משרד התקשורת ומשרד האוצר הודיעו  ביום ה' האחרון כי נבחרו זוכות  במכרז להקמת מתקני שידור סלולריים בנכסי הדיור הממשלתי, בדגש על טכנולוגיית הדור החמישי. החברות הזוכות הן מגדלי תקשורת, סלקום, פלאפון ו-PHI (פרטנר והוט מובייל). החברות הזוכות יוכלו להציב אנטנות סלולריות על מאות מבנים וגגות בבעלות ממשלתית. המדינה תאפשר לכלל החברות הזוכות להשתמש בנכסים אלה במשך חמש שנים עם אפשרות להארכה, במחיר קבוע של 1,750 שקלים בלבד לחודש, ובכך לבטל את הצורך במשא ומתן פרטני. בשל המחסור במיקומים אורבניים זמינים להתקנת אנטנות סלולריות, משרד התקשורת והחשב הכללי במשרד האוצר פרסמו בפברואר 2025 מכרז, אשר נועד לפתוח אלפי גגות בבעלות ממשלתית להתקנת אנטנות סלולריות בעלות נמוכה. המהלך הוא צעד חיוני להטמעת תשתיות תקשורת מתקדמות בישראל וצפוי להביא לשיפור הקליטה והשירות (קיבולת) הסלולרי, לצמצום פערים דיגיטליים, להפחתת חשיפה לקרינה ולהגברת התחרות בין המפעילים וכל זאת לרווחת הצרכנים. שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, אמר: "היום אנחנו מביאים בשורה אמיתית לאזרחי ישראל – תקשורת מתקדמת בפריסה רחבה ומשתלמת. בעזרת שיתוף הפעולה המצוין עם משרד האוצר והובלה מקצועית של מנכ״ל משרד התקשורת והצוותים המקצועיים, הצלחנו לפתוח אלפי נכסי מדינה לשימוש כל חברות הסלולר במחיר תחרותי ומשתלם. המהלך הזה יקדם את פריסת הדור החמישי, יפחית עומסים ברשתות, ישפר את השירות הסלולרי ויביא תחרות ואיכות – גם בפריפריה. נמשיך לפעול בנחישות כדי להפוך את התקשורת בישראל למודרנית, נגישה ומשתלמת יותר לכולם". שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' ציין, כי "המכרז החדש הוא מהלך חשוב, המאפשר שימוש בנכסי המדינה לטובת שדרוג תשתיות התקשורת בישראל – לטובת האזרחים, הכלכלה והתחרות במשק. אני מברך על שיתוף הפעולה הפורה עם משרד התקשורת ועל ההובלה המקצועית של אגף החשב הכללי, שפעלו יחד כדי לייצר מודל יעיל, שוויוני ורחב היקף לפריסת אנטנות סלולא

הפסקת התמיכה ב-Windows 10, שצפויה בקרוב, היא אירוע שמחייב התייחסות והתארגנות מיוחדים. אירוע זה מחייב ארגונים להיערך מחדש בתחום תשתיות מערכות המידע ויחידות הקצה. במקרים מסוימים מדובר בהחלפת התוכנה בלבד (מערכת ההפעלה) והתקנה מחדש של מערכת המחשב. אולם, במקרים רבים נדרשת גם החלפה של הציוד עצמו, מאחר שמעבדים במחשבים ישנים לא מותאמים למערכת ההפעלה החדשה. התעלמות מהמצב עלולה לעלות לארגון במחיר כבד בעתיד: העדר התמיכה של מיקרוסופט במערכת הישנה, העדר פונקציות אבטחה, ואי יכולת להתאים את המערכות לעדכונים ולחידושים בתשתיות המחשוב והתקשורת. התוכנית החדה של מפעיל: השלבים ועקרונות הבסיס שלה על רקע הבעיה הצפויה, וכדי שארגונים יהיו מוכנים לאירוע, מפעיל ביצעה מחקר ובדיקה מעמיקים, והכינה תוכנית מפורטת ל-"יום שאחרי", שמטרתה להבטיח לארגונים מעבר חלק, קל, בטוח ובעיקר משתלם כלכלית לשדרוג הנדרש כתוצאה מסיום התמיכה ב-Windows10. התוכנית מבוססת על כמה שלבים, שמתנהלים באופן מסודר ועם הקפדה על שני עקרונות בסיס: הראשון הוא לבצע את השדרוג ביסודיות ומקצועיות, מבלי שהארגון ירגיש (Seamless Upgrading), והשני הוא הכי כדאי שאפשר כלכלית – תוכנית שמציעה את המקסימום, שמעודד