טכנולוגיות הודיות שהוטמעו במערכות IT באיראן כללו יכולות של "דלת אחורית", מעקב ריגול ופריצה אליהן, והופעלו על ידי הביון הישראלי – כך נטען בדיווח שפורסם הבוקר (ב') במדינה. עוד נטען בדיווח כי המערכות האלה שימשו לחיסול מדעני הגרעין האיראניים במהלך המלחמה בין שתי המדינות. לפי העיתון האיראני כיהאן, הפופולריות של התוכנה ההודית גרמה לחדירת טכנולוגיות רבות למדינות המפרץ הפרסי ולאיראן. "לאחר חדירת המוסד לאיראן וחקירות נוספות עם סין ורוסיה נחשף כי מתכנתים הודים נמצאו בקשר עם איראן – דרך סטארלינק של אילון מאסק", נכתב בעיתון, המזוהה עם המשטר. איראן הוציאה את סטארלינק מחוץ לחוק היום דווח כי הממשלה באיראן אסרה על השימוש בסטארלינק והוציאה אותו מחוץ לחוק, מחשש שהוא ישמש ל-"התערבות זרה בתשתיות התקשורת הלאומיות". בהודעת משרד ה-ICT של איראן נכתב כי מעתה, התפעול, המכירה או האחזקה של ציוד של סטארלינק איננו חוקי בשטחה של המדינה. לפי חלק מהפרסומים, השגת המידע האיראני הרגיש, שנטען שהושג דרך סטארלינק, מילאה תפקיד משמעותי בחיסול שביצעה ישראל במהלך המלחמה של יותר מ-12 מדעני גרעין איראנים, שהיו מעורבים בתוכנית הגרעין של הרפובליקה האסלאמית. "מעצרים וחקירות חשפו אמת מזעזעת" הדיווח מגיע בעקבות חקירה שערכו כוחות הביטחון באיראן. ועדה מיוחדת, שבה חברים גם יועצים מסין ומרוסיה, העלתה נתונים חמורים על הפעילות של תוכנות זרות המגיעות מהודו. לפי העיתון, "מעצרים וחקירות חשפו אמת מזעזעת. רבות מהתוכנות ההודיות הפועלות באיראן הן ישראליות וכוללות בתוכן 'דלתות אחוריות'. אלה שולחות נתונים לישראל, בזמן אמת. הנתונים כוללים מידע רגיש – נתוני מרשם אוכלוסין, פרטי דרכונים, נתוני מערכות שדות תעופה ועוד". על פי הנכתב בכיהאן, תוכנות אלה הנגישו יכולות שליטה מרחוק לביצוע שיבושים במערכות צבאיות. עוד דווח כי תוכנות דומות לאלה שנעשה בהן שימוש באיראן נמצאות גם בקרב ארגונים במדינות המפרץ – איחוד האמירויות הערביות, סעודיה, קטאר וכוויית. "המשמעות היא שכל מי שנכנס ויוצא ממדינות אלה מנוטר – והמידע אודותיו עובר לישראל", צוין. באתר מהמפרץ הפרסי נכתב כי "חקירת הפעילות של חברות תוכנה וטכנולוגיה הודיות באיראן מדגישה את ההצטלבות המורכבת של טכנולוגיה, ריגול ולוחמה בסכסוך בין איראן לישראל. בעוד שחברות הודיות מספקות תשתית דיגיטלית חיונית למוסדות איראניים, הרי שהגישה לדלת האחורית, המנוצלת על ידי המודיעין הישראלי, מדגישה את הסיכונים של תוכנות זרות בסביבות רגישות של ביטחון לאומי. המקרה משמש תזכורת בוטה לאופן שבו לפגיעויות סייבר עלולות להיות השלכות בעולם האמיתי, בעת סכסוכים גיאו-פוליטיים". לא נמסרה תגובה מממשלת הודו.

בנק ישראל מקיים בימים אלו תהליך היוועצות עם חברות טכנולוגיות וגורמי מקצוע, במסגרת תהליך מורכב וארוך של בחינת השקת מערכת "השקל הדיגיטלי" של הבנק המרכזי, שתהיה מטבע רשמי של מדינת ישראל וזמינה לכל פעולה פיננסית. הבנק פרסם מסמך אפיון, שהופץ בין חברות טכנולוגיות כדי לקבל את חוות דעתן. במסמך מוסבר, כי השקל הדיגיטלי הוא מטבע דיגיטלי CBDC, המהווה התחייבות של בנק ישראל כלפי כל מי שיש לו כסף, כולל אנשים פרטיים, בתי עסק וארגונים שונים. השקל הדיגיטלי יצטרף לקטגוריית המזומן הפיזי שקיים בבנקים, והוא יהיה חלק מהמזומן שיעמוד לרשות האזרח. לאחר שיופעל, אם וכאשר הבנק יקבל החלטה, הוא יהווה הליך חוקי בישראל עם יחס המרה של אחד לאחד לכל צורה אחרת של שקל ויפעל לצד מגוון אמצעי תשלום הקיימים כיום. היתרון הבולט, לדברי כותבי נייר העמדה, הוא, שאת ההליך כולו ינהל בנק ישראל ולמעשה הוא יהיה אחראי כלפי כל מי שיהיה לו שקל דיגיטלי, וייתן לו למעשה ביטחונות נוספים מעבר למה שהבנקים נותנים לכולנו. יואב סופר, מנהל פרויקט השקל הדיגיטלי, מה עומד מאחורי רעיון השקל הדיגיטלי? "החשיבה הראשונית נעשתה בבנק ב-2017, כאשר גם בעולם הנושא היה