בזק בינלאומי ממשיכה לחזק את שותפותה האסטרטגית עם חברת F5 – המובילה הגלובלית באספקת פתרונות אבטחה לאפליקציות ו-API. מהלך זה משלב בין מומחיות עמוקה וניסיון מוכח במתן שירותים מנוהלים – לבין טכנולוגיה מתקדמת ופורצת דרך בתחום אבטחת המידע. החברות מציעות ללקוחות סל רחב של פתרונות, הכוללים שירותים מנוהלים מתקדמים כמו WAAP, DDoS וניהול עומסים, לצד שירותי ערך מוסף מסורתיים, כגון ייעוץ, אינטגרציה ותמיכה. חיזוק השותפות מאפשר לחברות להציע לעסקים וארגונים בכל הגדלים פתרונות הגנה מקצה לקצה, המותאמים לאתגרים המורכבים של העולם הדיגיטלי והעסקי המודרני. במרכז שיתוף הפעולה עומדים שירותים מנוהלים קריטיים כמו הגנה מתקדמת מפני מתקפות DDoS – המונעת שיבוש פעילות ארגונית כתוצאה ממתקפות נפח או עומס, לצד שירות WAF (ר"ת Web Application Firewall), שמגן על יישומים ואתרים מפני פרצות אבטחה וניצול חולשות. שני השירותים מספקים שכבות הגנה פרואקטיביות, בזמן אמת, ומנוהלים באופן מלא על ידי מרכז הבקרה של בזק בינלאומי, הפועל 24/7. סינרגיה של עולמות משלימים לנוכח התגברות האיומים שרון עזרא, סמנכ"ל פתרונות לעסקים בבזק בינלאומי, מרחיב: "היתרון הגדול של שיתוף הפעולה בינינו לבין F5 טמון בסינרגיה בין שני עולמות משלימים: הניסיון הרב של בזק בינלאומי בניהול תשתיות תקשורת, מרכזי נתונים ומערכות קריטיות – לבין היכולות המתקדמות של F5 בניתוח תעבורה, ניהול עומסים וזיהוי אנומליות. שילוב זה יוצר מעטפת אבטחה חכמה, מודולרית ורבת-שכבות, שמותאמת אישית לכל לקוח, תוך שמירה על המשכיות עסקית, זמינות גבוהה והפחתת סיכונים". מוטי בן שושן, מנהל השותפים לדרום אירופה, המזרח התיכון ואפריקה ב-F5, מנתח את מפת האיומים שארגונים מתמודדים איתם כיום: "בעידן הדיגיטלי, ובמיוחד על רקע מצב הלחימה המתמשך שמדינת ישראל נמצאת בו, מפת איומי הסייבר משנה צורה ומציבה אתגרים מורכבים יותר מתמיד. ארגונים בישראל חווים זינוק חד במספר ובמורכבות מתקפות סייבר ממוקדות, הכוללות ניסיונות שיבוש, השחתת אתרים, גניבת מידע וחדירה למערכות קריטיות". בן שושן ממשיך: "לנוכח התגברות האיומים, הצורך בפתרונות הגנה מנוהלים, חזקים ומבוססי טכנולוגיה מתקדמת – הופך מחובה למנוע צמיחה חיוני עבור כל ארגון. שיתוף הפעולה בין בזק בינלאומי ל-F5 ממקם את הלקוחות בחזית ההגנה הדיגיטלית, עם מענה מהיר, מקצועי ורב-שכבתי לאיומי הסייבר של היום ושל המחר". מעטפת מלאה של שירות וחדשנות שיתוף הפעולה בין החברות מאפשר כעת ללקוחות ליהנות מחוויית שירות מלאה — החל משלב האפיון ועד הניהול השוטף, ומשלב בין טכנולוגיה חדשנית ליכולות שירות מקומיות. שתי