את השדרוג החיוני. התוכנית שמפעיל השיקה נותנת מענה לכל האתגרים האפשריים לביצוע המהלך, ומכילה יתרונות משמעותיים ובלעדיים לבוחרים להתקדם איתה. התוכנית כוללת את השלבים הבאים: מיפוי ואיפיון של המצב העכשווי של מערכות המחשב ותשתיות התוכנה. מיפוי מצבת מערכות ההפעלה בכל אחת מיחידות הקצה ודירוג התאמתן ליום שאחרי בפרט, ולדור הבא בכלל. זיהוי ותיעדוף צרכים – מיפוי והכנת רישום סדר והיקף עבודה נדרש, באילו מקרים נדרש שדרוג תוכנה בלבד ובאילו גם החלפה ושדרוג חומרה. אספקה והתקנה של מגוון מחשבים ניידים ותחנות קצה מגוונות, לצד שדרוג תשתיות אחרות ושרתים על פי צרכי הארגון ובלוח זמנים מסודר, לפי סדרי עדיפויות ברורים. אפשרות לטרייד אין – האפשרות זמינה לכל מחשב מכל מותג שברשותכם (נייח, נייד ואפילו מושבת), וכוללת זיכוי בסכום של עד 700 שקלים ברכישת מחשב נייד חדש Toshiba Dynabook. תרומה לקהילה (בשיתוף הרוח הישראלית) של המחשבים הישנים שהוחזרו, לאחר השמשתם. התרומה תגיע לבני נוער נזקקים, עם קרדיט לארגון התורם. חבילת ליסינג גמיש לארגונים, שמאפשר לווסת את היקף ההוצאה השנתית ומוגדר כ-"הוצאה עסקית" שוטפת, ולא השקעה הונית, שמהווה לארגונים רבים מכשול משמעותי. התארגנות ושריון כמות המחשבים הנדרשים לארגון ואפשרות משיכתם על פי הצורך, לאורך כל משך הפרויקט. מחויבות לרציפות עסקית ללקוח בביצוע המהלך. מפעיל הכינה את התוכנית לאחר ביצוע מחקר מעמיק מול לקוחות תוך זיהוי של הצרכים וההתנגדויות/חששות שלהם והשיקה אותה באחרונה, מאחר שמועד סיום התמיכה ב-Windows10 מתקרב והולך. מעוניינים במידע ו/או ייעוץ ראשוני ללא התחייבות? מפעיל הקימה "צוות תגובה" מהיר לנושא. לפרטים היכנסו לכאן.

מיקרוסופט החליטה להחליף את "מסך המוות הכחול" (BSOD) האייקוני שלה – המוכר לרבים כסמל לקריסות מערכת הפעלה בלתי צפויות – בגרסה חדשה בעלת רקע שחור. השינוי הזה, שמגיע אחרי עשרות שנות מסך כחול, צפוי להתגלגל לכל המכשירים המריצים את Windows 11, גרסה 24H2, כבר בקיץ הקרוב. אף על פי שהמראה ישתנה, ראשי התיבות BSOD – Blue Screen of Death עדיין יוכלו להישאר בשימוש באותו הקונטקסט, רק שכעת הם ייצגו את המילים "מסך המוות השחור" (Black Screen of Death). המושג "מסך כחול", המעיד על קריסת חלונות, קיים למעשה מאז השקת Windows 1.0 עוד בשנת 1985. עם זאת, מסך המוות ה"אמיתי", שסיפק נתונים חשובים על השגיאה ואף הצביע על הגורם לה, הופיע לראשונה רק בשנת 1993, ב-Windows 3.1. בכל מקרה מדובר במראה שהטריד בעלי מחשבים רבים ב-40 השנים האחרונות. The Windows Resiliency Initiative: Building resilience for a future-ready enterprise https://t.co/q8M6XFfx6U pic.twitter.com/NeQoi7RrBc — Windows Blogs (@windowsblog) June 26, 2025 חוסן – צו השעה האסטרטגי המעבר למסך שחור הוא חלק מהיוזמה הרחבה יותר של מיקרוסופט, המכונה "יוזמת חוסן חלונות" (- WRI ר"ת Windows Resiliency Initiative). היוזמה החדשה הזו הושקה בעקבות התקרית הגלובלית המשמעותית שאירעה לחברת קראודסטרייק (CrowdStrike) בשנה שעברה. נזכיר כי ב-19 ביולי אשתקד שמונה מיליון מסכי משתמש קיבלו מסך כחול בשל תקלת קראודסטרייק, שהשביתה אינספור שירותים, כולל נמלי תעופה, ברחבי העולם.  