בשלבים מוקדמים. הקורונה האיצה את הדיגיטציה של הכלכלה ואת הצורך בתשלומים דיגיטליים, ואז גם היו הגלים הראשונים של הקריפטו, שגם הטרידו חלק מהמוסדות הפיננסיים בעולם. ואז גם כל הבנקים החלו לבחון תהליכים דומים, וגם אצלנו, לבקשת הנגיד, החל תהליך בחינה די מורכב וארוך, שכאמור עדיין לא הסתיים". ישאל האדם הפשוט: רוב התעבורה הפיננסית שלנו היא דיגיטלית, בבנקים, כרטיס אשראי, אז למה אנחנו צריכים שקל דיגיטלי? "זה נכון, אבל יש חלקים בציבור שעדיין משתמשים במזומן, שמקורו בכסף שיש לך בבנק. הכספים האלו מהווים את ההתחייבות שלנו כלפי הציבור. הבנקים אכן יבטיחו שהכסף הזה יהיה תמיד זמין ונגיש. באופן טבעי אנשים חשים בטוחים יותר עם מזומן, ואנחנו רוצים לתת להם את אותה תחושת ביטחון. בפועל יהיו לך סוגים שונים של ארנק דיגיטלי, בצורות שונות שתוכל לחבר אותם לזהות אחת, ואנחנו נהיה אחראים לכך. זה עוד מהלך שנועד להגביר את הביטחון של הכסף של הציבור, שזו האחריות שלנו".  אבל אני לא אעשה את הפעולות דרך בנק ישראל ישירות, אלא דרך גופים מסחריים אחרים? "שאלה נכונה. אנחנו לא נתנהל מולך ישירות, אבל כן נעשה פעולות של זיהוי, כגון איסור הלבנת הון, אבל ההתנהלות תהיה דרך ספקי משנה מורשים, וזה לא חייב להיות דווקא בנקים, ולא מוסדות פיננסיים. למשל, אוכל להחליט שאני רוצה לנהל ארנק דיגיטלי אחד בבנק שלי, ארנק אחר נניח דרך רשת המרכולים שאני קונה בה, או חברת התעופה שאני טס איתה. כל הגופים האלו יכולים להיות ספקי תשלום דיגיטליים, כמובן מורשים על ידינו". איך זה יעבוד? דרך אפלקציה או משהו אחר? "זה יכול להיות אפליקציה לטלפון או למחשב, או כל מדיה אחרת. גם בית העסק יקבל אפליקציה שתתחבר לקופה הממוחשבת שלו, והם יתממשקו למערכות ה-ERP שלו. אני יכול לקבל כסף לחשבון השקל הדיגיטלי שלי, על ידי כך שמישהו יעביר לי, או שאני מעביר מחשבון הבנק שלי, שם יש לי יתרה, או להגיד לכל אחד להתחבר לחשבון השקל הדיגיטלי ולבצע פעולות. כמובן שזה יעבוד גם מול בנקים וגופים פיננסיים בחו"ל במדינות שבהן זה כבר קיים". אילו תועלות נוספות יהיו למי שיחזיקו בשקלים דיגיטליים? "אחד הדברים שאנחנו מנסים לייצר הוא שזה יתמוך בכל מיני יישומי תשלום חדשניים, שלא כל כך קיימים היום, והם שואבים השראה מעולם הקריפטו. למשל, כשאני רוכש ממך איזשהו נייר ערך באיזושהי בורסה דיגיטלית, ובשונה מהמצב היום, שאני צריך להעביר את הכסף ונייר הערך מגיע אליי נגיד רק מחר, אז אותה בורסה דיגיטלית תומכת בתרחיש תשלום שבו אני נועל שקלים דיגיטליים ואת ניירות הערך ורק אז מתבצעת העסקה. זו כמובן רק דוגמה אחת, ויש עוד דוגמאות מעולמות אחרים. נניח שאני מפעל, ואני מזמין סחורה מספק שלי, או שהספק שולח את הסחורה ורק אח"כ הוא מקבל את הכסף. במערכת החדשה של תשלומי שקל דיגיטלי, אני אוכל לראות שהסחורה אצלו מוכנה לאריזה, ואז אני אוכל לשחרר חלק מהכסף, וכאשר המשאית תהיה בפתח היישוב שלי אוכל לשחרר את היתרה. זה יגרום להפחתת סיכונים ומסחר הרבה יותר בטוח ופשוט, כי חלק מהגופים, כמו שאמרתי, לא צריכים להיות בנקים, שמטבע הדברים הם גופים שמרנים.  מה זה אומר מבחינת הפיקוח על הבנקים? הפיקוח היום אינו רק על הכסף, אלא על נושאים טכנולוגיים, על הסייבר שלהם, וגם על דרכי השירות. אם אני לא אקבל שירות טוב בארנק הדיגיטלי שלי במקום מסוים, אעביר אותו למישהו אחר, וזה יגביר את התחרות בשוק, שזה דבר טוב בכל מקרה. המרכיב הטכנולוגי הוא ללא ספק חשוב מאוד". מה סטטוס התהליך כעת? "אנחנו נבדוק את ההצעות הרבות שזורמות אלינו, נעבד אותן למסקנות, נכניס את זה לתהליכים ושיקולים נוספים, ואז נקבל החלטה. בכל מקרה, אני חושב שיש פה אתגר טכנולוגי לחברות היי-טק, ואני פונה מכאן, באמצעות המדיה שלכם, לכל מי שיש להםרעיונות או פתרונות, לפנות אלינו. תהליך הבחינה כולל גם מרכיבים אחרים, ורק אחרי כל הבדיקות נקבל החלטה האם להמשיך הלאה".    