החברות רואות במהלך זה צעד משמעותי להרחבת פעילותן בישראל, ומצהירות על כוונתן להעמיק בעתיד גם בתחומים כמו אבטחת AI פתרונות Edge, וקריפטוגרפיה פוסט-קוונטית. שרון עזרא מסכם: "המטרה המשותפת לנו ולחברת F5 היא לפעול יחד כדי להעניק לשוק הישראלי סל רחב של פתרונות – החל משירותים מנוהלים מתקדמים בתחום ההגנה האפליקטיבית, ועד שירותי ערך מוסף מסורתיים יותר, כגון ייעוץ, תכנון, אינטגרציה ותמיכה. החיבור בין טכנולוגיה גלובלית מובילה, לניסיון ולמקצועיות של בזק בינלאומי מייצר ללקוחות מעטפת מלאה שמאפשרת להם להתמודד טוב יותר עם אתגרי השוק ולהאיץ חדשנות עסקית". לעולם הסייבר של בזק בינלאומי – https://www.bezeqint.net/cyberworld למידע נוסף על F5 בקרו ב- f5.com ובפייסבוק של F5 Israel

דפנה באר-גבל מונתה לתפקיד סמנכ"לית הצלחת הלקוחות (CCO) של חברת בילדוטס (Buildots) – המפתחת פתרונות בינה מלאכותית לניהול תהליכי בנייה ברחבי העולם. במסגרת תפקידה תוביל באר-גבל את חטיבת הלקוחות הגלובלית של החברה, האמונה על קליטה, ליווי וניהול של כלל הלקוחות לאורך כל מסעם, מההטמעה הראשונית של הפלטפורמה ועד לשילובה כחלק אינטגרלי מתהליכי העבודה השוטפים. החטיבה תחת ניהולה מונה כיום כמאה עובדים, הפועלים ממספר סניפים ברחבי העולם. המינוי נעשה כחלק מהיערכות החברה להאצת הצמיחה הגלובלית וחיזוק הקשרים עם לקוחותיה ברחבי העולם. ל-באר-גבל ניסיון עשיר ורלוונטי בניהול גופי לקוחות ותפעול גלובליים בארגונים בצמיחה. בעשור האחרון כיהנה בתפקידי ניהול בכירים בחברת הפינטק Payoneer, שבמהלך תקופתה צמחה מ-300 ליותר מ-2,300 עובדים ברחבי העולם. בתפקידה האחרון כ-SVP Operations Customer Journey הובילה את מערך התפעול הגלובלי של החברה, לרבות צוותי שירות, תמיכה וחוויית לקוח, הפועלים בתשעה מוקדים בינלאומיים. לפני כן, שימשה דפנה בתפקידי ניהול ב-888 Holdings וכיועצת כלכלית ופיננסית ב-EY ישראל. היא בעלת תואר ראשון בחשבונאות, ניהול וכלכלה מאוניברסיטת תל אביב, ובוגרת תוכנית ניהול בינלאומית של INSEAD בתחומי ניהול, בניית שותפויות ואקוסיסטם עסקי. בשש השנים האחרונות היא גם לוקחת חלק גם בתוכנית SHESHE של מטא לקידום נשים בהיי-טק. דפנה באר-גבל, סמנכ"לית הצלחת הלקוח: "בילדוטס פועלת בלב תעשייה שנמצאת בעיצומו של שינוי עמוק. עבורי, יש כאן הזדמנות ללוות את הלקוחות שלנו במסע של טרנספורמציה אמיתית – לא רק בהטמעת טכנולוגיה חדשה, אלא ביצירת שינוי תרבותי ומעבר לתהליכי קבלת החלטות, המתבססים על נתוני אמת מהשטח ותובנות מבוססות ביצועים. אני נרגשת להצטרף למסע הזה ולהוביל את בניית מערך ניהול הלקוחות שיאפשר את זה".

