כל לקוחות פרטנר הועברו לליבת רשת הסלולר החדשה Private 5G, והחברה מדווחת כי כבר ניכר שיפור משמעותי של כ-15% ביציבות ורציפות השיחות ועל ירידה בפניות למוקדי התמיכה. הרשת החדשה מספקת יתרונות, כמו יציבות, אבטחה והצפנה, רציפות, איכות גבוהה של שיחות קול ו-וידיאו וקיבולת גבוהה. לקוחות המנויים לחבילות דור 5 נהנים בנוסף ממהירות גלישה גבוהה יותר וחוויית שירות טובה יותר בעת עומסים. במקביל, הסתיים שלב הניסויים, ופרטנר משיקה רשמית את טכנולוגיית Standalone המאפשרת תעדוף (סלייסינג) ושיהוי נמוך, כשהיא נמצאת בעיצומו של שדרוג כלל אתריה ברחבי הארץ. הטכנולוגיה מביאה עימה שתי תכונות מרכזיות: הראשונה – "פרוסות רשת" (Network Slicing), המאפשרת תעדוף והקצאה בלעדית של נתח מהרשת לטובת לקוח או שירות ייעודי, תוך מענה גמיש לצרכיו הספציפיים; והשנייה – שיהוי נמוך (Low Latency), המאפשרת זמני תגובה קצרים יותר, תכונה קריטית בכל הקשור לחוויית גיימיהג, ניהול ושליטה מרחוק בזמן אמת (רפואה, חמ"לים) וכן למגמות IoT ואוטומציה תעשייתית (רובוטים בתעשייה, מרלו"גים אוטומטיים, מכוניות אוטונומיות ועוד). בכך צפויה הרשת המשודרגת לספק הזדמנויות חדשות עבור תעשיות, ארגונים ועסקים. פרטנר השיקה את הרשת החדשה לפני כשנה בשיתוף פעולה עם חברת אריקסון העולמית, בהשקעה של עשרות מיליונים. החברה החלה לשדרג את לקוחותיה באופן מדורג ואוטומטי וללא עלות נוספת ולאחרונה, כאמור, השלימה את המהלך. יגאל גלעדי, סמנכ"ל הנדסה בפרטנר: "לקוחות הסלולר של פרטנר נכנסים היום לעידן חדש, מתקדם ומאובטח יותר. הרשת החדשה מספקת ללקוחות חוויית שירות הרבה יותר איכותית, שבאה לידי ביטוי בירידה בפניות למוקדי התמיכה ובעלייה בשביעות רצון הלקוחות".

חברת שילד (Shield) – המספקת פלטפורמה מבוססת AI לצמצום הונאות במגזר הפיננסי – הודיעה השבוע על מינויה של מיכל מילגלטר לתפקיד סמנכ"לית השיווק העולמית (VP Marketing) שלה, וזאת במטרה שמילגלטר שתוביל את התרחבות החברה לשווקים חדשים ותעמיק את אחיזתה בקרב מוסדות פיננסיים גלובליים. מילגלטר מביאה עימה ניסיון של למעלה מ-15 שנה בשיווק טכנולוגי גלובלי, עם מומחיות בעבודה ישירה עם מוסדות בנקאיים בינלאומיים. בתפקידה האחרון כיהנה כמנהלת שיווק גלובלית ב‑Personetics, ולפני כן שימשה כדירקטורית שיווק ב‑Blue Dot. בנוסף היא חברה בפורום G-CMO של מנהלי השיווק בהיי-טק הישראלי, ובעלת רקע עשיר בתחומי הקריאייטיב, האסטרטגיה והתוכן הדיגיטלי. מילגלטר מחליפה את יפתח דרורי, אחרי שש שניות בתפקיד ואחרי שהיה שותף מרכזי בבניית המותג של שילד בזירה הבינלאומית. לפי שילד, היא מצטרפת אליה "בתקופה של צמיחה מהירה ותוביל מהלכים לחיזוק נוכחות המותג בשווקים גלובליים, פתיחת טריטוריות חדשות ואת העמקת מעמדה של החברה ככוח מניע בתחומי איתור הונאות והקומפליאנס". ערן נועם, יזם שותף ו-CBO של שילד: "אנחנו בעיצומה של קפיצה טכנולוגיה ועסקית משמעותית. מיכל מביאה איתה הבנה עמוקה של שיווק לעולמות הפיננסיים, יכולת אסטרטגית גבוהה וניסיון רב-שנתי בעבודה עם בנקים גלובליים, בדיוק בזמן שאנחנו מבססים את מעמדנו כחברה מובילה בתחומה. שילד בנתה לאורך השנים מותג חזק ומוביל, ואני בטוח שמיכל תדע לקחת אותנו לשלב הבא".