היומון הכלכלי הבריטי פייננשל טיימס דיווח אתמול (א') שהמשקיעים של ענקית הבינה המלאכותית אנבידיה מימשו בשנה האחרונה מניות בסך כולל של יותר ממיליארד דולר. כמחצית מסכום זה מומש בחודש האחרון, בעקבות עליות חזקות בשער המניה והמתחים הגיאו-פוליטיים. מאז תחילת השנה, שער המניה של אנבידיה עלה ב-14%, למרות החששות הנובעות מהגבלות על מכירת רכיבי בינה מלאכותית למדינות זרות, ובעיקר לסין. בשבוע שעבר, המניה של החברה עלתה במהלך חמישה ימים רצופים. זאת, בין היתר עקב אמירתו של ג'נסן הואנג, המייסד והמנכ"ל של אנבידיה, שלפיה פעילות החברה בתחום הרובוטיקה נותנת לה את הזדמנות הצמיחה הטובה ביותר, אחרי הבינה המלאכותית. יצוין כי בעקבות העלייה בשער המניה, שווי השוק של אנבידיה הגיע ל-3.9 טריליון דולר (ונכון להיום עומד על 3.85 טריליון). אנבידיה היא החברה בעלת שווי השוק הגדולה ביותר בעולם, ואחריה נמצאות מיקרוסופט ואפל. כמו כן, לפי רשימת המיליארדרים של פורבס, העלייה הזאת הפכה את הואנג לאיש ה-10 הכי עשיר בעולם, עם הון של 137.4 מיליארד דולר, נכון לפרסום שורות אלה. האיש העשיר ביותר בעולם ממשיך להיות אילון מאסק, עם הון של 409.8 מיליארד דולר, כשמיד אחריו בדירוג, והרחק מאחוריו בכסף שלהם, נמצאים לארי אליסון, מארק צוקרברג והנשוי הטרי ג'ף בזוס.

למרות המלחמה המתמשכת בעזה והמלחמה הקצרה עם איראן, המצב של ההיי-טק הישראלי בסך הכול טוב, כשזה נוגע להשקעות בענף. המסקנה הזאת עולה משני דו"חות שפורסמו הבוקר (ב') – האחד של סטארט-אפ ניישן סנטרל והשני של לאומיטק ו-IVC, שם מדובר על נתונים ראשוניים. הדו"ח של לאומיטק ו-IVC מתמקד ברבעון השני של השנה ואילו זה של סטארט-אפ ניישן סנטרל – במחצית הראשונה, אם כי יש בו גם מעט נתונים אודות הרבעון. יש לציין שעקב שיטות החישוב השונות של כל אחד מהדו"חות, הנתונים שונים, אבל שניהם מצביעים על מגמה של עלייה, לפחות לעומת הרבעון הראשון. כך, על פי הדו"ח של לאומיטק ו-IVC, סך הגיוסים של ההיי-טק הישראלי ברבעון השני עמד על 2.72 מיליארד דולר – גידול של 20% לעומת הרבעון הראשון, אולם קיטון של 10% בהשוואה לרבעון השני אשתקד. מספר הסבבים (הידועים) עמד על 50 – ירידה של 12% בהשוואה לרבעון הקודם. יש לציין שעורכי הדו"ח לא כללו בו את הגיוס שהשלימה במהלך הרבעון סייף סופראינטליג'נס – הסטארט-אפ החדש של ד"ר איליה סוצקבר, לאחר שעזב את OpenAI – בסכום של שני מיליארד דולר. הוא כן כולל את הגיוס שביצעה החודש סייארה, שעמד על 540 מיליון דולר, ואת זה של AI21 Labs, שגייסה 300 מיליון דולר. מקור: Israeli Tech Review Q2/2025 עוד מציינים בדו"ח זה שבדומה לרבעונים האחרונים, הסבבים הגדולים אחראיים לכ-30% מסך הגיוסים ברבעון. התחומים הבולטים הם הסייבר וה-GenAI – הן במספר הסבבים והן בסכומים שגויסו. שני התחומים האלה משכו קרוב ל-85% מכלל ההון שהושקע בחברות ההיי-טק הישראליות ברבעון המדווח. כמו כן, חברות הדיפנס-טק ממשיכות למשוך, יותר ויותר, את תשומת הלב ואת הכסף של המשקיעים, וגם ברבעון זה נרשמה עלייה בגיוסים בתחום. מגמה בולטת שחוקרי IVC ולאומיטק מציינים היא ההתמקדות של קרנות ההשקעה בפורטפוליו החברות הקיימות שלהן, יותר מאשר השקעה בחברות חדשות. לדברי גיא הולצמן, יו"ר IVC, "העובדה שכ-85% מההון שגויס ברבעון השני זרם לחברות בתחומי הסייבר וה-GenAI מצביעה על מיקוד גורף של ההיי-טק הישראלי בתחומים אלה. זו מגמה דומה למה שאנחנו רואים בשוק האמריקני, שם חברות הבינה המלאכותית מושכות עניין ומשאבים עצומים, וחברות הסייבר שומרות על מעמדן כחזית של חדשנות וצמיחה. הנתונים מדגישים את התלות ההולכת וגדלה של שוק ההון הטכנולוגי בתחומים אלה, על חשבון פיזור רחב יותר של ההשקעות". נתוני סטארט-אפ ניישן סנטרל לעומת לאומיטק ו-IVC, לפי נתוני סטארט-אפ ניישן סנטרל – שם כן כוללים את הגיוס של סייף סופראינטליג'נס, ברבעון השני נרשמה עלייה משמעותית בסכום הגיוסים – מ-3.3 מיליארד דולר ברבעון הראשון לשישה מיליארד, אך גם ירידה במספר הסבבים – מ-214 ל-151. עד כה דווחו בחודש יוני 31 סבבים בהיקף של 1.3 מיליארד דולר – כשליש מהם אחרי ה-13 ביוני, שהוא תאריך פתיחת המלחמה עם איראן. כאמור, הדו"ח הזה מתמקד במחצית הראשונה של 2025, ועולה ממנו כי היא הייתה החזקה ביותר בשלוש השנים האחרונות בהיקף הגיוסים. סטארט-אפ ניישן סנטרל מבסס את הנתונים שלו