במהלך האירוע החמור מסכי המוות הכחולים היו "בולטים וכואבים לעין" וצצו פשוט בכל מקום. הם השפיעו אפילו על שירותים חיוניים כמו מוקדי חירום (911). המראה הדרמטי של המסך הכחול נתפש במיקרוסופט כ"חשיפה מביכה" בעידן השואף ל"אפס השבתות", מה שהוביל לרצון שלה "לנטרל חזותית" אם לא את  התופעה אז לפחות – את הבעיה. דייוויד ווסטון, סגן נשיא לאבטחת ארגונים ומערכות הפעלה ב-מיקרוסופט, הדגיש כי חוסן הוא "צו אסטרטגי" וחובה להטמיעו ביסודות תכנון המערכות. crowdstrike mood board ????????????*ੈ✩‧₊˚???? pic.twitter.com/XaZTSZWvjE — Kylie Robison (@kyliebytes) July 19, 2024 המסך השחור החדש, כך סבורים במיקרוסופט, הוא "משעמם הרבה יותר" מזה הכחול, ונראה במידה רבה כמו מסך עדכוני Windows רגיל, בשל מיקום הטקסט וגודל הגופן. הוא כולל רקע שחור עם טקסט לבן מינימלי, וחסר את פרצוף ה-':(' הקודם או קוד QR. ההודעה החדשה על תקלה נחשבת כפחות "ראוותנית", כשהמהלך כולו אמור לשדר התרעה "מקצועית יותר". מעבר להיבט האסתטי, מיקרוסופט משפרת את "כל תהליך איסוף השגיאות". בפוסט שפורסם בבלוג הרשמי של ענקית הטק, Windows Experience Blog, צוין כי: "שחרור Windows 11 24H2 כלל שיפורים באיסוף נתוני קריסות, שהפחיתו את זמן ההשבתה במהלך הפעלה מחדש בלתי צפויה לכשתי שניות עבור רוב המשתמשים". עוד הובהר בפוסט כי "אנו מציגים ממשק משתמש (UI) פשוט, התואם לחוויה המקוצרת. ממשק המשתמש המעודכן משפר את הקריאות ומתיישר טוב יותר עם עקרונות העיצוב של Windows 11, תוך שמירה על המידע הטכני על המסך כאשר הוא נחוץ". לפיכך המסך השחור, לפי מיקרוסופט, נועד להפוך את תיקון הבעיות לקל ומהיר יותר על ידי מתן "קוד עצירה" וזיהוי "מנהל ההתקן הרלוונטי". מה עוד כוללת יוזמת WRI? בנוסף צוין בפוסט כי יוזמת WRI היא מאמץ מקיף המתמקד ב"שיתוף פעולה עם המערכת האקולוגית", "הדרכה מעשית" ו"חדשנות מוצרית". לדוגמה, תוכנית MVI 3.0 של מיקרוסופט דורשת כעת משותפים לאמץ "נהלי פריסה בטוחים" ולבדוק "תהליכי תגובה לאירועים", וזאת על מנת לשפר את אמינות המערכת. עוד דווח כי יכולות Windows חדשות יאפשרו למוצרי אבטחה לפעול מחוץ לליבת המערכת, במצב משתמש, כדי לשפר את האמינות ואת ההתאוששות. חידושים נוספים כוללים את: QMR – (ר"ת Quick Machine Recovery) לאוטומציה של תיקונים לקריסות חוזרות; MCC (ר"ת Microsoft Connected Cache) – לייעול רוחב הפס באינטרנט עבור עדכונים; UPA (ר"ת Universal Print anywhere) להדפסה מאובטחת; Hotpatching עבור עדכוני אבטחה חודשיים ללא צורך בהפעלה מחדש; ואת Windows 365 Reserve – לגישה מיידית אל מחשב ענן במקרה של שיבושים במכשיר. למרות שהמסך החדש שואף למראה פחות דרמטי – ובכלל לא בטוח ששחור יראה פחות שרמטי מכחול בכל מקרה) יש הטוענים כי הוא מציע "פחות מידע ישיר" למנהלי המערכות, מכיוון שהוא חסר קוד QR או קישורים נוספים, מה שעלול להוביל לחיפושים רבים יותר באינטרנט, ולכן ליותר לחץ בדיעבד. עבור משתמשים, המסך השחור החדש עלול לגרום לבלבול מכיוון שהוא יכול להיראות "חשוד ודומה" למצבי מערכת אחרים, כגון שגיאת אתחול או עדכון הממתין לתורו. האופי ה"ברוטלי, אך ברור" של מסך המוות הישן מוחלף בתצוגה "חלקה וסטרילית", שישנם קולות הטוענים כי מקורה רצון לטאטא שגיאות מתחת לשטיח.

