם מאמינים שחינוך צריך לעבור רענון, שהרעיונות הכי טובים לא חייבים להישאר במגירה, וששינוי קורה כשהשטח מוביל אותו – נשמח שתצטרפו אלינו".  להרשמה ולפרטים נוספים – לחצו כאן.

"סביבת איומי הסייבר השנה מתאפיינת בשילוב של שאפתנות גיאופוליטית וריגול, ואיסוף מודיעיני מתקדם (Tradecraft) והתקפי. לכך יש השלכות ישירות על השווקים הגלובליים. התנהגות היריבים עברה מריגול אופורטוניסטי – למיצוב אסטרטגי, עם היערכות מראש של יכולות משבשות בתוך תשתיות קריטיות. זו כבר לא אפשרות תיאורטית – כי זהו שדה הקרב הכלכלי העתידי", כך לפי חוקרי אורקוס (Orcus). החברה – העוסקת בתקיפות אתיות ומבדקי חדירה מבוססי AI ויושבת בארה"ב – פרסמה נייר עמדה באחת מקהילות האבטחה ובו נכתב בין השאר: "סין, רוסיה, איראן וצפון קוריאה התקדמו מעריכת מבצעים מקבילים – להיערכות פרגמטית. הן שואפות להחליף את ההשפעה הכלכלית והצבאית של ארה"ב, תוך בניית מודלים חלופיים של ממשל וסחר. שיתופי הפעולה הללו לא הוכרזו רשמית, אבל יש להם סימנים בשטח: סינרגיות מבצעיות מבוססות מודיעין משותף, חילופי טכנולוגיה וקמפיינים מתואמים של השפעה. מלחמת רוסיה באוקראינה האיצה את ההיערכות מחדש הזו, בעוד מסעות ה'טייפון' מסין, ממחישים את מודל החדירה ארוך הטווח, המועדף על שחקנים מתקדמים". "יש לנו סביבה שבה פעולה של יריב אחד עלולה להיות מוגברת על ידי אחר. הגנת סייבר הפכה לחלק בלתי נפרד מניהול סיכונים גיאו-פוליטיים, ומתחים אלה משפיעים על אסטרטגיית האבטחה בארגונים: אחד מכל שלושה מנכ"לים מדרג את ריגול הסייבר כדאגה עליונה בדירקטוריון". "היריבים כבר לא מתעניינים רק בגניבה" 0rcus לפי נייר העמדה, "היריבים כבר לא מתעניינים רק בגניבה. סין התבססה במערכות הבקרה במגזרים המהווים עורקים חיוניים, כמו תקשורת, אנרגיה ותחבורה. הנגישות שהם פיתחו לחדור לשם, נשמרת לשימוש פוטנציאלי בעת משבר. רוסיה שואפת לערער את האמון במוסדות הדמוקרטיים, וגם לשבש את תמיכת בעלות הברית באוקראינה. איראן מקרינה עוצמה אזורית, עם פרוקסיז הפועלים נגד תשתיות ארה"ב ובעלות בריתה. צפון קוריאה מממנת את תוכניות החימוש שלה בגניבת מטבעות קריפטו בהיקף עצום, ושותלת סוכנים כעובדי IT בחברות טק. פעילויות אלה מתמקדות בהקניית יכולות מתמשכות ומטרתן להגדיל את הנזק הכלכלי". לפי החברה, ישנן שלוש מגמות חשובות בפעילות של גורמי איום: המעבר מנוזקות מותאמות אישית לטכניקות של LOTL (ר"ת Living off the land) – טכניקה שבה התוקפים משתמשים בכלים ובתכונות הקיימים במערכות הקורבן, בלי נוזקות חיצוניות, מה שמקשה על זיהוי המתקפה. "כמעט 80% מהמתקפות הן כעת נקיות מנוזקות. וולט טייפון (Volt Typhoon), למשל, נסמך על כלי עזר מקוריים של Windows לפעילותו". מגמה שנייה: "פגיעה בזהות הפכה לווקטור הגישה העיקרי. אישורים גנובים מהווים יותר משליש מהחדירות לענן. רצף התנועה המסורתי של 'חדירה-התמדה-לרוחב' – התאגד לכדי צעד אחד. לאחר קבלת אישורים חוקיים, היריב פועל כמשתמש מהימן. זה צמצם את זמן הפריצה הממוצע לפחות משעה, ונותן למגנים רק דקות להגיב ולפעול". "המגמה השלישית", ציינו, "היא ההונאה שמתועשת באמצעות אוטומציה מתקדמת. מדינות פורסות קול, וידיאו ויצירת ישויות סינתטיות בהיקף גדול. מבצעי דיפ פייק רוסיים ומסעות השפעה אוטומטיים של סין מדגימים את המהירות והתחכום של הרחבות היכולות שלהם". ההשפעה הכלכלית: יותר מ-10 טריליון דולר בשנה "שיבוש בסייבר הפך לגורם מאקרו-כלכלי", נכתב. "ההפסדים הגלובליים עומדים על כ-10.5 טריליון דולר בשנה: הנתון של פשעי הסייבר גדול יותר מהתל"ג של ארה"ב וסין. קמפיינים המכוונים לשרשרת אספקת התוכנה ולקצה הרשת מגדילים עלויות אלו ומגדילים את היקף הקורבנות שנפרצו". "השיבושים ב-Change Healthcare וב-CDK גלובל (CDK Global) הדגימו כיצד חדירה בודדת יכולה להתפשט בין תעשיות ושרשראות אספקה, לעצור עסקאות, לפגוע בשירותים ולהפחית את אמון השוק", ציינו. "ריכוז תשתיות קריטיות בידי מספר קטן של ספקים יוצר נקודות כשל בודדות. התקפה בקנה מידה גדול על אחת מהן עלולה לעכב עסקאות פיננסיות, לשבש שרשראות אספקה ולהביא לאובדן אמון בשווקים דיגיטליים". החוקרים ציינו שלוש תגובות למגמות העל הללו: "יש לצאת מההנחה שהזהות נפגעה, ולהטמיע אימות עמוק, מבוסס ניתוח בזמן אמת, שעמיד בפני היכולות החדשות של היריב. עוד נדרשת שקיפות בשרשרת האספקה, עם ניטור סיכונים רציף של צד שלישי ובקרות 'אפס אמון'. צריך לבנות חוסן הנדסי גם לאחר הפגיעה. היכונו להפסקות חשמל מתמשכות במערכות קריטיות. שמרו על גיבויים לא מקוונים ובלתי ניתנים לשינוי ותרגלו בקביעות תרחישי שיבוש תשתיות בסייבר. השקיעו בהגנה פרואקטיבית, עם ציד איומים מתמשך, פילוח רשתות להגבלת התנועה הרוחבית וניטור ברמת הרשת, כדי לזיהוי חריגות בתעבורה מוצפנת ובסביבות OT (טכנולוגיות תפעוליות)". "שחקני האיום בסייבר המדינתיים רוצים לשנות את מאזן הכוחות", סיכמו החוקרים. "בשנים הקרובות, בשלות ההגנה תהיה מותנית ביכולת שלנו לחזות, לעמוד ולהסתגל לשחקנים היברידיים, שפועלים מתחת לסף הלוחמה הקונבנציונלית. הגנת הסייבר הפכה לסיכון שוק מאקרו-קריטי, וצריך לנהל אותה בחדר הדירקטוריון לצד ניהול האשראי, הנזילות והחשיפה הגיאו-פוליטית".

אנבידיה (NVIDIA) הודיעה בסוף השבוע על השקת מערך נתונים פתוח חדש, שמטרתו לסייע באימון מודלים עבור AI רב-לשונית. מדובר במערך ששמו Granary, שבו כבר השתמשה החברה לצורך תמלול ותרגום מדויק של קבצי אודיו, אלא שהפעם, כאמור, הוא תומך בשפות רבות נוספות. המערך מכיל למעלה ממיליון שעות של הקלטות אודיו, והוספת התמיכה בלשונות נוספות נועדה לבנות מודלים רב-לשוניים שמציעים טכנולוגיית דיבור מדויקת, אך גם מהירה במיוחד. מעבר ליצירה של כלים חדשים, המערך יאפשר למפתחים להרחיב שפות נוספות בכלים קיימים – כגון צ'טבוטים, סוכני AI מבוססי קול לשירות לקוחות, שירותי תרגום כמעט בזמן אמת ועוד. ????Just in: our NVIDIA Canary-1b-v2 model now tops the @HuggingFace ASR leaderboard ???? of open models for multilingual speech recognition accuracy. ????https://t.co/vrPcqRVkXj ???? NVIDIA Canary-1b-v2, is a billion-parameter model trained on Granary for high-quality transcription… pic.twitter.com/sFbVcTFLGR — NVIDIA AI Developer (@NVIDIAAIDev) August 15, 2025 הפיתוח הנוכחי מוסיף תמיכה ב-25 שפות אירופיות נוספות. לפי אנבידיה, הדבר הופך את הטכנולוגיה לזמינה גם במקרים שבהם יש מוגבלות בכמות הנתונים הזמינים לאימון – לדוגמה בשפות קרואטית, מלטזית ואסטונית. בעולם כולו, יש למעלה מ-7,000 שפות מדוברות. כדי לפתח את Granary, צוות הדיבור באמצעות בינה מלאכותית של אנבידיה שיתף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת קרנגי מלון (Carnegie Mellon University) ומקרן ברונו קסלר (Bruno Kessler Foundation), תוך שימוש במעבד נתוני הדיבור NeMo, שהפך את הנתונים למובנים ואיכותיים. כעת מפתחים יכולים לפתח כליי תמלול ותרגום לכל 24 השפות הרשמיות של האיחוד האירופי, כמו גם לרוסית ואוקראינית.