על תובנות מפלטפורמת המידע העסקי פיינדר, ואלה מבוססים על סבבי השקעה ידועים, אך גם על סבבים שטרם דווחו או שהיקפם לא ידוע. על פי הדו"ח, סך המימון הפרטי של חברות טכנולוגיה ישראליות במחצית הראשונה של השנה מוערך ב-9.3 מיליארד דולר – זינוק של 54% לעומת המחצית השנייה אשתקד. המימון הציבורי עמד בתקופה המדווחת על 1.6 מיליארד דולר לעומת 200 מיליון דולר בלבד – גידול של פי שמונה. בסיכום כללי, זהו החציון עם היקף הגיוסים הגבוה ביותר, למעט חציוני ה-"הייפ" – כך קוראים להם בארגון – ב-2021 והמחצית הראשונה של 2022. מקור: סטארט-אפ ניישן סנטרל עוד נתונים: מספר העסקאות עמד על 365 – ירידה של 10% בהשוואה למחצית השנייה של 2024. הגודל החציוני של גיוס היה תשעה מיליון דולר – עלייה של 28% לעומת המחצית הקודמת. מספר סבבי הגיוס הגדולים (מעל 50 מיליון דולר) עלה מ-20 ל-32 – מה שלפי הארגון מהווה עדות למעבר לעסקאות בהיקף גדול על פני כמות סבבים, וביטחון גובר של המשקיעים בחברות שבשלות לצמיחה. עם זאת, אנשי SNC מצביעים גם על התחזקות בגיוסים בשלבים מוקדמים: סך גיוסי הסיד והפרה-סיד רשם בתקופה המדווחת צמיחה של 50% ל-607 מיליון דולר, למרות ירידה קלה במספר הסבבים – מ-157 ל-150. זאת, לצד סימני התאוששות מעודדים בסבבי B ו-C, עם עלייה במספר הסבבים מ-33 ל-41 וגידול של 60% בהיקף ההשקעות – ל-1.68 מיליארד דולר (בנטרול השקעת הענק בסייף סופראינטליג'נס). מיקוד בחברות תשתיות ארגוניות, וזרימת הון ל-AI ולדיפטק סקטור התוכנה הארגונית הוביל במחצית הראשונה של 2025 עם 71 סבבי השקעה בהיקף של 3.19 מיליארד דולר – עלייה של 32%. תחום הסייבר רשם השקעות של 1.98 מיליארד דולר ב-56 סבבי גיוס. בנטרול השקעת הענק בסייף סופראינטליג'נס, הסייבר הוא הסקטור המוביל. בתחום זה נרשם גם ההיקף החציוני הגבוה ביותר פר גיוס – 25 מיליון דולר. תחום הפינטק דורג שלישי עם 751 מיליון דולר ב-29 סבבים, אך הוא כולל גם את הגיוס הבולט, של חצי מיליארד דולר, שביצעה ראפיד. סקטור ההלת'-טק ומדעי החיים רשם את מספר הסבבים הגבוה ביותר (69), אך גייס סכום צנוע למדי של 623 מיליון דולר. שיא היסטורי במיזוגים ורכישות פעילות המיזוגים והרכישות רשמה שיא היסטורי – 39.2 מיליארד דולר, בעיקר בזכות עסקת הענק של וויז, שנרכשה על ידי גוגל ב-32 מיליארד – עדות מהדהדת להובלה של ישראל בסייבר העולמי. עסקאות בולטות נוספות היו רכישת נקסט אינשורנס ב-2.6 מיליארד דולר וזו של מליו ב-2.5 מיליארד. ללא עסקת וויז, היקף עסקאות המיזוגים והרכישות היה דומה למחצית השנייה אשתקד – 7.2 מיליארד דולר. מקור: סטארט-אפ ניישן סנטרל עוד מציינים בסטארט-אפ ניישן סנטרל את הנפקת איטורו בנאסד"ק, בשווי של 4.3 עד 5.6 מיליארד דולר – הנפקה מבוקשת מאוד. מניות החברה עלו מאז ההנפקה ביותר מ-30% – עדות לאמון ציבורי מחודש בטכנולוגיה ובפינטק בפרט. כמה משקיעים פעלו בישראל? מספר המשקיעים בחברות ישראליות במחצית הראשונה של השנה עמד על 447. מדובר בירידה של 12% בהשוואה למחצית הקודמת. מתוך כלל המשקיעים הפעילים, 62% היו משקיעים גלובליים, שהמשיכו להוביל את פעילות ההשקעות למרות המלחמות באזור. המשקיעה הגלובלית המובילה, גם במחצית הזו, הייתה אינסייט פרטנרס, עם 10 סבבים, מהם של ארבע חברות שהיא השקיעה בהן בפעם הראשונה. לאחר מכן ניצבות בסמר ולייטספיד עם חמישה סבבים כל אחת. מקרב המשקיעים הישראליים, איי-אנג'לס ופיטנגו השקיעו ב-15 חברות כל אחת, אנטרי קפיטל ב-10 חברות ו-Team8 – בתשע. יש לציין שב-69 מהסבבים שנרשמו במחצית השתתף לפחות משקיע גלובלי אחד – עלייה לעומת 61 במחצית השנייה של 2024. מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל, אבי חסון, אמר כי "נתוני המחצית הראשונה של השנה מוכיחים שהשוק מתמחר אמון מתמשך ביכולות של ההיי-טק הישראלי, גם בעיצומה של מציאות ביטחונית מורכבת. רק בחודש האחרון, לקראת ובעת המערכה מול איראן, נרשמו 31 סבבי גיוס – עדות לכך שהיזמים ממשיכים לבנות והמשקיעים ממשיכים להאמין. חוזקו של השקל, המגמות החיוביות בשווקים והנוכחות הדומיננטית של שחקנים גלובליים, הן בהשקעות הון-סיכון והן ברכישות אסטרטגיות, משקפים תמחור של פוטנציאל כלכלי חיובי להיי-טק הישראלי לטווחים הבינוני והארוך. זוהי עדות נוספת לכך שהטכנולוגיה הישראלית, בייחודיותה וביכולותיה, ממשיכה להוות גורם בעל ערך בשוק הגלובלי".