בדרך כלל אני משאיר את הדיווח על תוצאות הבדיקות של המכשירים שאני סוקר לחלק האחרון של הסקירה. אבל הפעם, אחרי שבדקתי את ה-Prestige 16 AI Evo B2HM החדש של MSI, החלטתי להקדים לפחות את אחת התוצאות: זמן העבודה. הוא הרשים אותי, ואז עוד מדרגה אחת מעל. מי שעוקב אחרי סקירות המחשבים במדור הזה יודע שאני משתמש במבחן ה-Modern Office של PC Mark 10 כדי להשוות את ביצועי הזמנים שמגיעים למבחנים. המחשב המסוים הזה של MSI הגיע ל-20 שעות ועוד 47 דקות. אני מתקשה להיזכר מתי מחשב נייד הגיע אצלי לתוצאה כזו. זה אמנם נובע מכך שהמחשב מגיע עם הסוללה הכי גדולה שניתן להתקין כיום במחשב נייד, אם רוצים להעלות אותו למטוס – וזה אומר 99.9 וואט/שעה, אבל מדובר בתוצאה מרשימה בכל מקרה, גם מאחר שהגודל של מסך ה-IPS של המכשיר הוא 16 אינץ', והוא מציע רזולוציה של 2560×1600 פיקסלים – כלומר, 2K. זה לא גורם למחשב, שמגיע עם שלדת סגסוגת אלומיניום/מגנזיום, להפוך לכבד מדי: הוא שוקל 1.5 ק"ג, שזה ממש לא הרבה למחשב נייד עם מסך בגודל כזה. הגובה שלו מגיע בשיאו ל-18.95 מ"מ. איפה הקווץ'? לפני שתתחילו לחשוב ש-Prestige 16 AI Evo הוא מחשב מושלם, אני שם ברקס קטן. המסך שלו מציע אמנם צבעים טובים, אבל הוא לא תומך במגע, ויש כאלה שהעובדה הזו מיד תפסול אותו עבורם. הוא גם לא מתאים למשחקים מודרניים, ולא רק מאחר שאין לו כרטיס מסך ייעודי לכך, אלא גם מאחר שהמסך מציע קצב ריענון בסיסי בלבד של 60 הרץ – וזה ממש לא מספיק לגיימרים של היום. MSI Prestige 16 AI Evo B2HM. צילום: יח"צ ויש עוד כמה בעיות, שצריך לציין שקשורות לעבודה במטרה להוציא ממנו את מרב הביצועים: הוא מתחמם, וזה מורגש היטב בצד שמאל, ששם ממוקמים חריצי הוצאת אוויר גדולים יחסית, שכנראה קרובים מאוד למעבד. בנוסף, הרעש של המאווררים בשיא העוצמה של העבודה הוא חזק וקשה, ואי אפשר אחרת, אם רוצים את כל הביצועים מהמחשב. עם זאת, אני מודה ומתוודה שלא ניסיתי את השימוש במחשב עם אוזניות משתיקות רעשים. משטח השליטה ענק, ממוקם היטב ונוח לעבודה, אבל לא התלהבתי יותר מדי מהמקלדת. המקשים מציעים ראש ישר לחלוטין, וגם יש הרגשה שהם לא יורדים מספיק עמוק כדי להעניק חוויית כתיבה ממש טובה. מעבד שאין בו הרבה בינה מלאכותית הסיבוב של הכישור חוזר למעלה, עם עוד סימן קריאה אחד קטן: המעבד שנבחר עבור המחשב הזה, לפחות בדגם שהגיע אליי לבדיקה, הוא Core Ultra 9 285H. זה אולי המעבד הכי גבוה שמציעה אינטל במשפחה הזו שלה, שהיא חלק מדור ה-Arrow Lake, אבל זה מעבד שהרבה בינה מלאכותית אין בו – את זה מוצאים במשפחת ה-Lunar Lake של החברה, זו שבקצה השם של המעבד יש V ולא H. Prestige 16 AI Evo מגיע עם 32 גיגה-בייט זיכרון RAM מסוג LPDDR5, ויש כונן אחסון בנפח של 1 טרה-בייט. השבב הגרפי הוא הפתעה לטובה: מדובר ב-Arc 140T של אינטל עצמה. אמנם, זה לא שבב גרפי שיספק את הביצועים הכי טובים במשחקים, אבל התוצאה שלו ב-Compute של Geekbench 6 עמדה על כ-42,700 נקודות, מול כ-97,800 נקודות של GeForce RTX 5060 mobile edition, שעולה פחות או יותר עוד 4,000 שקלים. עבור מי שלא מגדיר את עצמו כגיימר מושבע, הביצועים האלה אמורים לספק אותו. יש אפילו משחקים שאוהבים יותר כרטיסים פשוטים יותר, אבל כאן אני מגיע כבר למקומות אחרים. יש רק אבל קטן, וזה לא חדש – ניתוק המחשב מהזנת כבל החשמל שלו הורידה את הביצועים של השבב לסביבות 28 אלף נקודות. עוד משהו בעיצוב לסיום יש עוד משהו בולט במחשב הזה: כיום, ברוב המכריע של הניידים, גם עם מסכים גדולים – שאינם מיועדים לשוק המשחקים – החיבורים מפוזרים משני צדי המחשב. כמו שהזכרתי לעיל, הצד השמאלי כאן מוקדש לקירור. בצד ימין יש חיבור רשת מקומית חיבור מדיה וכרטיס חכם. כל השאר, הראשיים, נמצאים מאחור: שני חיבורי USB-C, שאליהם אפשר לחבר את מטען ה-100 וואט שמגיע עם המחשב, חיבור USB-A וחיבור HDMI 2.1. המחשב החדש הזה של MSI טרם הגיע לארץ. המחיר שלו בתצורה שבה הוא הגיע לבדיקה עומד בחו"ל על 1,300 דולר, וזה, עם מע"מ ועוד קצת רווח יפה למוכר, אמור להיות מעט יותר מ-6,000 שקלים. במחיר כזה, מי שמחפש מחשב עם מסך גדול ברזולוציה סבירה ויותר, ביצועים יחסית גבוהים וזמן עבודה מעולה – ושיהיה בשביל כל שימוש עקרוני שבו לא נדרשת יותר מדי AI וגם לא ביצועי משחק מטורפים – חייב לשים אותו ברשימה הקצרה שלו.