אורקל הודיעה שלשום (ב') לרשות האמריקנית לניירות ערך, ה-SEC, כי חתמה חוזה שנתי עם לקוח בעולמות הענן, בסך של יותר מ-30 מיליארד דולר – מה שעושה אותה לאחת העסקאות הגדולות בשוק זה. החוזה ייכנס לתוקפו בשנת הכספים 2028 של החברה. כתוצאה מההודעה, מניית אורקל קפצה במסחר ביום ב' בכ-5% לשיא של כל הזמנים. זהות הלקוח לא נחשפה, אולם על פי הערכות בשוק, ייתכן שמדובר ב-OpenAI, שהיא אחת מרשימה קטנה של חברות שיכולות להרשות לעצמן לשלם סכום כזה. בנוסף, מייסד אורקל, לארי אליסון, אמר בחודש מרץ האחרון כי הוא מקווה שהחברה תחתום "בקרוב" על עסקה ראשונה במסגרת יוזמת סטארגייט של OpenAI וסופטבנק. סטארגייט היא תוכנית גרנדיוזית להשקעה של חצי טריליון דולר בתשתיות בינה מלאכותית בארצות הברית. התוכנית הוכרזה על ידי הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, ביומה הראשון של כהונתה השנייה, ובין המשקיעות בה נמצאות חברות ענק טכנולוגיות רבות, כולל מיקרוסופט, אנבידיה – ואורקל עצמה. הערכה אחרת היא שהלקוח המדובר הוא G42 – ספקית דאטה סנטרים המותאמים לענן מאיחוד האמירויות, שמתמקדת בשוק האמריקני. מנכ"לית אורקל, צפרא כץ, צוטטה במסמך שהוגש ל-SEC כי החברה "מוכנה להתחלה חזקה של שנת הכספים 2026. ההכנסות שלנו מבסיסי הנתונים של הסביבות מרובות העננים (Multi Cloud) ממשיכות לעלות בשיעור של יותר מפי שניים, וחתמנו על עסקאות גדולות רבות בתחום שירותי הענן, כולל אחת שצפויה לתרום יותר מ-30 מיליארד דולר להכנסות השנתיות שלנו, החל משנת הכספים 2028". עסקאות עם טמו ועם יבמ שתיים מאותן עסקאות שכץ דיברה עליהם נעשו עם ענקית האי-קומרס הסינית טמו ועם יבמ. בחודש שעבר הודיעה החברה כי היא תצטרך קיבולת דאטה סנטר של 5 ג'יגה-וואט על מנת לתמוך בעומסי העבודה של OpenAI בלבד. גם טיקטוק הייתה בעבר בין לקוחות הענן הגדולים של אורקל, לאחר שעברה אליה בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ בבית הלבן. אורקל היא אחת החברות היותר מרוויחות מעומסי העבודה ההולכים וגדלים של חברות, כתוצאה מהשימוש בבינה מלאכותית. התחום סייע להביא לעלייה של 8% בהכנסות השנתיות של החברה ושל 11% בהכנסות הרבעוניות – שתיהן דווחו בחודש שעבר. במסמך שהגישה אורקל ל-SEC צוין כי העסקה לא תשפיע על התחזיות שלה לשנת הכספים הנוכחית – 2026.

חברת יוניקורן הסייבר הישראלית אקווה סקיוריטי חנכה לאחרונה את משרדיה החדשים במתחם הבורסה ברמת גן, אשר ישמשו את 130 עובדי החברה בארץ. המשרדים החדשים עוצבו בסגנון תעשייתי-חדשני, המשלב פונקציונליות ואסתטיקה. העיצוב תומך בתרבות הארגונית של אקווה, המעודדת שיתוף פעולה, יצירתיות וחדשנות טכנולוגית. המתחם כולל אופן ספייס מרווח, המעודד אינטראקציה, לצד מגוון פתרונות המותאמים לסגנונות עבודה שונים. כמו כן, המתחם כולל שני מטבחים מאובזרים היטב, מרפסת מקורה מרווחת ומרפסת נוספת פתוחה, המיועדות להפסקות ואירועים חברתיים, וכן חללי עבודה שקטים ותאים אקוסטיים המאפשרים עבודה ממוקדת. המשרדים החדשים תוכננו מתוך מחשבה על רווחת העובדים וכוללים פינות ישיבה נוחות ומרחבי מנוחה. דרור דוידוף, מייסד משותף ומנכ"ל אקווה סקיוריטי, אמר כי, "לאחר סיום החוזה במשרדינו הקודמים, הרגשנו שהגיע הזמן לעבור למקום אחר, המתאים לצרכים הנוכחיים שלנו. המשרדים החדשים משקפים את ההתפתחות של אקווה סקיוריטי ואת חזוננו לעתיד. השקענו רבות בתכנון ובביצוע כדי להבטיח שהחלל החדש יעצים את העובדים שלנו, יתמוך בפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר שלנו וישמש קרקע פורייה לחדשנות".