הטרנספורמציה הדיגיטלית – תהליך אסטרטגי לשילוב טכנולוגיות דיגיטליות בפעילויות הארגון – היא מסע ארוך והכרחי לכל ארגון המבקש לשמור על יתרונו התחרותי ועל הרלוונטיות שלו בעידן הנוכחי. תוך כדי המסע, מגיעים ללא הפסק גלים טכנולוגיים ומודלים עסקיים חדשניים, ואלו גלים בעלי פוטנציאל שיבוש והשפעה משמעותית על הארגונים. הטרנספורמציה הדיגיטלית מחייבת את הארגונים לבחינה בלתי פוסקת, אם וכיצד לשלב את הטכנולוגיות החדשות הללו בקרבם. האמירה "לא ניתן לעצור את הגלים, צריך ללמוד לגלוש עליהם" – רלוונטית מתמיד. טכנולוגיית ה-AI על גווניה – מודלים של AI בנושאים שונים, AI אנליטית, למידת מכונה (ML), מודלי שפה גדולים (LLMs), בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) וכן סוכני בינה מלאכותית (Agentic AI) – היא גל נוסף המתרחש תוך כדי המסע הדיגיטלי. אין שאלה אם ה-AI תשנה את הענף בו הארגון פועל, אלא מה המהירות שבה הארגון יצטרך להתמודד עם השינויים שטכנולוגיות אלה מביאות ולשלב אותן בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית שלו בשונה מטכנולוגיות דיגיטליות אחרות (כמו מטאברס, בלוקצ'יין, רובוטיקה, VR/AR, מערכות אוטונומיות ועוד), ל-AI פוטנציאל משמעותי לשינוי אופן הפעולה של הארגונים, וכן יש לה פוטנציאל ליצור ערך ללקוחות. אין שאלה אם ה-AI תשנה את הענף בו הארגון פועל, אלא מה המהירות שבה הארגון יצטרך להתמודד עם השינויים שטכנולוגיות אלה מביאות ולשלב אותן בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית שלו. ה-AI הפכה למנוע משמעותי בפיתוח אסטרטגיה, בקידום החדשנות, בתהליכים התפעוליים ובתהליכי הצמיחה. קיימת הסכמה רחבה שארגונים שיאמצו את ה-AI מוקדם, הם אלה שיובילו בעתיד. טכנולוגיות ה-AI מזרזות את תהליכי פיתוח התרופות, משולבות במנועי המלצה באתרי מסחר אלקטרוני, משולבות בתהליכי גילוי הונאות בחברות פיננסיות, מניעות אלפי פתרונות של סטארט-אפים, מרחיבות את הפרסונליזציה באתרי האינטרנט ובאתרי הארגון, משולבות במוצרים חכמים, ועוד. בקיצור – הן משפיעות ומשנות את כל הענפים העסקיים ומקדמות טרנספורמציה עמוקה. גל נוסף המתרחש תוך כדי המסע הדיגיטלי. טכנולוגיית ה-AI על גווניה השונים. צילום: Shutterstock השפעות ה-AI על הטרנספורמציה הדיגיטלית נסקור בקצרה את נושאי הליבה של הטרנספורמציה הדיגיטלית והשפעת ה-AI עליהם.   מודלים עסקיים חדשניים – אחד הנושאים החשובים בטרנספורמציה דיגיטלית היא חדשנות באמצעות פיתוח מודלים עסקיים (Business Model Innovation). ה-AI מהווה מנוע ליישום יצירתיות וחדשנות בפיתוח מודלים עסקיים חדשים. סקרתי את הנושא בסדרת מאמרים שפרסמתי באנשים ומחשבים באוגוסט 2024, ששמה היה "מודלים עסקיים דיגיטליים – הרוטב הסודי של הטרנספורמציה הדיגיטלית", שם הרחבתי באילו מודלים עסקיים ה-AI יכולה להשתלב ומסוגלת להאיץ. פרסונליזציה – פרסונליזציה, שהיא מגמה ברורה וחיונית בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית, משמעותה יישום חוויות לקוח ייחודיות ופרסונליות – נושא שה-AI יכולה לתרום לו משמעותית. לדוגמה: פרסונליזציה במנועי המלצה המבוססים על המידע שנצבר על העדפות הלקוח; שימוש בצ'טבוטים החשופים להיסטוריה ולנתוני הלקוח ומסייעים לנציגי השירות; שימוש ב-Predictive Analytics כדי להבין ולנבא את התנהגות וצרכי הלקוחות; ועוד. הבינה המלאכותית מגבירה את הפרסונליזציה ומביאה אותה לרמות חדשות. שיווק 5.0 – השיווק עובר טרנספורמציה משמעותית ומשתמש במגוון טכנולוגיות מתקדמות כמו AI, למידת מכונה, רובוטיקה, רחפנים, מטאברס, IoT ועוד. טכנולוגיות אלה משפיעות באופן משמעותי על השיווק המודרני. מנהלי השיווק המודרניים משתמשים בטכנולוגיות הללו ולומדים כיצד להשתמש בהן לשם ניתוחי שוק וקידום הקשר עם הלקוחות. מדובר בתהליך עמוק של טרנספורמציה דיגיטלית, להתאמת דרכי הפעולה של השיווק בעידן החדש. סקרתי תהליך זה במאמר "השיווק עובר טרנספורמציה דיגיטלית – שיווק 5.0", שפורסם ב-אנשים ומחשבים ביולי אשתקד. קבלת החלטות ושימוש חכם בנתונים – ה-AI יכולה להשתמש במאגרי ביג דאטה (Big Data) פנימיים וחיצוניים כדי לנתח מגמות בשוק, ולהבין את צרכי הלקוחות, לזהות חריגים, להבין את הסנטימנט ברשתות החברתיות, וכתוצאה מכך להפיק תובנות חדשות ולקבל החלטות טובות יותר, מבוססות נתונים. מגמה זו מסייעת לארגונים להפוך לזריזים וגמישים יותר (אג'ייל). אוטומציה – שילוב הבינה המלאכותית יכול לשמש גם לצורך הרחבת השימוש בטכנולוגיות של RPA לאוטומציה של תהליכים עסקיים ידניים החוזרים על עצמם, ולשחרור העובדים למשימות בעלות ערך רב יותר. טכנולוגיית Agentic AI היא בעלת פוטנציאל לפיתוח תהליכים עסקיים מורכבים ואוטומטיים, לשם חסכון בעלויות ובזמן התגובה לאירועים. מוצרים חכמים (Smart Products) – ארגונים מפתחים ומוכרים מוצרים חכמים, המכילים סנסורים ואשר חשים את הסביבה ואת המוצר, מזרימים נתונים (Streaming Data) ובאמצעות IoT מאפשרים את ניתוח הנתונים הללו וכן מאפשרים לשגר חזרה נתונים בעלי ערך ללקוח. את הנושא של דאטה ואקוסיסטם והשפעתם על האסטרטגיה התחרותית סקרתי במאמר "הסערה הדיגיטלית: אסטרטגיה תחרותית לעידן הדיגיטלי – המיקוד החדש, דאטה, מוצרים חכמים ואקוסיסטם דיגיטלי", שפורסם עוד באוקטובר 2022.  שיפור הפרודוקטיביות של העובדים –  הפרודוקטיביות ויכולת שיתוף הפעולה בין העובדים, מהווים מרכיב חשוב בהצלחת הטרנספורמציה הדיגיטלית. ה-AI מציעה מגוון חדש של כלים התומכים בכך – יכולת לתמצת מסמכים ומיילים, שיפור בתהליך הכנת מצגות, ניתוח חכם של גיליונות אקסל, יצירת סיכומי דיון אוטומטיים כתוצאה מהקלטת הישיבות, ועוד. אוסף כלים אלה מאפשר לעובדים לעסוק במשימות בעלות ערך רב יותר ולשפר את הפרודוקטיביות שלהם. חדשנות – החדשנות היא אחד ממנועי הצמיחה החשובים. ניתן להשתמש בכלים כגון GenAI בתהליכי פיתוח החדשנות, ניתוחי שוק וגיבוש אסטרטגיות חדשות. ה-AI מאפשרת בחינה של מוצרים, ביצוע סימולציות חכמות ופיתוח תאומים דיגיטליים (Digital Twins) וכן מסייעת לניתוח "התנהגות" של מוצרים וסביבות פיזיות ועוד. פיתוח תוכנה – ה-AI מאפשרת פיתוח מהיר של תוכנה, ללא כתיבת קוד אלא רק על-ידי תיאור מילולי של הבעיה. מגמת ה-Low Code הואצה בעקבות שימוש בכלי AI. סייבר – אחד התהליכים החשובים בטרנספורמציה דיגיטלית הוא הסייבר – נושא בעל חשיבות וקריטיות לארגון. ה-AI מאפשרת שילוב בתהליכי הסייבר, איתור פעולות חריגות, חיזוי התקפות סייבר ומניעתן, איתור הונאות וכדומה. הבינה המלאכותית מביאה גם אתגרים רבים, וביניהם הגנה על הפרטיות, שילוב אתיקה בשימוש בה, ציות לרגולציות, מודלים שהתוצאות שלהם לא מובנות, צורך באינטגרציה עם היישומים הקיימים בארגון, והצורך במדעני נתונים ומומחים היודעים לתפעל את הכלים החדשים. במאמר "ששת מימדי המוכנות להטמעת AI בארגון", שפורסם במאי האחרון, תיארתי את האתגרים ביישום AI בארגון ואת מימדי המוכנות הנדרשים לכך. לסיכום ניתן לומר כי קיימת זיקה ברורה בין טכנולוגיות ה-AI והטרנספורמציה הדיגיטלית. שני תהליכים אלה שלובים זה בזה. חשוב שארגונים יקדימו וישלבו את הבינה המלאכותית באסטרטגיה העסקית ובתהליכי הטרנספורמציה שלהם, יאמצו תפישת AI First, יבצעו פיילוטים והוכחת יכולות של הכלים החדשים, ויעבירו את היישומים החדשים לייצור בהקדם. החשש שהטכנולוגיה עלולה להביא לפיטורי עובדים, אינו מוצדק. חשוב להדריך את העובדים כיצד לעבוד בשיתוף פעולה עם הטכנולוגיה – היא אינה מתחרה (Competitor) אלא שותף (Collaborator). הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית, BDO Consulting, ומרצה בתוכניות MBA במכללות אונו ורופין