משרד המשפטים האמריקני הסדיר את התביעה שלו נגד HPE, מה שסולל את הדרך לאישור רכישת הענק שלה את ג'וניפר (Juniper Networks) ב-14 מיליארדי דולר. מדובר בבשורה לא כל כך משמחת עבור סיסקו (Cisco), המובילה העולמית של שוק הרשתות. ההסדר, שהוגש ביום ו' האחרון לבית המשפט המחוזי בצפון קליפורניה ואושר – קובע, כי על השתיים למשוך את עסקי הרשת האלחוטית Instant On של HPE ולמכור את הרישוי וקוד המקור של תוכנת הבינה המלאכותית של מיסט (Juniper's Mist), המשמשת במוצרי ה-WLAN של ג'וניפר. זאת, "לטובת שימור התחרות במכירת פתרונות רשת מקומית אלחוטית ברמה ארגונית, WLAN". החל מסגירת העסקה של ג'וניפר, לפי ההסכם שאושר, ל-HPE יש 180 יום למכור את קוד המקור האמור, לאחר אישור של הממשל את זהות הרוכש. HPE התחייבה לסייע בהעברתם של 30 מהנדסים מג'וניפר, המכירים את קוד המקור של Mist AI Ops, לצד העברה של עוד 25 עובדים, הבקיאים בהליכי המכירה של  Mist AI Ops. על פי ההסכם שאושר, המשמעות היא מתן תמריץ כספי כדי לעודד את העובדים לעזוב את ג'וניפר ולעבוד אצל מי שיזכה במכירה. ההסדר המשותף בין השתיים דורש אישור שופט – ובכך יתייתר הצורך במשפט שנקבע ל-9 ביולי. HPE וג'וניפר הודיעו ביחד כי "ההסכם עונה לחששות של משרד המשפטים וסולל את הדרך לסגירת העסקה". אנטוניו נרי, מנכ"ל HPE, אמר, שהעסקה תציע ללקוחות הארגוניים "חלופה מודרנית של ארכיטקטורת רשת. השילוב של ארובה (HPE Aruba Networking) עם ג'וניפר, יעניק ללקוחות היצעמקיף של פתרונות רשת מאובטחים,מבוססי בינה  מלאכותית, המותאמים לעומסי עבודה של AI". רמי רחים, מנכ"ל ג'וניפר, אמר כי "זהו צעד מרגש קדימה… נענה לצורך קריטי של לקוחות, עם פתרונות רשת מודרניים ומאובטחים, כדי לחבר את הארגונים שלהם ולספק יסודות חיוניים לענן היברידי ולעבודה עם בינה מלאכותית". משרד המשפטים רצה למנוע את העסקה בינואר, בטענה שהיא תחנוק את התחרות ותוביל לכך, שבשוק יפעלו שתי חברות בלבד – סיסקו ו-HPE – השולטות במצטבר ביותר מ-70% משוק ציוד הרשת בארה"ב. בפברואר הכחישה ג'וניפר  את טענות הממשל, ואמרה כי התלונה אינה מייצגת באופן נכון את "הדינמיקה של השוק לפתרונות רשת אלחוטית ואת הרציונל של החברות לביצוע העסקה". "זהו ניצחון ענק עבור HPE, שותפיה ולקוחותיה", אמרו שותפי ענקית ה-IT, "המשמעות היא שסוף סוף יש בשוק מתחרה אמתי לסיסקו. ל-HPE יש כעת היצע רישות מלא לאורך כל הדרך: בדאטה סנטר, בסניפים, ובקמפוס – והכל מהבית של אותו ספק. המהלך יאתגר משמעותית את סיסקו. זהו מהלך המשנה את כללי המשחק עבור לקוחות HPE. זו הזדמנות מדהימה, המעניקה ללקוחות חופש בחירה". סיסקו לא הגיבה לדיווח.

עם עליית מתקפות הסייבר מאז תחילת מלחמת ישראל-חמאס, ממשלת ישראל אישרה בשבוע שעבר תקנות חירום שמעניקות סמכויות חסרות תקדים למערך הסייבר הלאומי ולשב"כ. התקנות, שאושרו בהליך בזק במשאל טלפוני בין השרים, נועדו להתמודד עם גל תקיפות הסייבר שמאיים על תשתיות דיגיטליות, שירותי ענן וארגונים אזרחיים, ומסמנות שינוי מהותי בממשק שבין המדינה, המגזר העסקי והציבור הרחב. מה שפעם היה בגדר המלצה, הפך כעת לחובה משפטית עם אחריות אישית, השלכות תדמיתיות, וחשיפה לקנסות. התקנות גם מעבירות מסר ברור שאומר – האחריות על אבטחת המידע אינה רק של המדינה, אלא גם של הגורמים הפרטיים שמספקים שירותים דיגיטליים קריטיים. בכך, הן מחזקות את שיתוף הפעולה בין המגזר הציבורי לפרטי, ומעודדות יישום של Best Practices עולמיים בתחום הסייבר שלושת החידושים המרכזיים שהתקנות קובעות  סמכות דרישת מידע: למערך הסייבר הלאומי יש כעת סמכות לדרוש מספקי שירותי ענן ושירותים דיגיטליים כל מסמך או מידע, כאשר יש חשש ממשי לתקיפת סייבר חמורה או כאשר תקיפה כזו מתבצעת בפועל. המטרה היא לאפשר זיהוי, בלימה וטיפול מהיר באיומים, ולמנוע פגיעה בזמינות, מהימנות ורציפות השירותים. חובת דיווח מיידית: ספקים חייבים לדווח באופן מיידי למערך הסייבר הלאומי על כל תקיפת סייבר חמורה, במיוחד אם יש חשש שהפגיעה אינה מוגבלת לספק עצמו, או שהיא עלולה