"אם הארגון נדמה לבית פרטי, אז כל הגנה עליו חשובה: סורגי החלונות, האזעקה ומנעולי הדלתות. אין שאלה האם ההאקרים יחדרו לארגון – זו רק שאלת התזמון. לאחר החדירה, המטרה למזער את היקף הנזק ככל הניתן, ולצמצם את כמות הדאטה שנקצר. לכן, האזעקה חשובה יותר מהסורגים, כי היא מספקת התרעה – ובמהירות", כך אמר שיין באקלי, מנכ"ל ונשיא גיגמון (Gigamon). באקלי ביקר באחרונה בארץ ונפגש עם לקוחות הסניף המקומי של החברה. בראיון לאנשים ומחשבים אמר: "אני משוחח עם שני בעלי תפקידים – המנמ"רים.יות ומנהלי אבטחת המידע. בשל מהפכת הדיגיטל, מנמ"רים מעבירים עומסי מחשוב – לענן, לסביבה מרובת עננים, חזרה לקרקע (און פרם), או פועלים היברידית. הם רוצים להתייעל ולחסוך, ולעומתם – מנהלי האבטחה רוצים עוד הגנת סייבר והלימה לרגולציות". "המענה שלנו תומך בשניהם", הסביר באקלי. "למנמ"רים אנו מעניקים יעילות בהגירה בין הסביבות ולמנהלי ההגנה – תאימות לתקנות ובשלות אבטחה. אנו מאפשרים להעביר עומסים ולקבל ניראות עם יעילות, כי אנו שומרים את הנתונים ומטפלים במטה-דאטה, המשקפת עשירית מהתעבורה. מנמ"רים אוהבים זאת. מנהלי הגנת הסייבר, מצידם, מקבלים נתונים ורשת מאובטחת, שהרעים מתקשים לגעת בהם". למצוא מחט בערימת שחת "ניראות עמוקה היא מפתח בשיח שלנו", ציין באקלי. "אנו משנעים את קבצי הנתונים בחלקים ועם נתוני הטלמטריה שאנו אוספים, מספקים התרעות ומצמצמים את היקף התרעות השווא. עם הניראות, אנו הופכים את כלי אבטחת המידע שבארגון ליעילים פי 10, ומצמצמים את התעבורה ב-90%. איתור אנומליות ובעיות הוא כמו למצוא מחט בערימת שחת. אנחנו נמצא את המחט מהר יותר, כי נדע היכן לחפש אותה, על ידי בניית הקשרים. אנו מצפינים ומפענחים את הטווח הרשתי, באופן שההאקרים יתקשו לקצור נתונים, גם אם הם הצליחו לחדור ל-IT הארגוני". הוא הוסיף כי "האקרים פרצו לארגון שירותים פיננסיים בארה"ב. למרות שהפריצה צלחה – ההאקרים נכשלו בלגנוב נתונים – כי היו לקוח שלנו". אתגר חדש נולד: GenAI הופעת הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI), המשיך ואמר באקלי, "מדאיגה ומאתגרת את מנהלי האבטחה. לא כולם מבינים מהם מודלי שפה גדולים (LLMs) – ואילו חלק משחקני האיום בסייבר יודעים לאמן מודלים אלה. אנו מנצלים את ה-AI לפישוט שינויים והליכים, ייעול, מיכון ותגובה זמן אמת". לדבריו, "אנחנו 'מדברים' עם כלל ספקיות הגנת הסייבר, מקבלים ומנתחים טלמטריה לכל רכיב אחסון, בונים אגמי מידע, וכך – יוצרים מקור אחד ואמין של האמת הרשתית". "מחקר אבטחת ענן היברידי, שאנו עורכים", סיפר באקלי, "'העלה השנה ש-9 מכל 10 מנהלי האבטחה ו-IT נאלצו לערוך פשרות חסרות תקדים באבטחה בענן ההיברידי שלהם. תמיד הייתה מתיחות בין מגמת ההגירה לענן, ומגמת האבטחה. השנה, המתח נסק לשיא. לכן, הגיע הזמן להגדיר מחדש את הניראות, להעריך מחדש את הסיכונים ולהשיב את השליטה אל ידי מקצועני ה-IT. רבים אינם מצליחים לזהות חדירה, כי הניראות איננה עקבית: מחצית מהארגונים, 47%, עדיין חסרים תובנות מקיפות. ניטור מסורתי אינו מספיק, נדרשת התבוננות עמוקה", הבהיר. להאיר את פינות הרשת החשוכות זיו רוקח, מנהל אזורי בגיגמון לישראל ודרום EMEA. צילום: יח"צ החברה הוקמה ב-2004, הונפקה ב-2013 וזכתה בכמה פרסים בתחום ניטור תעבורת התקשורת וניהולה. על לקוחות גיגמון נמנות ענקיות טק וקמעונאות, לצד עשרות מ-100 ספקיות השירות הגדולות בעולם, שגם הן לקוחותיה. הסניף המקומי של החברה נפתח בסוף 2015, ובראשו עומד מ-2017 זיו רוקח. "השוק הישראלי", ציין באקלי, "מתאפיין בחדשנות ובמודעות להיבטי אבטחה, ומאתגר אותנו. הגדלנו את היקף ההשקעה בישראל, הגדלנו את הצוות המקומי, ואני צופה המשך גידול שלנו בישראל". רוקח הוסיף כי "ביקורו של באקלי והנהלת החברה דווקא בעת הזו, מייצג את המחויבות של החברה ללקוחותיה בישראל. זה ה-DNA שלנו. אנו ממוקדים באספקת ערך ללקוחות ובהקשבה לצרכיהם, במיוחד בעתות חרום. לא פעם אנחנו גם מפתחים ללקוחות תכונות חדשות בהתאם לצרכיהם. תמיד נהיה לצד הלקוחות: נספק להם את העיניים בתוך הרשתות, העננים והסביבות ההיברידיות – לטובת ניראות מקסימלית". "ארגונים ימשיכו להתנהל כעיוורים בנוף האיומים המתפתח במהירות, אם לא נאיר להם את הפינות בנתיבי תעבורת הרשת החשוכים, ונספק ניראות לצד שלמות ואמינות הנתונים", סיכם באקלי. "המיקוד שלנו הוא בניראות הרשת – אבל בעולם מאובטח".