דו"ח המרשם של איגוד האינטרנט הישראלי לשנת 2024, שפורסם כעת, מציג תמונה מורכבת של מרחב הדומיינים במדינה – על אף שהמרחב הדיגיטלי מפגין סימני התאוששות והתרחבות, ברור שהדומיין הוותיק 'il.' ממשיך לשלוט, כשהוא שומר על מעמדו, למרות התכווצות קלה בנתוני השימוש; אך מאידך הדומיין החדש יותר '.ישראל' מתמודד עם אתגרים משמעותיים בהשגת דומיננטיות. שנת 2024 הושפעה מהשלכות ה-7 באוקטובר 2023, ומהמלחמה שישראל נתונה בה מאז, ואלו השפיעו על פעילות הדומיינים. בתחילת המלחמה, איגוד האינטרנט הישראלי האריך את תקופת החסד לדומיינים שעמדו לפוג, מה שאפשר לגופים לשמור על נוכחותם הדיגיטלית בעת חירום. עם זאת, קיצור תקופה זו בהמשך שנת 2024 הוביל להיקף גדול יותר של דומיינים שתוקפם פקע, והדבר תרם לירידה של 1% במרחב הדומיינים הכולל של il. – מדד הביקוש לדומייני il. עמד על 0.93, מה שמצביע על כך שמספר הרישומים החדשים היה נמוך במעט ממספר הפקיעות. האתרים הישראלים גולשים בעיקר עליה. סיומת co.il. צילום: Shutterstock il.ו- co.il. שולטים – ישראל. הרבה פחות ככלל, מרחב הדומיינים il. – עם 284,268 דומיינים רשומים – נותר אבן הפינה של הזהות המקוונת ב.ישראל עוד דווח כי סיומת המשנה co.il. ממשיכה להיות הפופולרית ביותר באופן גורף, ומהווה כ-94% מכלל הדומיינים הרשומים – אינדיקציה ברורה לאמינותה ולהעדפתה בקרב עסקים וארגונים. עוד מלמד הדו"ח כי כ-54% מדומייני il. משמשים לאתרים פעילים עם תוכן משמעותי, עם דגש חזק על אבטחה: 88% מהם פועלים באמצעות פרוטוקול HTTPS עם תעודות SSL. בנוסף, ל-76% קיימת רשומת MX, המעידה על שימוש פעיל בדוא"ל. כשליש מדומייני il. הם יחסית צעירים, ונרשמו בשנתיים האחרונות, מה שמדגיש צורך גובר בנוכחות מקוונת – בין היתר בשל עלייה במודעות לחשיבות הדיגיטלית ולמניעת הונאות. אורך ממוצע של דומיין il. הוא 8.6 תווים. ההעדפה הרווחת – ב-79% מהרישומים החדשים וב-75% מהחידושים – בעת רישום או חידוש דומיין היא לתקופה של שנה אחת, אף שקיימות אפשרויות לרישום של עד חמש שנים. רוב מחזיקי דומייני il. הם ישראלים, כש-6% בלבד מתגוררים בחו"ל. לעומת זאת, הדומיין .ישראל, שהושק בנובמבר 2022, ממשיך להתמודד עם קשיים. מספר הדומיינים הרשומים בו הצטמק בכמעט מחצית, והוא איבד 48.06% מנפח השימוש בו, כשהגיע ל-11,733 דומיינים בסוף 2024. התכווצות זו אופיינית לסיומות דומיין חדשות, והיא מוחמרת על ידי אתגרים אוניברסליים שעימם מתמודדים דומיינים בינלאומיים (IDN) מבחינת תאימות עם שירותים מקוונים שונים.  על אף שדווח על בשורה חיובית בדבר הפיכת דומייני .ישראל ללחיצים בווטסאפ – תמיכה מלאה בכל המכשירים עדיין רחוקה מהתממשות. על פי הדו"ח, עבור רישומים וחידושים חדשים במרחב .ישראל, יש העדפה גורפת לפרק זמן של שנה אחת בלבד. בנוסף, נמצא כי רק 16% מדומייני .ישראל פועלים עם תוכן משמעותי. שיעור גבוה (62%) מהללו שתמש בהפנייה, מה שמרמז כי הם משמשים לעיתים קרובות להפניית משתמשים לדומיינים בעלי תווים לטיניים. אורך ממוצע של דומיין בסיומת .