וואן טכנולוגיות (ONE Technologies) הודיעה על מינויה של ענת זבדה לתפקיד סמנכ"לית השיווק. במסגרת תפקידה תוביל זבדה את אסטרטגיית השיווק של החברה והוצאתה לפועל, ותפעל לחיזוק המותג וואן טכנולוגיות בשוק הארגוני ולהעמקת הקשר עם אלפי לקוחות החברה. זבדה מצטרפת לוואן טכנולוגיות עם יותר מ-15 שנות ניסיון בתחום השיווק, הדיגיטל וניהול קשרי לקוחות. בתפקידה האחרון היתה סמנכ"לית השיווק במדלן (Madlan). קודם לכן, שימשה כסמנכ"לית קשרי לקוחות בסוכנות המיתוג והאסטרטגיה פירמה (Firma), ומנהלת שיווק ותקשורת שיווקית בקבוצת הארץ דה מארקר. זבדה היא בעלת תואר שני במינהל עסקים עם התמחות בפרסום ושיווק, ותואר ראשון בספרות עברית מאוניברסיטת תל אביב. עדי אייל, מנכ"ל וואן טכנולוגגיות: "אנו מובילים את הצמיחה בשוק טכנולוגיות המידע בישראל וממשיכים לצמוח ולהתרחב. צירופה של ענת ל-וואן יסייע לנו בהרחבת הפעילות והגעה למגזרי לקוחות חדשים ובהגדלת הערך שנוכל לספק ללקוחות באמצעות פתרונות טכנולוגיים חדשניים. אני מאחל לענת הצלחה ואין לי ספק שהיא תתרום לנו רבות בהמשך". "אני שמחה להצטרף ל-וואן, אחת החברות המובילות והמתקדמות בשוק ה-IT עם מומחיות טכנולוגית ופריסה עסקית רחבה," אמרה זבדה לאחר מינויה, "כמנהלת השיווק אתמקד בבניית מותג חזק ומבדל, שיאחד את החטיבות תחת שפה שיווקית אסטרטגית, יחזק את הקשר עם הלקוחות ויתמוך בצמיחה העסקית ובמיצוב החברה בשוק".

המלחמה בין ישראל לאיראן הביאה לזינוק של פי שניים במספר התכנים האלימים נגד ישראל והיהודים, וכאלה שמביעים תמיכה בטרור, שפורסמו ברשתות החברתיות, בהשוואה לשלושת החודשים שלפני המלחמה – כך עולה מדו"ח שפרסמה היום (ב') התנועה למאבק באנטישמיות ברשת. הדו"ח בחן את גילויי האנטישמיות ברשתות החברתיות בימי המלחמה, בין ה-13 ל-24 ביוני, ומצא כמות כפולה של הסתה והאדרת אלימות, ושל תמיכה בטרור. בתנועה אומרים כי הדו"ח "מדגיש את ההשפעות הדיגיטליות של הסלמה גיאו-פוליטית, וחושף מגמות מטרידות מאוד באופן שבו רטוריקה אנטישמית מתפשטת באינטרנט". דוגמאות לתוכן אנטישמי שפורסם ברשתות החברתיות בתקופת המלחמה. צילום: לכידת מסך בפילוח לסוגי תכנים, האנטישמיות הקלאסית (אלה תכנים שבדרך כלל כוללים האשמות של יהודים כבעלי ממון, שולטים במדיה ולמעשה בעולם, ועוד) היוו 42.4% משיח השנאה האנטישמי שהתנועה אספה בתקופה זו. תכני הסתה והאדרת האלימות נגד יהודים וישראל היוו 22.3% מהתכנים המדוברים ותכני תמיכה בטרור – 16.9%. פוסטים ותגובות נגד ישראל והציונות היוו 9.6%, הכחשת שואה – 7.7%, ומידע שגוי – 1.3%. מחברי הדו"ח מצביעים על כך שהאנטישמיות ממשיכה לשגשג ברשת גם לאחר שהושגה הפסקת האש בין ישראל לאיראן. כיצד הרשתות החברתיות מגיבות? הדו"ח שופך אור גם על התגובות הלא אחידות של פלטפורמות המדיה החברתית לתכנים שסומנו: טיקטוק הגיעה למקום הראשון בהסרת התוכן האנטישמי שהתנועה דיווחה עליו, עם 91.6%. לעומת זאת, אינסטגרם הסירה רק 29.9% מהתכנים, פייסבוק – 27.66%, יוטיוב – 14.3%, ו-X – רק 12.5%. "ממצאים אלה מדגישים פער מתמשך בין סטנדרטים קהילתיים לאכיפה, במיוחד בתקופות של משבר בינלאומי", ציינו בתנועה. "מתקפה איראנית הרסה שדה תעופה ישראלי". פייק מוחלט. צילום: לכידת מסך מגמה מטרידה נוספת שזוהתה בדו"ח היא השימוש הגובר בתמונות ופוסטים מפוברקים או שעברו מניפולציות על ידי בינה מלאכותית. אלה משמשים להפצת נרטיבים כוזבים על הסכסוך, להצגת יהודים כתוקפנים או כנושאי קשר עולמיים, ולהפצת שקרים ופייק ניוז לגבי אירועים בעולם האמיתי. באופן זה, מדגישים מחברי הדו"ח, דברי שטנה אינם מוגבלים עוד למילים – הם הופכים ויזואליים יותר, מתוחכמים יותר וקשים יותר לזיהוי באמצעות כלי פיקוד קונבנציונליים. "הדו"ח מדגיש שוב את האחריות של כל אחת מהרשתות החברתיות בהסרת תכנים אנטישמיים ואכיפת המדיניות הקיימת שלה בנושא תוכן שנאה", אמר ברק אהרון, מנהל תחום הניטור של העמותה. "חשוב להבין שהנתונים הנוכחיים לא משקפים אירועים בודדים, אלא חלק ממגמה שיטתית של אנטישמיות דיגיטלית, שמתגברת במהלך משברים עולמיים. יש צורך במדיניות פיקוד עקבית, אחריות חזקה יותר מצד הפלטפורמות הטכנולוגיות ופעולה שיתופית של מוסדות בינלאומיים והחברה האזרחית".