מטא השיקה את התכונה המבוקשת ביותר של המשתמשים עד כה באפליקציית ת'רדס-אינסטגרם: היכולת לשלוח הודעות ישירות לאנשים ללא הצורך לעבור לאפליקציה אחרת, כמו אינסטגרם. החברה מסרה, כי תכונת ההודעות הישירות (DM) תהיה זמינה למשתמשים ברחבי העולם לצד אלמנט ויזואלי חדש בשם highlighter – שמאפשר, לדברי החברה, להדגיש נקודות מבט ושיחות מעניינות, החל בנושאים פופולריים. בשלב הראשון מאפשרת התכונה החדשה סט בסיסי של תכונות: תמיכה בצ'אטים אישיים, תגובות אמוג'י מוגדרות מראש, היכולת לדווח על ספאם ולהשתיק הודעות (כמו באינסטגרם). תכונות אחרות, כמו הודעות קבוצתיות, מסנני תיבת דואר נכנס ובקרות מתקדמות יותר יתווספו בגרסאות הבאות. בנוסף, הודעות ישירות יהיו זמינות למשתמשים מגיל 18 ומעלה ברוב השווקים שבהם Threads זמינה, למעט יפן, אוסטרליה, בריטניה והאיחוד האירופי. הוספת תכונת ההודעות הישירות לת'רדס הופכת אותה לתחרותית יותר מול אפליקציות אחרות המתמקדות בטקסט, כמו X ו-בלוסקיי, שבהן משתמשים יכולים לתקשר זה עם זה ישירות או אפילו בצ'אטים קבוצתיים. דוגמה להדגשה שנוצרה על ידי ה-highlighter. צילום: מטא עם זאת, לעומת X שעובדת על הצפנת הודעות ישירות, למטא אין כוונה להצפין את ההודעות הישירות בת'רדס, כפי שציינה אמילי דלתון סמית', סמנכ"לית מוצר ב-ת'רדס: "אנחנו לא מצפינים את ההודעות הישירות שלנו. זה באמת עניין של להתחבר ישירות ולדבר עם אנשים על מה שקורה עכשיו, מה שלדעתי הופך את ההצפנה לפחות מרכזית בחוויה". על רקע ההפרדה המתרחבת בין ת'רדס לאינסטגרם, מטא שואפת לבחון דרכים אחרות שבהן אנשים יכולים להשתמש ב-ת'רדס ללא חשבון אינסטגרם. למשל, היא בודקת את היכולת של משתמשים להתחבר באמצעות חשבון הפייסבוק שלהם (באירופה) או ליצור חשבון ת'רדס בלבד. היא גם בודקת את היכולת להשתמש ב-ת'רדס מהאינטרנט מבלי להתחבר כלל. ה-highlighter מדגיש נקודות מבט ייחודיות, המובילות לשיחות מעמיקות.

גוגל שחררה עדכון דחוף עבור הדפדפן שלה, כרום, כדי לתקן פגיעות יום אפס שכבר נוצלה בפועל. אמנם, ההיקף של הפגיעה עדיין אינו גדול, אבל בחברה מפצירים לבדוק שהדפדפן מעודכן כדי למנוע מהאקרים פוטנציאליים להשתמש בה על מנת להריץ קוד זדוני. הבעיה, ככל הידוע, היא בגרסאות של כרום למערכות ההפעלה השולחניות. הפגיעות התגלתה בידי קבוצת ניתוח האיומים של גוגל עצמה, והיא במנוע ה-V8 של הדפדפן – זה שאחראי בעיקר להרצת תרחישי הג'אווה סקריפט, וכן להרצת WebAssembly, שמשמש להידור פרוצדורות של שפות תוכנה להרצה במסגרת הדפדפן ברשת. הפגיעות מאפשרת להאקרים, באמצעות שימוש בעמודים ייעודיים, להריץ קוד זדוני בדפדפן ולפרוץ דרכו אל המערכת, כדי לשבש את התפעול שלה. גוגל תיקנה את הפגיעות, CVE-2025-6554, כמעט מיד לאחר החשיפה שלה, אם כי, כאמור, היא כבר נוצלה בפועל. משתמשי כרום צריכים לגשת להגדרות הדפדפן ולבחון האם יש עדכון. הגרסה המתוקנת עבור Windows היא 138.0.7204.96/97, עבור לינוקס 138.0.7204.96 ועבור macOS, הגרסאות שכבר מציעות את התיקון הן 138.0.7204.92/93. משתמשים שעובדים עם דפדפנים אחרים שמבוססים על כרומיום צריכים גם הם למהר ולבחון האם החברות שמפעילות אותם מציעות עדכון – וזה כולל, בין היתר, את אדג' של מיקרוסופט.