ישראל עומד על 8.1 תווים, כאשר דומיינים בני 5 תווים הם הנפוצים ביותר. הרוב המכריע (95%) של מחזיקי דומיינים אלו גם הוא – ישראלים. שוק הדומיינים הישראלי פועל במודל "מרשם-רשם", עם 14 רשמים מוסמכים, מתוכם שתי חברות זרות. השוק מראה מגמה של ירידה בריכוזיות, כפי שמצביע ציון HHI הולך ויורד מאז 2016, אז הפסיק איגוד האינטרנט הישראלי לפעול כרשם. אשתקד התבצעו 4,538 העברות דומיינים בין רשמים. באופן כללי, צפיפות הדומיינים בישראל עומדת על 2.9 דומיינים ל-100 איש – נתון הנמוך משמעותית מהממוצע האירופי, העומד על 8.7.

אפל, הידועה בשליטתה ההדוקה על חוויית המשתמש ובהעדפתה לפתח טכנולוגיות בעצמה, שוקלת ברצינות את האפשרות לנטוש כליל את ניסיונותיה לפיתוח בינה מלאכותית משלה עבור סירי (Siri). לפי דיווח חדש, ענקית הטק מקופרטינו שוקלת להישען על מודלי AI של חברות חיצוניות, כמו אנת'רופיק (Anthropic) או OpenAI. המהלך, עליו דווח בהתבסס על מקורות יודעי דבר ששוחחו עם בלומברג, מייצג שינוי מוחלט בתוכניתה המקורית של אפל להפעיל את רוב יכולות ה-AI שלה באמצעות טכנולוגיה פנימית המכונה "מודלי היסוד של אפל" (Apple Foundation Models). סירי ואפל מדשדשות מאחור בגזרת ה-AI סירי, העוזרת הקולית הוותיקה של אפל, מתמודדת זה זמן רב עם ביקורת על יכולותיה המוגבלות, במיוחד בהשוואה ליכולות של העוזרות והעוזרים הווירטואליים העדכניים, שלהם תכונות המאפשרות הבנה הקשרית מתקדמת יותר ושיחות טבעיות ומורכבות עם המשתמשים. סירי, כך דווח בחודשים האחרונים, התקשתה לטפל בשיחות מרובות שלבים, בשל מבנה הפקודות הנוקשה שלה, וכן בשאלות פתוחות או בכאלו הדורשות יכולות הסקה. באופן כללי – קצב ההתפתחות של סירי נראה כאיטי למדי. על אף ש-אפל הבטיחה יכולות משופרות לסירי בסיוע Apple Intelligence – טכנולוגיית הבינה המלאכותית שהחברה פיתחה – תכונות אלו שתוכננו במקור להשתחרר אשתקד, נדחו תחילה ל-2025 ולאחר מכן למועד בלתי מוגבל ב-2026. כפי שדיווחנו עוד במרץ, בהתבסס על דיווח של מארק גורמן מ-בלומברג, כי רובי ווקר, שכיהן אז כראש חטיבת סירי של החברה, קיים פגישה עם צוותו ותיאר את עיכוב התכונות המרכזיות כמצב "מכוער" ו"מביך". בשל כך, ובעקבות תגובות שליליות מצד משתמשים, התוכניות השתנו, וכעת ההשקה של סירי המעודכנת צפויה עם עדכון iOS 26. וחמור מכך – ישנם גורמים באפל עצמה שמאמינים כי התכונות הללו עלולות להיגנז לחלוטין ולהיבנות בכלל מאפס שוב. בנאום בכנס המפתחים האחרון של אפל (WWDC), התייחס סגן נשיא בכיר לתוכנה, קרייג פדרליגי, בקצרה לסירי ואמר: "אנו ממשיכים בעבודתנו לספק את התכונות שיהפכו את סירי לאישית עוד יותר". הוא הוסיף כי "עבודה זו דרשה יותר זמן כדי להגיע לרף איכות גבוה, ואנו מצפים לשתף פרטים נוספים עליה בשנה הקרובה". לא ממש מצליחה לספק את הסחורה. Apple Intelligence. צילום: Shutterstock בעיות ניהול וטאלנטים שאבדו לטובת המתחרים על פי בלומברג, ההתלבטות של אפל סביב ה-AI נובעת מFNV בעיות פנימיות עמוקות: הפרויקט להערכת מודלים חיצוניים החל לאחר שמייק רוקוול – ראש סירי החדש, שהחליף את ווקר במרץ – וראש