להשפיע על מספר משמעותי של משתמשים. אי-דיווח יגרור סנקציות משמעותיות. חובת עדכון ללקוחות: מעבר לדיווח לרשויות, הספקים מחויבים לעדכן כל ארגון מקושר שעלול להיפגע מהתקיפה, אלא אם ניתנה הוראה אחרת. מדובר במהלך שמחזק את השקיפות, אך גם את האחריות של הספקים כלפי לקוחותיהם. עמידה בסטנדרטים ותקנים גלובליים תספק הקלות רגולטוריות אחת הנקודות המעניינות בתקנות היא הפטור שמקבלות חברות שמיישמות תקינה בינלאומית מחמירה בתחום הסייבר (ISO/IEC 27001, SOC 2 Type 2, CMMC Level 3). חברות אלו, שמוכיחות עמידה בסטנדרטים גלובליים, יוכלו ליהנות מהקלות רגולטוריות – מהלך שנועד לעודד אימוץ תקנים מתקדמים ולצמצם את הנטל הביורוקרטי על גופים שמובילים באבטחת מידע. התקנות מפרטות גם את רשימת התקנים המשלימים – בהם ISO/IEC 27017, ISO/IEC 27701, PCI DSS ואחרים – ומבהירות כי ספקים שמצהירים על עמידה בהם, יזכו ליחס מועדף ויוכלו להגיש תצהיר מסודר במקום לעמוד בכל דרישות הדיווח והעדכון הרגילות. התקנות צפויות להשפיע בצורה ניכרת על שוק שירותי הענן, חברות סטארט-אפ וספקי שירותים דיגיטליים, שמעתה יידרשו להיערך טוב יותר לאיומי סייבר ולהשקיע באבטחת מידע. מצד אחד, התקנות עשויות להוביל לעלייה בהוצאות התפעוליות של חברות קטנות ובינוניות, שיאלצו לעמוד בדרישות מחמירות או להסתמך על ספקי ענן גדולים שמיישמים תקינה בינלאומית. מצד שני, יש כאן פוטנציאל ליצירת יתרון תחרותי לחברות ישראליות בשוק הבינלאומי, בזכות עמידה בסטנדרטים מחמירים והגברת אמון הלקוחות. התקנות גם מעבירות מסר ברור שאומר – האחריות על אבטחת המידע אינה רק של המדינה, אלא גם של הגורמים הפרטיים שמספקים שירותים דיגיטליים קריטיים. בכך, הן מחזקות את שיתוף הפעולה בין המגזר הציבורי לפרטי, ומעודדות יישום של Best Practices עולמיים בתחום הסייבר. "צורך מבצעי דחוף ומיידי" ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה. צילום: נורית יהלומי התקנות, שיהיו בתוקף ל-30 יום בלבד, הוצגו כצעד הכרחי נוכח "צורך מבצעי דחוף ומיידי", לאור העלייה בהיקף התקיפות והנזקים, המוערכים בכחמישה מיליארד דולר בשנה לישראל. עם זאת, יש מי שמבקר את האישור המהיר וטוען כי מדובר בסימפטום למשבר עומק. ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אומרת כי "הכתובת הייתה על הקיר, ועדיין אין חוק סייבר מסודר שמסדיר את סמכויות המדינה במרחב הדיגיטלי האזרחי". היא מזהירה מפני קבלת החלטות חפוזה שמדלגת על דיון ציבורי ופרלמנטרי. במערך הסייבר הלאומי כבר מקדמים תזכיר חקיקה, שיבקש להסדיר את הנושא בחוק יסוד, אך טרם הוחלט האם מדובר בהעתקת התקנות או בהרחבתן. עד אז, ישראל פועלת במצב חירום מתמשך, תוך ניסיון לאזן בין שמירה על חוסן דיגיטלי, חופש פעולה עסקי וזכויות הפרט. תקנות החירום החדשות הן תגובה נחוצה למציאות ביטחונית משתנה, אך גם תמרור אזהרה: ישראל חייבת לעבור מהתנהלות של "כיבוי שריפות" להסדרה רגולטורית סדורה, שתבטיח הגנה אפקטיבית על המרחב הדיגיטלי מבלי לפגוע בחופש, ביזמות ובחדשנות שמאפיינים את המשק הישראלי. אמנם אין בתקנות דרישה מפורשת לנקוט באמצעי הגנה, כגון התקנת פתרונות אבטחה, ביצוע סקרי סיכונים, או הצפנה. כמו כן אין חובה חוקית לפעול פרואקטיבית למניעת תקיפה, אך בפועל – אי-קיום אמצעים בסיסיים יכול להחמיר את חומרת התקיפה ואת התגובה הרגולטורית. השאלה שנותרה פתוחה: האם התקנות הללו הן התחלה של עידן חדש, או עוד טלאי זמני על מערכת שמחכה לרפורמה אמיתית? הכותבת היא מנהלת מערך לקוחות בחברת ארמורי דיפנס