מלחמת ישראל-איראן, שהסתיימה בשבוע שעבר, גבתה מחירים כבדים ביותר לא רק בדמות פגיעות בנפש ונזקים למבנים, אלא גם העמידה בסכנה את המחקר המדעי של שני מוסדות גדולים: אוניברסיטת בן גוריון ובפרט מכון ויצמן, שספג פגיעה ישירה של טיל איראני. השבוע נחשף כי מהטיל נפגעו 112 מבנים, בהם שני בנייני מחקר, ונגרם למכון נזק כספי של שני מיליארד שקלים. ככל שחולף הזמן מתגבשת ההבנה שהפיצוי לשני מוסדות הללו לא יכול להיות רק בהיבט הנד"לני, אלא יש צורך להקים מנגנונים על מנת לאמוד את הערך הכספי שנגרם למעבדות, שבהן נוהלו מחקרים במשך שנים, עם עשרות שנות מחקר מצטברות של מדענים. ישראל מעולם לא עמדה במצב זה, והציפייה היא שהממשלה, בניגוד ל-DNA השמרני והביורוקרטי שלה, תתעשת במהירות ותקים ועדה בין משרדית שתיתן מענה לכל האתגרים. התובנות האלה עלו בדיון מעמיק שנערך בתחילת השבוע בוועדת הכספים של הכנסת, בראשות היו"ר, ח"כ משה גפני (יהדות התורה). למעשה, זה היה דיון חירום, ראשוני, שראשי מכון ויצמן ואוניברסיטת בן גוריון נטלו בו חלק. בתחילת הדיון אמר יוזם הדיון, ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), ש-"הנזק העקיף לא פחות חמור מהנזק הפיזי הישיר. הכלים שיש כיום לממשלה אינם רלוונטיים למצב שנוצר, וזה מחייב התייחסות שונה מצידה, שלצערי, עדיין לא באה לידי ביטוי". מכון ויצמן. צילום: ShutterStock המשימה: לאפשר לחוקרים לחזור לעבוד במהירות האפשרית פרופ' אלון חן, נשיא מכון ויצמן, הציג בפני חברי הוועדה נתונים ותמונות שממחישים את ממדי ההרס והנזק למחקר המדעי. הוא ציין כי הנזק הישיר עומד, כאמור, על כשני מיליארד שקלים, אולם לדבריו, אין כל מנגנון או דרך לכמת את הפיצוי למחקרים, כגון מחקר בנושא סרטן, שחוקרת עובדת עליו 25 שנה – והושמד לחלוטין עם פגיעת הטיל. "אנחנו לא יכולים לאמוד את הפיצוי הכספי הנדרש כדי לשחזר את המחקר הזה", ציין. לדברי פרופ' חן, המשימה הראשונה כרגע היא לאפשר לחוקרים לחזור לעבודה במהירות האפשרית. לשם כך צריך לשכור מבנים באזורים סמוכים למכון ויצמן לתקופה של חמש שנים, ואין למכון מקורות תקציביים על מנת לממן את זה. הוא ציין סיבה נוספת שבגינה הממשלה צריכה להחליף דיסקט: העובדה שמס רכוש מפצה על פי הערך הריאלי של הנזק לציוד. "אם רכשנו מיקרוסקופ לפני חמש שנים במיליון דולר, והם מעריכים אותו ב-200 אלף דולר – מי יממן לנו את השאר?", שאל. "אנחנו רוצים לשמור על המדענים שלנו, שלא יעברו למקומות אחרים, ובנוסף, אנחנו קולטים כל הזמן מדענים חדשים. חייבים לתת להם מקום לעבוד", אמר פרופ' חן. אוניברסיטת בן גוריון. צילום: ShutterStock הנזק לאוניברסיטת בן גוריון גם אוניברסיטת בן גוריון ספגה פגיעות קשות בעקבות ירי טילים מאיראן ב-12 ימי המלחמה. עיקר הנזק נגרם בבית הספר לרפואה, הסמוך לבית החולים סורוקה, שספג פגיעה ישירה, ובאוניברסיטה