תחום התוכנה, פדרליגי, קיבלו את הפיקוד מראש חטיבת ה-AI, ג'ון ג'יאננדריאה, שגם הוא "הוזז הצידה" בעקבות תגובה פושרת ל-Apple Intelligence שעל פיתוחה ניצח. ג'יאננדריאה, כך הורחב בתקשורת, גם איבד אחריות על יחידת הרובוטיקה של אפל, וצוותי AI אחרים הוצאו משליטתו. בנוסף, אפל איבדה טאלנטים – כך למשל, טום גאנטר, חוקר בכיר בתחום מודלי השפה הגדולים, עזב את שורותיה באחרונה, והחברה כמעט איבדה את כל צוות ה-MLX האחראי לפיתוח מודלי למידת המכונה שלה. במקביל לכך, וכפי שדיווחנו, חברות מתחרות כמו מטא מציעות חבילות שכר אטרקטיביות בהרבה למהנדסי AI – בסדר גודל של 10-40 מיליון דולר בשנה – וזאת בזמן ש-אפל משלמת מחצית משכר השוק או פחות מזה. כל הנתונים הללו מצביעים על כך שענקית ה-iPhone עלולה להיאלץ להודות בקרוב כי אינה מצליחה לעמוד בקצב במרוץ הטכנולוגי החשוב ביותר מזה עשורים – מרוץ ה-AI. I’ve been critical of Apple’s AI efforts, but I’ll take the opposite bet. The inverse is more likely to be true. Models will become less differentiated over time. Great products will win. Users won’t know/care what is powering Siri as long as it’s good. If Apple can use OpenAI… https://t.co/tHE9xsDKTq — Michael Boswell (@mjboswell) June 30, 2025 הישענות על מפתחת AI אחרת – סימן כניעה של אפל נכון לעכשיו, עד כמה שידוע, אפל בוחנת את המודלים GPT של OpenAI וקלוד של אנת'רופיק, המותאמים להרצה על שרתי הענן הפרטיים שלה (Private Cloud Compute). על פי מה שידוע בינתיים, החברה לא קיבלה עדיין החלטה סופית לגבי החלפת הטכנולוגיה הקיימת של סירי. עם זאת, בדיקות פנימיות, כך לדברי המקורות, הצביעו על כך שהפיתוחים של אנת'רופיק הם שהכי מתאימים לצרכי סירי. עוד דווח בבלומברג כי שיחות כספיות ראשוניות בין אפל למפתחת ה-AI כבר מתקיימות, אך המקורות המדווחים טענו כי אנת'רופיק דורשת עסקת ענק בעלות של מיליארדי דולרים לשנה – וסכום זה עוד צפוי לגדול משמעותית משנה לשנה. לכן אפל לוקחת נשימה זהירה לפני שתבחר ותחליט על המהלך הבא שלה. עוד נטען כי החברה אף יכולה לשקול שת"פים אחרים לנוכח הדרישות הכספיות הגבוהות של אנת'רופיק. יצוין כי למרות שאפל כבר שילבה את ChatGPT ב-סירי עבור שאילתות אינטרנטיות מורכבות בעקבות עדכון iOS מ-2024, ו-ChatGPT אף מפעיל חלק מתכונות Apple Intelligence – כמו כלי כתיבה – השילוב שנעשה עד כה נחשב כשטחי בלבד. שותפות עמוקה יותר עם אחת מחברות ה-AI לטובת שדרוג סירי עשויה להוביל לעוזרת משופרת במיוחד, ולהרבה פחות תגובות אופייניות בנוסח: "מצטערת, לא הבנתי". צעד שכזה של אפל לא יחשב כחריג שכן כבר כיום יש חברות שבחרו לנהוג כך – למשל סמסונג, שבחרה שרוב יכולות ה-Galaxy AI שלה יהיו מבוססות על מודל ג'מיני (Gemini) של גוגל, או אמזון, שמפעילה את Alexa+ החדשה שה על בסיס מודל ה-AI של אנת'רופיק. אלא שבמקרה של אפל מדובר ביותר מסתם החלטה טכנולוגית – אלא בכזו שעלולה להתפש תדמיתית כהודאה ביכולות מוגבלות שלה בכל הכרוך בפיתוח עצמאי של כל שירותיה.