לכל הנוסעים והנוסעות בטיסות, שימו לב: ה-FBI וחברות הגנת סייבר מזהירים כי קבוצת האקרים פעלתנית, המכונה עכביש מפוזר (Scattered Spider) מכוונת בימים אלה מתקפות כנגד חברות תעופה וארגונים במגזר התחבורה. בהודעה קצרה שנמסרה בסוף השבוע (ו'), הבולשת הודיעה כי היא "צפתה באחרונה" במתקפות סייבר, שדפוס פעולתן דומה לזו של 'עכביש מפוזר, אשר כוונו לעבר ארגונים ממגזר התעופה. ALERT—The FBI has recently observed the cybercriminal group Scattered Spider expanding its targeting to include the airline sector. These actors rely on social engineering techniques, often impersonating employees or contractors to deceive IT help desks into granting access.… pic.twitter.com/gowmbsAbBY — FBI (@FBI) June 27, 2025 הבולשת לא לבד: גם מנדיאנט ופאלו אלטו התריעו בסמיכות זמנים להודעת הבולשת, חוקרים ממנדיאנט (Mandiant), יחידת אבטחת הסייבר של גוגל, כמו גם חוקרי יחידה 42 – יחידת מחקר האיומים של פאלו אלטו (Palo Alto), דיווחו כי גם הם היו עדים למתקפות סייבר שכאלו. 'עכביש מפוזר' הוא למעשה קהילת האקרים, רובם דוברי אנגלית, ובדרך כלל מדובר בבני נוער או בצעירים. המניע שלהם הוא כלכלי: לגנוב נתונים רגישים מרשתות הקורבן ולסחוט אותו. הם ידועים גם בטקטיקות ההונאה שלהם – לרוב אלו מתבססות על הנדסה חברתית, פישינג ולפעמים איומים באלימות כלפי מוקדי תמיכה ומוקדים טלפוניים של הקורבן – כדי לקבל גישה לרשתות שלהם, ולפעמים לפרוס כופרות. לפי הודעת ה-FBI, "ההאקרים עלולים לפגוע בתאגידים גדולים ובספקי ה-IT של צד שלישי שלהם, כלומר "כל אחד במערכת הסובבת של חברות התעופה, כולל ספקים וקבלנים – עלול להיות בסיכון". האזהרה מגיעה ברקע שתי פריצות – לכל הפחות – של חברות תעופה שדיווחו כי נפרצו החודש. Hawaiian Airlines is addressing a cybersecurity event that has affected some of our IT systems. Our highest priority is the safety and security of our guests and employees. Flights are operating safely. We will share updates as available. — Hawaiian Airlines (@HawaiianAir) June 26, 2025 ????????✈️ #WestJet (@WestJet), an airline based in #Calgary, #Canada ????????, has been the target of a new cyber attack. The threat actor behind this #hack has not yet been identified. Stay informed, monitor cyber threats, and sign up for free on #VenariX ???? https://t.co/MIrVcC7CSq… pic.twitter.com/8HcyC0vaSf — VenariX (@_venarix_) June 18, 2025 הוואיאן (Hawaiian Airlines) הודיעה ביום ה' האחרון כי היא התוקפה בסייבר וכי היא "פועלת לאבטח את מערכותיה בעקבות המתקפה". חברת התעופה השנייה בגודלה בקנדה, WestJet, דיווחה על מתקפת סייבר ב-13 ביוני. המתקפה הייתה מתמשכת והתקלה טרם תוקנה. דיווחים בתקשורת קישרו את האירוע לחברי 'עכביש מפוזר'. עוד ציינו המומחים כי גל חדש זה של מתקפות, מגיע זמן קצר לאחר שכנופיית פושעי הסייבר התמקדה במגזר הקמעונאי בבריטניה ובתעשיית הביטוח. ההאקרים פרצו בעבר לרשתות מלונות, בתי קזינו וענקיות טכנולוגיה. האם העכבישים הם שפרצו למארקס אנד ספנסר? בתחילת החודש פרסמנו כי ההאקרים שפרצו למערך המחשוב של מרקס אנד ספנסר (Marks & Spencer), שלחו מייל לעגני לסטיוארט מאצ'ין, מנכ"ל ענקית הקמעונאות, הביעו את שמחתם על מעשיהם ודרשו תשלום. המייל נשלח באפריל מקבוצת ההאקרים דראגון פורס (DragonForce) – באמצעות חשבון דוא"ל של עובד. משלוח המייל אישר – בראשונה, כי מרקס אנד ספנסר נפרצה על ידי קבוצת כופרות, נתון שענקית הקמעונאות סירבה לאשר עד אז. מתקפת הסייבר גרמה נזק עצום לרשת הקמעונאות בת 141 השנים, והסבה נזקים של יותר מ-400 מיליון דולרים. שבועות רבים לאחר המתקפה, ענקית הקמעונאות עדיין לא מסוגלת לקבל הזמנות מקוונות. זהות דרגון פורס איננה ודאית: יש חוקרים הטוענים שהם יושבים במלזיה, בעוד חלקם אומרים שהם מרוסיה, ואחרים ציינו כי המייל שלהם מרמז שהם מסין. מאידך, גרסה אחרת טוענת כי הם-הם הקולקטיב המבוזר של האקרים מערביים צעירים – חלקם בני נוער בארה"ב ובבריטניה, בשם 'עכביש מפוזר', ושהם העומדים מאחורי הפריצות – למרקס אנד ספנסר, לקו-אופ (Co-op) ולהרודס (Harrods). העכביש המפוזר, המכונה גם UNC3944, זכתה לפרסום בזכות מעורבותה בפריצה ובסחיטה של שתי חברות הימורים וקזינו ענקיות – ​​Caesars Entertainment ו-MGM Resorts International ב-2023. באחרונה, חבריה פרצו ללקוחות סנואופלייק (Snowflake).