מטקסים עצה כיצד לקיים את הלימודים בשנה האקדמית הבאה. לדברי פרופ' דניאל חיימוביץ', נשיא האוניברסיטה, שלושת הטילים שנורו לעבר באר שבע פגעו משמעותית בשתי קומות במבנה, שמשמשות בעיקר מעבדות, ונפגעו עוד 40 מבנים. הטיל השלישי פגע במרכז הספורט של האוניברסיטה ובבנייני מגורים סמוכים. "האיראנים מכירים בהובלה המדעית של מדינת ישראל והם טרגטו היטב את המטרות האלה – ולא במקרה", אמר פרופ' חיימוביץ'. ככל שחולף הזמן מתגבשת ההבנה שהפיצוי למכון ויצמן ולאוניברסיטת בן גוריון לא יכול להיות רק בהיבט הנד"לני, אלא יש צורך להקים מנגנונים על מנת לאמוד את הערך הכספי שנגרם למעבדות. ישראל מעולם לא עמדה במצב זה, והציפיה היא שהממשלה, בניגוד ל-DNA השמרני והביורוקרטי שלה, תתעשת במהירות ח"כ גפני סיכם את הדיון באומרו שיש צורך במינוי פרויקטור מטעם הממשלה, שיוביל את תהליך השיקום בראייה כוללת – הן פיזית והן שיקום של המוסדות המבצעים את המחקרים המדעים. הוועדה המליצה שהפרויקטור יהיה חלק ממשרד האוצר או משרד ראש הממשלה. אפשרות נוספת היא להקים מנהלת לשיקום גופים לאומיים שנפגעו במצבי חירום. משרד המדע נרתם משרד ממשלתי שנרתם כדי לבדוק אפשרויות סיוע למכון ויצמן הוא משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. זאת, על אף שהמשרד לא עוסק בנושאי בינוי, תשתיות ונדל"ן. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, ביקרה לפני ימים אחדים במכון ויצמן, וסיירה באתרים שנפגעו. לשרה נלוו מנכ"ל משרדה, עומר שכטר, סגנית נשיא המכון לחדשנות ויישומים טכנולוגיים, פרופ' אירית שגיא, וממלא מקום המדען הראשי במשרד, ד"ר אבי רווה. גמליאל התחייבה ללוות את פעולות השיקום מקרוב ולפעול לתיאום ממשלתי רוחבי, מיטבי ומהיר, כדי לעמוד ביעד השאפתני של החזרת המכון לפעילות מלאה בהקדם. "מכון ויצמן הוא מרכיב ליבה בחוסן המדעי-טכנולוגי של מדינת ישראל, ואנחנו מחויבים לפעול לכך שישוקם במהירות, יתוגבר בתקציבים ובכוח אדם, ויחזור למעמדו כמרכז חדשנות עולמי", אמרה. במקביל, המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה פנתה למכון ויצמן כדי לסייע לו בזיהוי הצרכים שלו, בעקבות הפגיעה. בקרוב אמורה לקום ועדה בין משרדית שתטפל בין היתר במוסדות האקדמיים ובמחקר המדעי שנפגעו במלחמת עם כלביא, ובין החברים בה יהיו נציגים ממשרד המדע, רשות החדשנות, ות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה), פורום תל"מ ומשרדי ממשלה רלוונטיים אחרים, כמו משרד החינוך. השורה התחתונה: הטילים האיראניים פגעו פגיעה משמעותית במחקר המדעי והטכנולוגי במדינת ישראל, והעתיד שלהם תלוי בממשלה, שצריכה להקים במהירות את אותו גוף בין משרדי, שיוכל למטב ולתכלל את המענה הנדרש – לא רק בהיבט הנד"לני, אלא גם בהיבט המחקר, שהוא אבן הייסוד ליתרונות היחסיים הבולטים של ישראל: הון אנושי, מדע והיי-טק.