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) הותקף בסוף השבוע שעבר בסייבר. בית הדין הודיע זאת אמש (ג'), ועל פי ההודעה הוא "זיהה אירוע אבטחת סייבר חדש, מתוחכם וממוקד, שכעת נבלם". מתקפת הסייבר, השנייה מסוגה נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי בשנים האחרונות, התגלתה, ונעצרה במהירות, נמסר מבית הדין, "באמצעות מנגנוני ההתראה והתגובה שלנו. ניתוח השפעה על בית הדין כולו מתבצע, וכבר ננקטים צעדים כדי להפחית את ההשפעות של האירוע". "בית הדין סבור כי חיוני ליידע את הציבור ואת המדינות החברות בו על תקריות כאלה, כמו גם על המאמצים לטפל בהן, וקורא להמשך התמיכה לנוכח אתגרים אלה", נכתב בהודעה. "תמיכה שכזו מבטיחה את יכולתו של בית הדין ליישם את המנדט הקריטי שלו, לצדק ולאחריותיות, שהוא אחריות משותפת של כל המדינות החברות". זוהי מתקפת הסייבר השנייה על בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בשנים האחרונות. בהודעה לא שותפו פרטים על התוקפים או על השיטה שבה בוצעה המתקפה. המתקפה הקודמת, שאירעה ב-2023, השביתה חלק ניכר ממערכות ה-IT שלו, למשך שבועות. או אז, בית הדין הסתיר פרטים על התקרית. בית הדין הבינלאומי הפלילי הוקם מתוקף חוקת רומא, שנחתמה ב-1998, ואחרי ה-7 באוקטובר החל לדון במלחמה של ישראל נגד החמאס. במסגרת זו הוציא בית הדין צו מעצר נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר הביטחון דאז, יואב גלנט – וגם נגד יחיא סינוואר, שהיה מנהיג החמאס וחוסל על ידי ישראל עוד לפני הוצאת צו המעצר נגדו.

גוגל הכריזה לאחרונה, בכנס הטכנולוגיה החינוכית ISTE 2025, על הרחבה משמעותית של כלי הבינה המלאכותית שלה המיועדים למערכת החינוך, מתוך מטרה לשלב את טכנולוגיות ג'מיני (Gemini) עמוק יותר בכיתות הלימוד. החברה הציגה למעלה מ-30 כלים חדשים, שמטרתם לסייע למורים להתאים אישית את ההוראה, לשפר את יצירת התוכן ולתמוך ביעילות רבה יותר בתלמידים. במקביל, הציגה ענקית הטק את גישתה ל"בינה מלאכותית אחראית" – כזו המונחית על ידי מחנכים, ואשר ביכולתה, לדבריה, לשפר את חוויית הכיתה באופן משמעותי. TODAY Google announced a BUNCH of great new updates! This year I'm especially impressed and excited by how many of these updates are FREE. Google is also expanding access to features that used to be premium (i.e. Google Vids) to EVERYONE!#GoogleEDU #edTech #ISTELive25 pic.twitter.com/f3Kr6j8yNK — John R. Sowash (@jrsowash) June 30, 2025 בין כלי ה-AI שהוצגו: NotebookLM, בוטי Gems ו-Audio Overviews משתמשי Google Workspace for Education מקבלים כעת גישה חינמית אל Gemini for Educators – כלי בינה מלאכותית המסייע למורים ביצירת מערכי שיעור, סיעור מוחות והתאמת חומרי למידה לצרכים הייחודיים של כל תלמיד. כלי זה, המבוסס על LearnLM ועל מודל הדגל Gemini 2.5 Pro, תוכנן