קרן IdeaFUND, שמשקיעה ברעיונות לפתרונות טכנולוגיים שעולים "מהשטח", תשקיע גם בכאלה שעלו מה-שטח של המלחמה עם איראן – בממ"ד, או במקלט. הקרן הודיעה באחרונה כי היא תקצה סכום של עד 100 אלף דולר לכל רעיון שכזה שיעבור את שלבי הבדיקה שלה. זה כולל גם רעיונות של מי שהיו בשירות מילואים בזמן מלחמת 12 הימים. ב-IdeaFUND אומרים ש-"מדובר בגיוס אזרחי יוצא דופן: לא עוד מיזמי היי-טק שצומחים מתוך מעבדות או קרנות הון-סיכון, אלא פתרונות שמגיעים מהשכנים נטולי המרחב המוגן, מהחיילות, מהמורים, מהעובדות הסוציאליות, מההורים, מהמהנדסות ומהמתכנתים – שמכירים.ות את האתגרים בשגרת החירום מקרוב". הקרן תשקיע לא רק ברעיונות של אנשים שיש להם ידע ביזמות ובטכנולוגיה, ומשאבים פיננסיים עצמיים. "כל שנדרש הוא לנסח שורת רעיון אחת – ולהתחיל תהליך שעשוי להפוך אותו למיזם חברתי־טכנולוגי, בליווי יזם ייעודי, מנטורים בכירים ותקציב ראשוני של עד 100 אלף דולר לפיתוח ההתחלתי", נמסר מהקרן. "יש יותר רעיונות שישנו את העולם במגירות של אנשים שלא יכולים להקים סטארט-אפ מאשר בכל חברות החדשנות וההון סיכון יחד", מצטטים במיזם את העתידן פרופ' דוד פסיג, חבר הוועדה המייעצת של IdeaFUND. בין החברים הנוספים בבורד שלה נמצאים יועז הנדל, לשעבר שר התקשורת, מג"ד במיל' ויו"ר תנועת המילואימניקים; אלוף (מיל') יצחק ג'רי גרשון, לשעבר יו"ר רשות שדות התעופה; תא"ל (מיל') צביקה חיימוביץ', לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית; ואל"מ (מיל') שרון נקש, שהיה מפקד בצה"ל בעולמות הלוגיסטיקה והטכנולוגיה. איך זה עובד? בשלב הראשון, כל אזרח מוזמן לשלוח שורת רעיון אחת בלבד, דרך טופס פשוט באתר הקרן. הרעיונות שיגיעו יעברו מערכת דירוג מבוססת משחק, שבה משתתפים אנליסטים ומתנדבים, שמדרגים את הפוטנציאל. 100 הרעיונות המובילים יוזמנו ל-"פסגה" – מעין שילוב בין ספיד-דייטינג לתוכנית הכרישים, שבה ההוגים של אותם רעיונות ייבחנו מול מנטורים בכירים מעולמות הביטחון, החינוך, הרווחה והטכנולוגיה. מבין אלה ייבחרו 10 רעיונות שלכל אחד מהם יוצמד פאונדר (יזם), שיגויס במיוחד דרך חברת ההשמה האנטר, מ-"פול" הפאונדרים, על בסיס כישורים אישיים בלבד: יכולת הובלה, כריזמה ותשוקה לרעיון – ולאו דווקא ניסיון ביזמות או תואר אקדמי. כל פאונדר יקבל 30% מהמיזם, ומגיש הרעיון – 10%. שאר האחוזים שמורים לקרן ולמנטורים. אם בתוך חצי שנה יצליח היזם לגייס סבב סיד – המיזם ייצא לדרך. אם לא – IdeaFUND תספוג את ההשקעה הראשונית. IdeaFUND נוסדה על ידי היזם והאקטיביסט גיל גולדשטיין, מתוך ההבנה שרעיונות מעולים לא מחכים לזמן אידיאלי, אלא צומחים דווקא מתוך השטח, גם ובעיקר בתקופות מאתגרות. המטרה של הקרן היא להרחיב את מעגלי ההשפעה והחדשנות בישראל, ולהביא רעיונות פורצי דרך מתוך הפריפריה החברתית והגיאוגרפית, "מהחיים עצמם", דווקא בזמן שהציבור כולו מגויס לעורף ולחזית.