בזמן המלחמה בת תריסר הימים מול איראן, במהלך הדיווחים על הפגיעות ברחבי הארץ, בחיפה ציינו הדיווחים פעמיים פגיעות במתקנים אסטרטגיים שנמצאים בעיר. עכשיו, כמה ימים אחרי הפסקת האש שנכפתה על איראן וישראל, כבר אפשר לספר על הפגיעות עצמן – וכפי שכבר נחשף, שתי הפגיעות, בהפרש של יום זו מזו, היו במתקן של קבוצת בז"ן. המתקן שבמפרץ חיפה מספק את מירב הדלק והגפ"מ למשק הישראלי.  "אלו היו פגיעות ישירות באזור תחנת הכוח שנמצאת בלב המתחם. הפגיעות היו מאוד ממוקדות וכן מאוד משמעותיות. עם זאת, גם אחרי הפגיעות הללו הצלחנו לשמור על אספקת דלק תקינה, בעזרת הירתמות של חברת החשמל ושל עובדי בז"ן עצמם, בליווי של אנשי המשרד שנלחמו כדי ליצור מהלך, שיסתיים כבר השבוע, לשיקום הנזקים ולחזרה לייצור מלא", כך סיפר מאיר יהב, ראש אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד האנרגיה והתשתיות. יהב דיבר בוובינר ההישרדות העסקית של אנשים ומחשבים שנערך ביום ה' שעבר ועסק ב-'המשכיות תפקודית במשק האנרגיה במהלך מלחמת עם כלביא'.  יהב סיפר כי החל ב-13 ביוני במשרד האנרגיה קיים חדר מצב שפועל 24/7, ואל חדר המצב הזה מגיע מידע רציף מכל חברות האנרגיה, כולל מספר פעמים ביום לפי הצורך. בכל מקרה המקום מספק תמונת מצב יומית. אותו חדר מצב לווה גם באיוש של מרכז קיברנטי ייעודי באופן רצוף, לאורך כל רגע במלחמה.  "המטרה הייתה להיות מוכנים מראש לנהל מקרי חירום, ואלו התרחשו. הפקנו גם לקחים. כך לדוגמה במשק הגז. כאחד מלקחי 'חרבות ברזל' ביצענו הדממה יזומה של שתי אסדות גז, לאחר שורה של שיקולים, וזה הוכיח את עצמו, כי הסגירה היזומה הזו לא פגעה בסופו של דבר במשק החשמל, ומצד שני הוציאה חלק מהאספירציה של האויב לפגוע באסדות הללו", המשיך יהב ואמר. משק האנרגיה המשוכלל של ישראל יהב התייחס והזכיר בדבריו את מבנה משק האנרגיה בישראל. "יש לנו משק גדול ומשוכלל עם כמה מרכיבים כולל גז טבעי. המשק השני הוא משק החשמל, עם תחנות כוח ורסטיליות שיכולות לפעול במקרה הצורך על סוגים שונים של חומריי הפעלה, והנדבך השלישי הוא משק הדלק והגז הביתי, שזה כולל מערך ייצור ומערך שינוע. גם משק המים קשור בקשר הדוק למשק החשמל, כי תקלה משמעותית במשק החשמל תפגע ישירות גם במשק המים – משאיבה, דרך התפלה וכן הלאה", הוא ציין בהרחבה.  הוא דיבר גם על הטכנולוגיה שבעצם אפשרה, ומאפשרת בכל יום, להמשיך לתפקד גם בשעת חירום, כפי שקרה לנו במלחמת המטוסים והטילים. "אנחנו לדוגמה, מריצים מודלים מבוססי AI, בעיקר 'נוגה', שחוזים את צריכת החשמל ברמה היומית והשבועית – כך אנחנו יכולים להעריך את כמות החשמל שצריך לייצר, ולהעביר בהתאם ביקושים מראש לאסדות ולתחנות הכוח ולשאר חלקי משק האנרגיה. יש הרבה ממשקים שונים בין המרכיבים הרבים, והמשרד צריך לדעת לתזמר את הכל יחד. זה כולל גם הרצת מודלים חכמים שיכולים לזהות תקלות במהירות, והרבה הרבה ביג דאטה בזמן אמת, שדורש עיבוד כדי להציג תמונות מצב של כלל משק האנרגיה, עם כלים טכנולוגיים שמעבירים מידע גם למרכז הסייבר, שעובד באופן רציף מול מערכי הסייבר של כל אחת המחברות, וכמון ברמה הממשלתית. יש הרבה נכסים בענן הנימבוס, לצד נכסים בהתקנה מקומית", הסביר.  "השורה התחתונה היא שמשרד מאוד מאוד שבע רצון מהעבודה והמוכנות. אחרי 12 יום של מערכה מאוד עצימה, עם מאות טילים שנחתו פה, וחלקם כאמור במקומות מאוד אסטרטגיים מבחינתנו ומבחינת המדינה כולה, בסופו של דבר משק האנרגיה היה יציב ושמר על הרציפות התפעולית שלו", סיכם יהב.