במיוחד כדי לספק הדרכה ולמידה מעמיקה, ולא רק מענה ישיר לשאלות. בנוסף הסבירה גוגל כי מורים יכולים ליצור Gems – בוטים מותאמים אישית של ג'מיני, המתפקדים כמומחי תוכן בינה מלאכותית ומבוססים על חומרי הלימוד של הכיתה עצמה. NotebookLM – עוזר המחקר והרישום מבוסס ה-AI של גוגל – שולב גם הוא במערכת ומסייע למורים ולתלמידים ליצור חומרי לימוד אינטראקטיביים, כמו סיכומי אודיו ומפות חשיבה, ישירות מחומרי ההוראה. הכלי זמין כעת ברחבי העולם ופתוח לשימושם של תלמידים בכל הגילאים. תכונת Audio Overviews החדשה מאפשרת למשתמשים להעלות מקורות בלמעלה מ-50 שפות – ואף לשלב ביניהם – וליצור באופן מיידי דיוני אודיו בסגנון פודקאסט. כמו כן, Video Overviews מאפשרת להפוך מקורות לסרטונים חינוכיים קצרים בלחיצת כפתור. חשוב לציין כי בשלב זה, תכונות האודיו והווידיאו זמינות למשתמשים בני 18 ומעלה, כאשר תמיכה בתלמידים צעירים יותר – תגיע בהמשך. ב-גוגל מדגישים כי כלים אלו, כמו גם האחרים, מכילים מנגנוני הגנה ובקרות אדמין, המאפשרים למוסדות חינוך לנהל את הגישה והשימוש בהם. כך למשל, מנהלי מערכת יכולים להשתמש ב-Context-Aware Access כדי לשלוט בגישה ל-NotebookLM, בהתבסס על זהות המשתמש, מיקומו או מצב המכשיר שלו. עם זאת, בעוד שכלי הליבה של ה-AI ניתנים בחינם, תכונות מתקדמות יותר, כמו גישה מבוקרת וייצור שיעורי אודיו או מצגות – כגון Google Workspace for Education Plus או ה-Teaching and Learning Add-on – דורשות מנוי בתשלום. Introducing #Gemini for Education, a version of the @Geminiapp built for you ????, the educator! Gemini in Classroom is now free. Plus, find new video overviews in @NotebookLM and quizzes in Gemini. Take a look! ???? https://t.co/bbmU8wIAHj #ISTELive2025/#ASCDAnnual25 pic.twitter.com/XuH2CMgZsk — Google for Education (@GoogleForEdu) June 30, 2025 להשלים את ההוראה האנושית – לא להחליף אותה בגוגל רואים בבינה המלאכותית כלי שיכול להשלים את ההוראה האנושית במקום להחליף אותה. לדברי שאנטאנו סינהא, סגן נשיא גוגל לחינוך: "אנו מאמינים כי קסם הלמידה טמון בהצטלבות שני תחומים. הראשון הוא אמנות ההוראה: הקשר האנושי, ההכוונה מעוררת ההשראה והיחסים המטפחים המציתים סקרנות. והשני הוא מדע הלמידה: העקרונות המגובים במחקר המידע ובפדגוגיה יעילה וממקסמים את צמיחת התלמידים". סינהא הוסיף כי גוגל נשארת נאמנה למחויבותה לתמוך במחנכים בתפקידם המהותי והבלתי ניתן להחלפה, תוך התמקדות בהעצמתם ליצור חוויות למידה מרתקות ומותאמות אישית באמצעות כלי AI אחראיים. בחודשים הקרובים גוגל צפויה לאפשר למחנכים להקצות Gems ומחברות המבוססות על חומרי כיתה ישירות לתלמידים דרך Google Classroom. החברה הדגישה בכל פה עד כמה היא מאמינה שעם שימוש בטוח ואחראי בכלי ה-AI, תלמידים יקבלו את האפשרות לבחור כיצד ללמוד בדרכים המתאימות להם ביותר.

הבנק הבינלאומי העלה לאוויר באחרונה פרויקט דאטה ואנליטיקה מתקדם, מבוסס AI, שנועד לשפר את השירות הדיגיטלי ללקוחות הבנק. היקף הפרויקט מוערך במאות אלפי שקלים. הפרויקט מבוסס על Mixpanel – כלי אנליטיקה שמיוצג בישראל על ידי קבוצת יעל. זוהי פלטפורמה שנועדה לניתוח התנהגות משתמשים באתרים ובאפליקציות דיגיטליות, שמאפשרת מעקב אחר אירועים, הקלטת מסכי משתמשים ויכולות שונות שנועדו לשפר את חוויית המשתמש בערוצים דיגיטליים – במקרה זה של הבנק. המערכת שהוטמעה מתממשקת עם מערכות ליבה אחרות של הבינלאומי, כגון מחסן הנתונים (Data Warehouse), ובעיקר מספקת למקבלי ההחלטות בבנק תובנות אנליטיות רחבות יותר, בהתבסס על יכולות הבינה המלאכותית שלה. "האתגר שלנו היה לשלב יכולות מתקדמות של דאטה ו-AI בעולמות השירות הדיגיטלי, ולספק תובנות בזמן אמת לשיפור חוויית הלקוח", מסרו לימור שוורץ, מנהלת הדאטה, ושמעון פליקוביץ', מנהל טכנולוגיות הדאטה – שניהם בבנק הבינלאומי. ליאורה שכטר, מנכ"לית מתף, זרוע המחשוב של הבינלאומי, אמרה כי "בנוסף ליכולות האנליטיות שלו, הכלי מאפשר לעקוב טוב יותר אחרי מסע הלקוח ולזהות, לדוגמה, מגמת נטישה. יכולות הבינה המלאכותית של הפלטפורמה מאפשרות לחזק את תהליך אוטומציית השיווק בצורה חכמה". "המשאבים שהושקעו בפרויקט מעידים על החשיבות האסטרטגית שאותה מייחס הבנק למהלך זה – בעידן שכולו דיגיטלי, בפרויקט שמדגים את הפוטנציאל העצום של האנליטיקה המתקדמת", מסרו עופר פוליבודה, מנכ"ל Mixpanel ישראל, וארנונה ברלב, מנהלת תחום אנליטיקה בקבוצת יעל. .    

"אם הארגון נדמה לבית פרטי, אז כל הגנה עליו חשובה: סורגי החלונות, האזעקה ומנעולי הדלתות. אין שאלה האם ההאקרים יחדרו לארגון – זהו רק עניין של תזמון. לאחר החדירה, המטרה למזער את היקף הנזק ככל הניתן, ולצמצם את כמות הדאטה שנקצרה. לכן, האזעקה חשובה יותר מהסורגים, כי היא מספקת התרעה – ובמהירות", כך אמר שיין באקלי, מנכ"ל ונשיא גיגמון (Gigamon). באקלי ביקר באחרונה בארץ ונפגש עם לקוחות הסניף המקומי של החברה. בראיון לאנשים ומחשבים סיפר: "אני משוחח עם שני בעלי תפקידים – המנמ"רים.יות ומנהלי אבטחת המידע. בשל מהפכת הדיגיטל, מנמ"רים מעבירים עומסי מחשוב – לענן, לסביבה מרובת עננים, חזרה לקרקע (און פרם), או פועלים היברידית. הם רוצים להתייעל ולחסוך, ולעומתם – מנהלי האבטחה רוצים עוד הגנת סייבר והלימה לרגולציות". "המענה שלנו", הסביר באקלי, "תומך בשניהם: למנמ"רים אנו מעניקים יעילות בהגירה בין הסביבות, ולמנהלי ההגנה – תאימות לתקנות ובשלות אבטחה. אנחנו מאפשרים להעביר עומסים ולקבל ניראות עם יעילות, כי אנו שומרים את הנתונים ומטפלים במטה-דאטה, המשקף עשירית מהתעבורה. מנמ"רים אוהבים זאת. מנהלי הגנת הסייבר, מצידם, מקבלים נתונים ורשת מאובטחת, שהרעים מתקשים לגעת בהם". "ניראות עמוקה היא מפתח בשיח שלנו", ציין באקלי. "אנו משנעים את קבצי הנתונים בחלקים ועם נתוני הטלמטריה שאנו אוספים, מספקים התרעות ומצמצמים את היקף התרעות השווא. עם הניראות, אנו הופכים את כלי אבטחת המידע שבארגון ליעילים פי 10, ומצמצמים את התעבורה ב-90%. איתור אנומליות ובעיות זה כמו למצוא מחט בערימת שחת. אנחנו נמצא את המחט מהר יותר, כי נדע היכן לחפש אותה, על ידי בניית הקשרים. אנו מצפינים ומפענחים את הטווח הרשתי, באופן שההאקרים יתקשו לקצור נתונים, גם אם הם הצליחו לחדור ל-IT הארגוני". הוא הוסיף כי "האקרים, כנראה מסין, פרצו לארגון שירותים פיננסיים בארה"ב. למרות שהפריצה צלחה – ההאקרים נכשלו בלגנוב נתונים – כי היו לקוח שלנו". אתגר חדש נולד: GenAI "הופעת הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI)", אמר באקלי, "מדאיגה ומאתגרת את מנהלי האבטחה. לא כולם מבינים מהם מודלי שפה גדולים (LLMs) – ואילו חלק משחקני האיום בסייבר יודעים לאמן מודלים אלה. אנו מנצלים את ה-AI לפישוט שינויים והליכים, ייעול, מיכון ותגובה זמן אמת". לדבריו, "אנו 'מדברים' עם כלל ספקיות הגנת הסייבר, מקבלים ומנתחים טלמטריה לכל רכיב אחסון, בונים אגמי מידע, וכך יוצרים מקור אחד ואמין של האמת הרשתית". "מחקר אבטחת ענן היברידי, שאנו עורכים", אמר באקלי, "'העלה השנה ש-9 מכל 10 מנהלי האבטחה ו-IT נאלצו לערוך פשרות חסרות תקדים באבטחה בענן ההיברידי שלהם. תמיד הייתה מתיחות בין מגמת ההגירה לענן, ומגמת האבטחה. השנה, המתח הגיע לשיא. לכן, הגיע הזמן להגדיר מחדש את הניראות, להעריך מחדש את הסיכונים ולהשיב למקצועני ה-IT את השליטה לידיהם. רבים אינם מצליחים לזהות חדירה, כי הניראות איננה עקבית: מחצית מהארגונים, 47%, עדיין חסרים תובנות מקיפות. ניטור מסורתי אינו מספיק, נדרשת התבוננות עמוקה". "הגדלנו את הצוות המקומי ואני צופה המשך גידול בישראל" זיו רוקח, מנהל אזורי בגיגמון לישראל ודרום EMEA. צילום: יח"צ גיגמון הוקמה ב-2004, הונפקה ב-2013 וזכתה בכמה פרסים בתחום ניטור תעבורת התקשורת וניהולה. בין לקוחות החברה: ענקיות טק וקמעונאות, לצד עשרות מ-100 ספקיות השירות הגדולות בעולם. הסניף המקומי של החברה נפתח בסוף 2015, ובראשו עומד מ-2017 זיו רוקח. "השוק הישראלי", ציין באקלי, "מתאפיין בחדשנות ובמודעות להיבטי אבטחה ומאתגר אותנו. הגדלנו את היקף ההשקעה בישראל, הגדלנו את הצוות המקומי, ואני צופה המשך גידול שלנו בישראל". רוקח הוסיף כי "ביקורם של באקלי והנהלת החברה דווקא בעת הזו, מייצג את המחויבות של החברה ללקוחותיה בישראל – זה ה-DNA שלנו. אנו ממוקדים באספקת ערך ללקוחות ובהקשבה לצרכיהם, במיוחד בעתות חרום. לא פעם אנחנו גם מפתחים ללקוחות תכונות חדשות, בהתאם לצרכיהם. תמיד נהיה לצד הלקוחות: נספק להם את העיניים בתוך הרשתות, העננים והסביבות ההיברידיות – לטובת ניראות מקסימלית". באקלי סיכם באומרו כי "ארגונים ימשיכו להתנהל כעיוורים בנוף האיומים המתפתח במהירות, אם לא נאיר להם את הפינות בנתיבי תעבורת הרשת החשוכים, ונספק ניראות לצד שלמות ואמינות הנתונים. המיקוד שלנו הוא בניראות הרשת – אבל בעולם מאובטח".